בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טקסי האשכבה בקהילת המהגרים מגאנה נהפכו לסצנה תוססת בניו יורק

תגובות

השעה היתה שתיים לפנות בוקר ורחבת הריקודים של האולם ברובע ברונקס מלאה עד אפס מקום. המשקאות זרמו וחבורה של צעירות בתספורות אופנתיות ועקבים גבוהים בדיוק נכנסה לאולם, מוכנה להצטרף לחגיגה.

זה היה יכול להיות כל מועדון לילה או מסיבת חתונה - אילולא התצלום של אשה אלגנטית שהתנוסס על החולצות, הכרזות ועטיפות התקליטורים. למעשה, המסיבה הרועשת היתה ההלוויה של גרטרוד מאניה איקול, 65, אחות במקצועה מגאנה, שמתה חודשיים קודם לכן. כמה רחובות משם, יצאו אורחים מאירוע זיכרון ססגוני עוד יותר.

הגנאים שיכללו את המסיבות האלה לכדי שלמות, והן ממלאות את לוח השנה של קהילת המהגרים הגדלה מהמדינה המערב אפריקאית. כמעט בכל סוף שבוע נערכות בכנסיות ומקומות אחרים ברחבי העיר מסיבות כאלה הנמשכות כל הלילה, ומציעות בר פתוח ומוזיקה. אירועים אלה מאפשרים לבני המשפחה לגייס כסף לכיסוי הוצאות ההלוויה, ובה בעת בעלי מקצוע - צלמים, ברמנים, מתקלטים ומאבטחים - המנהלים את האירוע, מפיקים רווחים נאים.

בחלק מהאירועים נמצאת במקום גופת המנוח או המנוחה ואיש דת, ואילו באחרים לא. עם עורכי האירועים נמנים נוצרים אוונגליסטים, קתולים, וגם חילונים. חלק מהמתים הלכו לעולמם בניו יורק ואילו אחרים באפריקה. חלקם מתו כמה ימים לפני האירוע, ואילו אחרים כמה חודשים לפניו.

עם זאת, כל ההלוויות נועדו לאותה מטרה - אירוע חגיגי המשמש לגיוס כספים למען משפחות המתים, ומפגש איחוד למהגרים מגאנה - סטודנטים, אחיות, מדענים או נהגי מוניות - השמחים לשכוח על רחבת הריקודים את קשיי חייהם כמהגרים בניו יורק.

"בשבילנו זאת חגיגה", אומר מני טמאקולה, 27, מכונאי טיס, כשהוא מנסה לגבור על שאון המוזיקה, בעודו גומע בירה בהלוויה של איקול. "אם אתה גנאי ואתה בא לכאן, תפגוש אנשים שאתה מכיר והם יערכו היכרות בינך לבין אחרים, ובתוך זמן קצר תכיר את כל הנוכחים". "בשביל מה ללכת לבר", הוא שואל, "אם אתה יכול לבוא לכאן ולשתות חינם?". גם חתונות, טקסי הטבלה וימי הולדת נחגגים בשמחה בקהילת יוצאי גאנה, אולם רק מעטים מאירועים אלה מגיעים להיקף של אירועי הזיכרון. כשקוג'ו אמפה, בן 34, מוצא עצמו ללא תוכניות לסוף השבוע, הוא מתקשר לחבריו ושואל "יש הלוויה?".

האירועים פתוחים לכל ובשנים האחרונות, בעקבות הגידול במספר הגנאים בניו יורק, הפכו ההלוויות לאירועים רבי משתתפים. אנשים מצפים בכיליון עיניים לאירועים אלה, המתפרסמים שבועות מראש באינטרנט, או בעלונים שמונחים במסעדות ובחנויות. בגאנה, "הדבר שעליו תוציא את הסכום הגבוה ביותר בחייך הוא לא החתונה שלך - אלא ההלוויה שלך", אומר בריאן לרקין, אנתרופולוג מברנרד קולג', החוקר את תרבות מערב אפריקה. "התחרות בתחום קשה".



קופי סילבסטר דוומו בן הארבע, חוגג בהלוויה בברונקס. ''בשביל מה ללכת לבר?'', שואלים הנוכחים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו