בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "אופיר כהן מרום, היפאנים לא מתרגשים מהקרינה?"

שיחת היום

תגובות

אלוף משנה אופיר כהן מרום הוא רופא נשים וסגנו של קצין רפואה ראשי. אתמול בבוקר הוא חזר לישראל לאחר שבועיים ביפאן, שם עמד בראש המשלחת הרפואית של צה"ל, שנשלחה לסייע בעקבות אסון רעידת האדמה והצונאמי שפגע במדינה.

אל"מ אופיר כהן מרום, עזבתם את יפאן ביום שבו הועלתה שם רמת האסון הגרעיני לשבע, הרמה הגבוהה ביותר. הרגשתם בהלה מצד היפאנים?

"ממש לא. מבחינת המקומיים, הקרינה היא בתחתית סולם הדאגות שלהם. רמת הקיום שלהם כרגע היא כל כך מבישה, שהם דואגים כעת מאיפה יהיו להם לחם ומים בשעות הקרובות. עכשיו, אחרי שבועיים שהיינו שם, התשתית כבר טובה יותר. יש אספקת אוכל ומים זורמים לקיום השוטף, אבל עדיין יש הרבה חוסרים. על הקרינה אפילו לא מדברים".

חששתם?

"לפני שיצאנו, הוגדר לנו באופן מפורש בתוכניות שאם רמת הקרינה עולה מעבר למה שהוגדר מראש, מתפנים משם מיד. לכל אחד מחברי המשלחת היו שני מכשירים אישיים של ניטור קרינה, והיה אתנו גם רופא מומחה בעל שם עולמי לתחום הקרינה. נוסף על כך, היה לנו מכשיר מתקדם שבו השתמש הצוות למדוד קרינה באוויר, במים ועל המטופלים שלנו".

באיזה מרחק מהכורים בפוקושימה הייתם?

"אנחנו שמרנו על מרחק מינימלי של בערך 150 קילומטר. האמריקאים הגדירו רדיוס סכנה של שישים עד שמונים קילומטר מסביב לכור, וגם זה היה עם טווחי ביטחון".

כיצד נקבע המקום בו פרסתם את המרפאה?

"היפאנים לא רצו לקבל עזרה מאף מדינה, למרות שהמון מדינות הציעו. כחלק מהמורשת העתיקה שלהם, הם מסתדרים תמיד בכוחות עצמם. אפילו כלבי הצלה שנשלחו אליהם מניו זילנד הוכנסו קודם להסגר לעשרה ימים. למזלנו, ראש העיר של קוג'יהארה היה מתנדב לפני עשרות שנים בישראל והוא חבר טוב של השגריר שלנו בטוקיו. ראש העיר הזה פרס את חסותו על עיירת הדיג בשם מינאמי סנריקו, במרחק שעה נסיעה מקוג'יהארה, שנחרבה לחלוטין בגל הצונאמי שלאחר רעידת האדמה וכמחצית מעשרת אלפי תושביה נספו. כל היתר נותרו חסרי קורת גג, וראש העיר דחף עם השגריר שהמשלחת הישראלית תגיע לשם".

העבודה שלכם הוגדרה כ"הקמת סניף קופת חולים". מה בעצם עשיתם שם?

"הקמנו שם שירות רפואי שהפך למעשה לעוגן לכל השירותים שם בסביבה. אחרי שאישרו את הגעתנו, הבנו שלא צריך שם רפואת טראומה, אלא טיפול רפואי עבור מאות אלפי אנשים שהסתובבו חסרי קורת גג. הביאו אותם למרכזי אוכלוסייה כמו מתנ"סים ובתי ספר, כמה מאות עד 1,500 איש בכל מרכז. סיפקו להם שם אוכל ומים אבל שירותי רפואה בשבועות הראשונים כמעט ולא היו קיימים. בחלק מהמרכזים לא היו כלל אנשי רפואה, בחלקם היה רופא אחד בלי ציוד, בלי גיבוי רפואי כמו שירותי רנטגן ורפואה. בקושי עם סטטוסקופ. באזור שלנו, היו 9,000 ניצולים בעשרים מרכזים".

איך התארגנתם ליציאה ליפאן?

"הדרישה הייתה שלא ניפול לנטל על אף אחד שם כי אי אפשר היה לסמוך על הלוגיסטיקה, כך שאת כל האוכל והמים והציוד הבאנו אתנו. דברים אחרים שנזקקנו להם דאגנו לרכוש באזורים אחרים של יפאן. העיקר לבוא מבלי להזדקק לשום סיוע מהשלטונות היפאניים. המשלחת כללה 55 אנשים: 30 אנשי רפואה, בהם 14 רופאים, שבע אחיות ותשעה אנשי לוגיסטיקה רפואית, רנטגן ומעבדה. הבאנו רופא מכל תחום התמחות רלוונטי, כירורגיה כללית, עיניים, אף אוזן גרון, פנימי, נשים, ילדים וגריאטריה. בנינו שם מרכז רפואי שטיפל בחולים מצד אחד, ומצד שני - נתן שירותי רנטגן דיגיטלי ומעבדה מתקדמת לרופאים שכבר היו שם".

איך עבד שיתוף הפעולה עם שירותי הרפואה המקומיים?

"לא כל היפאנים אהבו את הרעיון שנבוא. מערכת הבריאות היפאנית לא אוהבת שנכנסים לה לקרביים, כך שדי נכנסנו בניגוד לרצונם ובהתחלה הגבילו אותנו במה שאפשר לעשות. כמפקד המשלחת, תפקידי היה להסדיר את שיתוף הפעולה ולשכנע שבאנו לעזור להם ולא להחליף. מיום ליום שיתוף הפעולה הלך והעמיק. אחרי ארבעה ימים הסכימו שנוציא צוותים גם מחוץ למרכז האוכלוסייה שהיינו בו, למרכזים אחרים ואפילו הסכימו שנבוא בכמה מקרים לטפל באנשים שלא יכלו לצאת מביתם. הגענו לנשים במעקב הריון עם אולטרסאונד נייד כדי לבצע בדיקה. הכל בכלי רכב שאנחנו ארגנו ובדלק שרכשנו".

חזרתם ארצה אחרי שבועיים אבל נשארה שם הרבה עבודה בשטח.

"טיפלנו שם ביותר ממאתיים מטופלים, אבל במהלך העשייה הבנו, שמעבר לטיפול הרפואי, יש כאן בנייה של תשתית. העבודה שם לא תיגמר בתוך חודשים, ואנחנו באנו לפרק זמן קצר כדי לתת מענה בסיסי במקום בית החולים המקומי שחרב. עכשיו הם ערוכים טוב יותר. בשלושת הימים אחרונים הכשרנו רופאים להשתמש בכל הציוד שהשארנו, ועשינו להם חפיפה. עכשיו הרופאים היפאנים פועלים שם. למעשה, הקמנו להם עוגן לבית החולים עד שיוקם מחדש".

ואיזה מסקנות הסקתם לגבי התמודדות עם אסונות עתידיים כאן בישראל?

"אפשר ללמוד הרבה דברים מיפאן, בעיקר את הצורך לבצע דברים על פי תכנון. לנו יש יכולת אדירה של גמישות, אנחנו עושים דברים מהיום למחר ברמה שמדינות מתקדמות לא מסוגלות. אבל זה לא תחליף לתכנון רציני לקראת אסונות. חברה שתשלב את שני הדברים האלה יחד תהיה השילוב האולטימטיבי".



אופיר כהן מרום. 'במהלך העשייה הבנו שמעבר לטיפול רפואי יש כאן בניית תשתית. הקמנו עוגן לבית חולים, עד שיוקם מחדש'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו