בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עימות בין פולין ליהודי ארה"ב בשאלת הפיצויים

בעקבות הקפאת הצעת החוק בוורשה לפצות יהודים שאיבדו רכושם בשואה ובעידן הקומוניסטי, קרא היועץ המשפטי של הקונגרס היהודי העולמי להחרמת פולין

תגובות

החלטת פולין לגנוז באמצע החודש שעבר את הצעת החוק לפצות אזרחים יהודים שרכושם הוחרם בתקופת השואה והשלטון הקומוניסטי יצרה מתיחות דיפלומטית בין ורשה לוושינגטון. מתיחות זו התפתחה בשבועות האחרונים לחילופי האשמות קשים בין ארגוני יהודים בארה"ב לבכירים בממשל הפולני בשאלת הפיצוי על רכוש יהודים. העימות הגיע לשיא בקריאתו של היועץ המשפטי של הקונגרס היהודי העולמי להחרים את פולין.

זמן קצר אחר הפלת המשטר הקומוניסטי בשנת 1989 החליטה ממשלת פולין להחזיר לקהילות היהודיות את רכושן, כפי שעשתה גם לגבי הכנסייה הקתולית. לעומת זאת לא נעשה דבר כדי להשיב את הרכוש הפרטי היהודי, שערכו נאמד במיליארדי דולרים. במקרים מסוימים ניתן היה לתבוע את הנכסים המוחרמים בבית המשפט, אך היה זה תהליך ממושך ומייגע שאך מעטים גילו נכונות להתנסות בו. הדרישה לנסח הסדר כולל, כפי שקרה במדינות מזרח אירופה האחרות, תמיד נדחתה "לזמנים טובים יותר" - אף על פי שמוסדות יהודיים בינלאומיים מעולם לא הרפו מלחצם.

אחרי שב-2008 ניצחה מפלגת המצע האזרחי בבחירות והקימה ממשלה קואליציונית עם מפלגת העם, הבטיח ראש הממשלה דונלד טוסק להגיש לבית הנבחרים הצעת חוק שתפתור את שאלת הפיצויים אחת ולתמיד. החוק אמור היה לפצות את בעלי הרכוש המוחרם או את יורשיהם באמצעות תשלום חלקי בניירות ערך ממלכתיים שיינתנו לפירעון בתוך כמה שנים. בחודש שעבר, אחרי שוועדה מיוחדת ישבה על המדוכה משך כשנתיים כדי לנסח את החוק, הודיע טוסק כי ההצעה לא תוגש לאישור הפרלמנט. לדבריו, תשלום פיצויים, ולו רק חלקי, יגדיל את הגירעון התקציבי מעבר למותר על פי ההסדרים המחייבים את המדינות החברות באיחוד האירופי. סביר להניח שגם הבחירות הכלליות האמורות להתקיים בסתיו תרמו לקבלת ההחלטה: מפלגת השלטון חוששת כי הנטל הכספי הנוסף יגרום להעלאת מסים והיטלים, דבר שעלול להבריח בוחרים למחנה האופוזיציה.

ב-31 במארס פרסם הקונגרס היהודי העולמי הודעה שבה נאמר, בין היתר, כי בהורדת חוק הפיצויים מסדר היום "פולין אומרת לבעלי רכוש זקנים, רבים מהם ניצולי שואה, שאין להם אפילו שבריר של תקווה לעשיית צדק". 18 חברי בית הנבחרים והסנאט האמריקאי הביעו מחאה על החלטת פולין, והסנאטור בנימין קארדין ממרילנד אמר כי פולין היא המדינה היחידה במרכז ובמזרח אירופה שלא פתרה עדיין את הסוגיה הקשה.

הבוטה ביותר היה המשפטן הראשי של הקונגרס היהודי העולמי, ד"ר מנחם רוזנזאפט, שדרש להטיל חרם על הכלכלה הפולנית ולהפסיק את הזרמת הדולרים למפעלי התיירות והתעשייה הפולניים. בדברים שפרסם בסוף החודש שעבר בג'ואיש ויק של ניו יורק כתב רוזנזאפט ש"כאשר אין השפעה לנימוקים של מוסר, ייתכן שנשיג תוצאות כאשר נתייחס לפולין באותה דרך שבה מתייחסת המדינה הזאת ליהודים שרכושם נשדד". לדרישתו של רוזנזאפט יש משמעות מעשית מזערית, כיוון שיהודי ארה"ב ממעטים להשקיע את כספם במשק הפולני, ואילו התיירות היהודית הגדולה בפולין היא דווקא מישראל. מה שהסעיר את דעת הקהל כאן זה עצם הקריאה לחרם. את התנגדותם לדרך זו של המאבק הביעו גם ראשי הקהילות והארגונים היהודיים בוורשה, אשר השתמשו באמצעי התקשורת המקומיים כדי להביע את חששם שיוזמות כגון זו של רוזנזאפט יחבלו במרקם היחסים הטובים שהתפתחו בשנים האחרונים בין פולנים ליהודים.

ראשי הקונגרס היהודי, רונלד לאודר ומיכאל שניידר, פרסמו הצהרה שבה נאמר מפורשות כי בצד דרישתם העקרונית לתשלום פיצוי הולם לקורבנות השואה ויורשיהם, אין הם תומכים בחרם כדרך להשגת המטרה. ייתכן שהצהרה זו היתה מפיגה את המתח, אילולא דבריו של סטיוארט אייזנשטט, יועץ לענייני השואה של שרת החוץ האמריקאית הילרי קלינטון, אשר הביע את אכזבתה של ארה"ב מגניזת הצעת חוק הפיצויים. אייזנשטט טען כי "בהבנה היינו מקבלים כל פתרון, גם כזה שמחלק את הפיצוי לתשלומים". האיש הוסיף כי מצבו של המשק הפולני טוב מאשר ברוב מדינות אירופה, ותשלום הפיצוי בוודאי שלא היה ממוטט אותו. בתגובה הצהיר שר החוץ הפולני ראדוסלב שיקורסקי כי "אם רצתה ארה"ב לעשות דבר-מה למען היהודים, הזמן הנכון לכך היה בשנים 1943-1944, כאשר הגיע לאמריקה שליח המחתרת הפולנית יאן קארסקי ודיווח על מעשי הזוועה של הנאצים. די היה אילו חיל האוויר של בעלות הברית היה מפציץ אז את מסילת הברזל שהובילה למחנה ההשמדה באושוויץ".

השבוע כתב המשנה לעורך הראשי של היומון פולסקה-טיימס, וויצ'ך רוגאצ'ין, כי "עניינים שלא נסגרו כראוי תמיד יתעוררו מחדש. גם בעיות של הסדר כולל, צודק וחוקי בדבר השבת הרכוש היהודי, וגם הרכוש של אזרחי פולין בני דתות אחרות, תמיד יחזרו אלינו, כמו כאב שיניים". רוגאצ'ין מזכיר כי לא רק הממשלה הנוכחית, כי אם כל הממשלות ששלטו מאז 1990 הזניחו את הנושא, וכי בעתיד הנראה לעין לא יהיה מנוס מלמצוא פתרון לבעיה, "לא רק בגלל הלחץ שיופעל עלינו, אלא בראש ובראשונה בגלל ההכרח לסגור את חשבון העוולות, דבר שיש בו השלכה ישירה על מהימנותה של פולין בקרב עמי העולם".



חנוכת בית כנסת עתיק בפולין שהוכרז אתר מורשת תרבות עולמית על ידי אונסק''ו, השבוע. פולין מנסה לשפר יחסיה עם העולם היהודי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו