בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להתיך את משולש הברזל

מלכוד הביורוקרטיה

תגובות

מאז שהתבררו ממדי אסון הכורים בפוקושימה, מתמקדת תשומת הלב של המומחים והתקשורת בהיבטים הטכנולוגיים של אבטחת בטיחות כורים גרעיניים. בין היתר, מתברר כי כבר לפני כמה שנים הזהירו מומחים מפני אסון בסדר הגודל הנוכחי, אולם חברת החשמל טפקו, מפעילת הכורים, לא נקטה את הצעדים הדרושים. ההסבר לכך היה שנקיטת הצעדים הדרושים היתה כרוכה בעלויות גבוהות. ניתן להבין את שיקולי החברה העסקית, אם כי לא לקבלם. ואולם, קשה להבין מדוע הרשות המפקחת על הכורים, שהייתה מודעת לאזהרות המומחים, התרשלה במילוי תפקידה ולא וידאה שטפקו נקטה את הצעדים הדרושים.

קשה עוד יותר להבין מדוע איגוד העובדים החזק של טפקו לא עמד על משמר בטיחות הכורים. מושג המפתח הוא "משולשי הברזל". במקורו מושג זה נטבע לראשונה בארה"ב, אולם ביפאן הוא בולט ביותר. הכוונה לשיתוף פעולה, המבוסס על אינטרסים משותפים בין שלושה גופים, שלא אחת נוגד את האינטרס הציבורי. ביפאן שלושת הגופים הם "גיוקאי", איגוד בעלי התעשייה; המשרד הממשלתי שהתעשייה המסוימת נמצאת בתחום סמכותו (במקרה דנן, משרד הכלכלה, הסחר והתעשייה הנקרא METI); ו"זוקו גיאין", פוליטיקאים בעלי עניין בתחום המדיניות הנדון. המקבילה הקרובה ביותר לזוקו גיאין היא מה שמכונה אצלנו "לובי".

הרשות הרגולטורית בתחום ייצור החשמל היא זרוע של METI, אולם בכיריה פורשים למשרות אטרקטיביות בחברות הענק של תעשיית החשמל. כך, החתול שומר על השמנת. הכורים הגרעיניים ביפאן נועדו להקטין את תלותה של המדינה ביבוא נפט, גז נוזלי ופחם ולצמצם את הפגיעה באיכות הסביבה. כפי שמעיד השם "אמנת קיוטו", יפאן רואה בעצמה חלוצת המסע הבינלאומי בתחום זה. עד עתה הכורים הגרעיניים היו מקור הכנסה שופע לחברות הענק שבנו והפעילו אותם. באחרונה יצאו חברות יפאניות במסע למציאת שווקים לבניית כורים יפאניים במדינות אחרות, כולל במזרח התיכון. משולש הברזל בתחום ייצור החשמל פועל נמרצות, ובהצלחה, לבלום מגמות של סבסוד המדינה של מיזמים לפיתוח מקורות אנרגיה חליפיים לאנרגיה המופקת מנפט, גז, פחם וכורים גרעיניים: אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח ואנרגיה ביולוגית. פיתוח מקורות אלה יבזר את תעשיית החשמל ויפגע במונופול הנוכחי של עשר חברות החשמל ביפאן. טפקו היא החברה הגדולה בהן.

בתעשיית החשמל מדובר בריבוע ברזל ולא במשולש. הזרוע הרביעית היא איגוד העובדים של טפקו המסונף ל"דנריוקו סורן", פדרציית איגודי העובדים בתעשיית החשמל. בעשור הראשון לאחר תום המלחמה ב-1945 יחסי העבודה בתעשיית החשמל היו בשפל המדרגה. היחסים העכורים הביאו לחקיקת חוק המטיל הגבלות על איגודי העובדים בתעשייה זו. מאז, איגודי העובדים בתעשייה, הדומים במהותם ל"ועדים הגדולים" בתעשייה הישראלית, התמתנו בזכות "אמנה חברתית בינם לבין ההנהלות". חבריהם, דוגמת חברי איגודים בחברות ענק אחרות, מכונים "האריסטוקרטיה של העובדים". כיום יחסי העבודה בתעשיית החשמל הם במידה רבה הרמוניים, עד כדי כך שתפקידים בהנהגת האיגודים הם חלק ממסלול הקידום להנהלת החברות. מנהיגי האיגודים מכירים בזהות בין האינטרס של ההנהלות לעובדים ופועלים בהתאם. העלמת העין של איגוד העובדים קשורה כנראה לדיווחים, לפיהם בעבר נהוג היה "להאציל" את העבודות המלוכלכות והמסוכנות בכורים לאיכרים עניים ואנשי קבוצה חברתית בתחתית סולם הסטטוס.

לפני כעשור, פעל ג'ונאיצ'ירו קואיזומי, ראש הממשלה מטעם המפלגה הליברלית- דמוקרטית (LDP), שהיתה מפלגת שלטון כ-50 שנה ברציפות, לשבירת משולשי הברזל. זאת במטרה להעצים את עמדת הממשלה ומפלגת השלטון מול הגורמים האינטרסנטיים, כולל פוליטיקאים ממפלגתו, שהיו אבני נגף ברפורמות שיזם. הצלחתו הייתה חלקית, ושלושת יורשיו בתפקיד (אף הם ממפלגתו) הפנו את מרצם לנושאים אחרים. ב-2009 חל מהפך. מפלגת השלטון הנוכחית, המפלגה הדמוקרטית, שמה לה למטרה לשבור את משולשי הברזל.

נאוטו קאן, נשיא המפלגה הדמוקרטית וראש הממשלה הנוכחי, המכהן רק כמה חודשים, אינו יוצא חלציו של משולש ברזל כלשהו, אלא עורך דין במקצועו בעל רקע עשיר של פעילות בתנועות חברתיות ויוקרה של ניקיון כפיים. בימים אלה הוא יוזם תהליך להוצאת הרשות הרגולטורית מתחום הסמכות של METI והפיכתה לרשות עצמאית לכל דבר, המאוישת במומחים ניטרליים. הצלחת יוזמתו, שאינה מובטחת, תהיה קרן אור בחשכה האופפת את תעשיית החשמל היפאנית בימים אלה.

פרופ' הררי מהאוניברסיטה העברית הוא מומחה לפוליטיקה ומדיניות ביפאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו