בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שכנים | צל מאיים של איראן

חילופי ההאשמות בין אל-חרירי, החיזבאללה ואיראן הם חלק מהמאבק הפוליטי בלבנון, שזה שלושה חודשים אינה מצליחה לכונן ממשלה - דווקא בזמן שהחיזבאללה זקוק לה ביותר

תגובות

ההודעה המשותפת של לבנון ובחריין, ולפיה שתי המדינות לא ישתתפו השנה בביאנלה בוונציה "בגלל האירועים במזרח התיכון", היא רק המשך טבעי כמעט לשיתוף הפעולה המיוחד, שנוצר בימים האחרונים בין שתי המדינות. לשתיהן יש בעיה מאיימת קצת יותר מאשר הביאנלה. בשתיהן הרוב השיעי משמש את איראן כמנוף למעורבות פעילה, והן חולקות חשש ערבי משותף מפני הרווחים שאיראן עלולה לקצור מההתפתחויות שיתחוללו אצלן.

בשבוע שעבר היה זה תורו של סעד אל-חרירי, המכהן עדיין בתפקיד ראש ממשלת המעבר, לצאת במתקפה ישירה על איראן. הוא בחר דווקא בכנס של אנשי עסקים סעודים ולבנונים, שנערך בביירות, כדי לשגר את מתקפתו על איראן, הפוגעת, לדבריו, ב"מרקם החברתי של האזור".

"איננו רוצים שלבנון תהיה בת חסות של איראן, כפי שאיננו רוצים שאחינו בבחריין, כוויית, או בכל מדינה ערבית אחרת, יהיו נתונים תחת חסות איראנית", אמר. "אנו שייכים לאומה הזאת, הנשענת על ערביותה בעבר, בהווה ובעתיד, ואנו נוכיח כי איננו זקוקים לשום לאומיות אחרת... אחד האתגרים הגדולים, אשר החברות הערביות ניצבות לפניהם הוא המעורבות הפוליטית, הצבאית והכלכלית של איראן".

אל-חרירי, שאיבד את כהונתו בינואר, אחרי שהנשיא מישל סולימאן הטיל על המיליארדר נג'יב מיקאתי להרכיב ממשלה חדשה, השתחרר כנראה מכבלי התקינות הפוליטית שחייבו אותו להתנהל בזהירות מול החיזבאללה ואיראן. בנובמבר 2010, כאשר ביקש מטהראן לסייע לו לשמור על היציבות בלבנון, דיווחו העיתונים באיראן, כי "ביקור אל-חרירי בטהראן הוא דוגמה לקירבה בין איראן ללבנון ואות לכישלון המדיניות של ארצות הברית, סעודיה וישראל, שנועדה ליצור מתח במדינה" וכי הביקור מסמל עידן חדש ביחסים בין המדינות.

העידן החדש הזה התמוטט בשבוע שעבר ברעש גדול, כאשר איראן והחיזבאללה הגיבו על הטענות של אל-חרירי בהאשמה הרגילה, ולפיה הוא משרת את האינטרסים של ארה"ב וישראל, והוסיפו, כי "ההאשמות שהפנה אל-חרירי אל איראן נועדו לטשטש את מעורבות ארה"ב בלוב ובמדינות אחרות".

אין מדובר בדיון אקדמי על המצב במזרח התיכון - חילופי ההאשמות בין אל-חרירי, החיזבאללה ואיראן הם חלק בלתי נפרד מהמאבק הפוליטי בתוך לבנון, אשר זה שלושה חודשים אינה מצליחה לכונן ממשלה. כינון ממשלה חדשה היה אמור לסמן את פסגת ההצלחה הפוליטית של איראן וחסן נסראללה, אשר ראו בסילוק אל-חרירי וקבוצתו מהשלטון הישג אסטרטגי. הישג שיבטיח לא רק את ביטול תקפות בית הדין הבינלאומי בעניין רצח רפיק אל-חרירי והענקת חסינות לאנשי החיזבאללה שיואשמו ברצח - אלא גם יוליד חוק בחירות חדש ושינוי במאזן הכוח העדתי במדינה.

הסכמת החיזבאללה למינוי מיקאתי היתה אמורה גם לשים קץ לוויכוח הבלתי נגמר בעניין מעמד הנשק שברשות החיזבאללה, במיוחד אחרי ההתבטאות היוצאת דופן של אל-חרירי בחודש שעבר, ולפיה "הגיע הזמן שהחיזבאללה יתפרק מנשקו".

אלא שיותר מכל אלה, הממשלה החדשה הזאת אמורה לייצג את כל העדות וכל הזרמים הפוליטיים באופן שיעניק לה לגיטימיות ציבורית, כך שלא תיראה כאילו היא שליחה של החיזבאללה, ובאמצעותו - של איראן. מיקאתי, העומד בראש קונגלומרט עסקי אדיר ונחשב לבעל יכולת מצוינת לניהול משא ומתן, ניצב הפעם לפני אתגר קשה במיוחד; הוא מבין, שהרכבת ממשלה לבנונית היא עניין מורכב ומסובך בהרבה ממינוי מועצת מנהלים בחברותיו המסועפות.

אחת הבעיות המרכזיות היא מינוי שר הפנים, שעליו אין הסכמה בין הנשיא סולימאן לבין החיזבאללה. כל אחד מהם רוצה ששר הפנים יבוא מקרב נאמניו, שכן שר זה יוכל להשפיע הן על ההתפתחויות הביטחוניות בתוך המדינה, לקבוע מהלכים בשאלת בית הדין הבינלאומי, ובעיקר - לנווט את הניסוח של חוק הבחירות החדש, שבאמצעותו מקווה החיזבאללה לתקן את העוול הדמוגרפי-הפוליטי שנגרם, לטענתו, לעדה השיעית.

מיקאתי צריך לטפל גם ב"תיק האיראני" שאל-חרירי הניח על מפתנו, ולקבוע עמדה לבנונית ביחס לאיראן. מיקאתי הבהיר אמנם, ש"הבעת עמדות כלפי איראן, שאינן משקפות את עמדת לבנון, היא לא מועילה", כלומר, מוטב לאל-חרירי לשתוק כעת, אך האלם שהנשיא סולימאן גזר על עצמו - לא הגיב עד כה בפרשת ההתכתשות בין אל-חרירי לאיראן - מקשה על מיקאתי לקבוע את מדיניות החוץ של לבנון.

בינתיים גובר הלחץ על מיקאתי להרכיב ממשלה במהירות. השותף הנוצרי של החיזבאללה, הגנרל מישל עאון, העומד בראש התנועה הדמוקרטית החופשית, קרא למיקאתי "להרכיב ממשלה מיד, או לפרוש מתפקידו". עאון, התובע לקבל 12 מתוך 30 השרים, כבר הוכיח בעבר חוסר נכונות לפשרה, במיוחד בכל הנוגע לתיקים המעניקים עוצמה וכסף רב.

המשבר הזה, לצד ההתפתחויות האלימות בסוריה, מציב את החיזבאללה בעמדה פוליטית לא נוחה - כאשר בהעדר ממשלה אין על מי להפעיל לחץ, אין ממי "לגבות מחיר" ואין דרך לקדם אינטרסים פוליטיים. החיזבאללה, שמזמן נחלץ ממעמד של ארגון וקיבל מעמד של מפלגה בעלת כוח, מתנגש עכשיו עם הכללים שהוא עצמו קבע. הוא זה הזקוק למדינה מתפקדת כדי להעצים את מעמדו, וזאת מתמהמהת.



אל-חרירי עם נג'יב מיקאתי ועם המופתי של לבנון, שייח מוחמד ראשיד קאבוני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו