בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנאצי שעצר את אנה פרנק הועסק במודיעין הגרמני

ספר חדש חושף: קרל יוזף זילברבאוור, שפרץ לדירת המסתור באמסטרדם ושלח את משפחת פרנק למחנות ריכוז, עבד לאחר המלחמה כמגייס סוכנים ב-BND

תגובות

חייל האס-אס שלכד את אנה פרנק בדירת המסתור באמסטרדם, גויס אחרי השואה לארגון המודיעין של גרמניה המערבית ושירת שם שנים ארוכות. כך חושף ספר חדש שיוצא לאור בימים אלה בגרמניה.

קרל יוזף זילברבאוור, חייל אוסטרי בדרגת אוברשרפירר (דרגה המקבילה לסמל) באס-אס, פרץ לבניין הישן בו הסתתרה משפחת פרנק ברחוב פרינסנחראכט באמסטרדם, ב-4 באוגוסט 1944, בליווי שוטרים הולנדים. הוא עצר את שמונת המסתתרים בעליית הגג של הבית, והם נלקחו למטה הגסטאפו. כעבור כמה ימים הם נשלחו למחנות ריכוז.

אדית, אמה של אנה, מתה כעבור כמה חודשים. אנה ואחותה נשלחו למחנה ברגן בלזן, שם מתו חודשיים לפני תום המלחמה. אוטו פרנק, אבי המשפחה, היה היחיד ששרד בשואה. לאחר המלחמה הוא פרסם את היומן של בתו, שהתגלה במקום המסתור והפך במהרה לרב-מכר.

הסופר פטר-פרדיננד קוך מהמבורג, מצא באחרונה מסמכים בארכיונים בארצות הברית, המעידים כי זילברבאוור גויס אחרי המלחמה לארגון הביון הגרמני, הב-נ-ד, שם עסק שנים כמגייס סוכנים. זילברבאוור היה אחד מכ-200 אנשי אס-אס, שגוייסו אחרי המלחמה למודיעין הגרמני.

ידוע, ואף פורסם בעבר, שפושעי מלחמה נאצים שירתו שנים בארגון המודיעין הגרמני. ואולם, גיוסו למודיעין הגרמני של האיש שהביא לרציחתה של הנערה שהפכה לאחד מסמליה של השואה - לא היה ידוע עד כה.

קורותיו של זילברבאוור אחרי המלחמה מסעירים לא פחות מסיפור גילויה של משפחת פרנק. ב-1945 הוא שב לווינה, שם ריצה 14 חודשי מאסר בגין חלקו בגירוש יהודים בשואה. ואולם, ב-1954 הוא חזר לשרת בכוחות הביטחון, וגויס למשטרת וינה - שנתיים בלבד אחרי פרסום המהדורה האנגלית של יומנה של אנה פרנק.

הקשר שלו ללכידתה של אנה פרנק נחשף לראשונה ב-1948, בעקבות חקירה שנפתחה בניסיון לאתר את המלשינים שגילו לנאצים על מקום המסתור. הבלשים ההולנדים, שליוו את זילברבאוור בעת הפריצה לדירה של פרנק, זוהו בידי מיפ חיס, ההולנדית שסייעה למשפחת פרנק להסתתר.

הבלשים טענו שהפרט היחיד שהם זוכרים מאותו יום הוא שמו של זילברבאוור. צייד הנאצים שמעון ויזנטל הרים את הכפפה בסוף שנות ה-50, והחל לחפש אותו. חקירתו הובילה ל-14 אזרחים אוסטרים בעלי אותו שם, שלא היו קשורים לפרשה. באוקטובר 1963 עלה בידו לאתר את זילברבאוור האמיתי בווינה. בתגובה, הושעה זילברבאוור מעבודתו במשטרה ונפתחה חקירה נוספת על פעילותו בתקופת הנאצים.

בראיון לתקשורת ההולנדית בשנות ה-60, הוא הודה כי הוא זה שעצר את אנה פרנק. זילברבאוור זכר בפרטי פרטים את היום שבו עצר את בני משפחת פרנק. הוא סיפר כי שאל את אוטו פרנק כמה זמן הם הסתתרו בדירה, והאחרון השיב: "שנתיים וחודש". תחילה התקשה להאמין, אך אז אוטו העמיד את אנה ליד הקיר והציג את סימני העיפרון שציינו את מדידת הגובה שלה בתקופה בה שהו בבית. זילברבאוור זכר כי אנה "נראתה כמו בתמונות שבספרים, אך קצת יותר מבוגרת ויפה". לטענתו, אמר לאביה: "יש לך בת נחמדה".

אביה של אנה פרנק, אוטו, טען עם חשיפתו של זילברבאוור, כי מי שצריך להיענש על חלקו בפרשה הוא המלשין ולא החייל הנאצי, אשר לטענתו רק מילא פקודות. הוא הוסיף כי זילברבאוור נהג בהם באופן הוגן ולא באכזריות בעת המעצר. הרשויות באוסטריה ובהולנד החליטו לפיכך שלא להעמידו לדין פעם נוספת, והוא הוחזר לעבודתו במשטרה.

בראיון ב-1963 נשאל זילברבאוור אם הוא מתחרט על מעשיו. התרגום לעברית של הראיון הופיע בספר "ורדים מן האדמה" של קרול אן לי: "ברור שאני מצטער. לפעמים אני מרגיש ממש מנודה. כל פעם, כשאני רוצה לנסוע בחשמלית, אני צריך לקנות כרטיס בדיוק כמו כולם. אני כבר לא יכול להציג את תעודת השוטר שלי", אמר אז זילברבאוור.

כשנשאל אם קרא את היומן של אנה פרנק השיב: "קניתי את הספר הקטן בשבוע שעבר, לראות אם אני מוזכר בו, אבל ראיתי שלא". המראיין הוסיף: "מיליוני בני אדם קראו את היומן לפניך. יכולת להיות הראשון". בתגובה אמר החייל שלכד את אנה פרנק: "זה נכון. אף פעם לא חשבתי על זה. יכול להיות שהייתי צריך לקחת אותו למרות הכל". ב-1972 הלך לעולמו.





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו