בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היין טוב או גרוע? ההחלטה בהטלת מטבע

סקר שנערך בקרב מאות שותי יין בסקוטלנד גילה כי היכולת של אדם ממוצע להבדיל בין יין טוב ליין גרוע מקבילה לתוצאה שמתקבלת מניחוש

תגובות

סקר שנערך בקרב מאות שותי יין בסקוטלנד גילה כי היכולת של אדם ממוצע להבדיל בין יין טוב ליין גרוע מקבילה לתוצאה שמתקבלת מניחוש.

במהלך הסקר התבקשו 578 אנשים לטעום יינות אדומים ולבנים ולנסות לקבוע מה מהם הוא יין יקר ומה זול.

בין היינות שהשתתפו בסקר היו בקבוקים שמחירם נע בין 3.49 ליש"ט (לבקבוק קלארט - יין אדום שמיוצר באזור בורדו) ל-29.29 ליש"ט לבקבוק שמפניה. החוקרים סיווגו את היינות הזולים במחיר 5 ליש"ט לכל היותר, ואילו היקרים עלו מ-10 ליש"ט ומעלה.

הסקר הראה שהטועמים הבדילו בין יין לבן יקר לזול רק ב-53% מהמקרים, ובמקרה של יין אדום - רק ב-47% מהמקרים. כלומר, התוצאה הסופית היתה 50% - אותם סיכויים שמתקבלים בהטלת מטבע.

ריצ'רד וייזמן, פסיכולוג מאוניברסיטת הארטפורדשייר שבאנגליה, ערך את הסקר בפסטיבל המדע הבינלאומי שהתקיים בעיר אדינבורו. וייזמן הסביר שהמשתתפים בסקר "פשוט לא יכלו להבדיל בין יינות יקרים ליינות זולים. כשאתה יודע את התשובה, אתה מרמה את עצמך וחושב שתוכל לזהות את ההבדל, אך רוב האנשים פשוט לא מסוגלים לכך".

כל הנבדקים בסקר טעימת היינות השתתפו בפסטיבל המדעי שבו הוא נערך, ווייזמן טוען כי בכל הנוגע לטעימת יינות, חברי הקבוצה לא היו שונים מכל אדם אחר בציבור הרגיל. "ההפתעה האמיתית היא שמחיר היינות היקרים היה פי שניים או שלושה ממחיר היינות הזולים. בדרך כלל, כשהמוצר יקר כל כך, ניתן לצפות שאפשר יהיה להבחין בהבדל", הוסיף וייזמן.

הנבדקים הגיעו לתוצאות הטובות ביותר כשהיה עליהם להחליט מי משני בקבוקים היה פינו גריג'ו ו-59% ניחשו נכון את התשובה. הקלארט, שסוג אחד שלו עלה 3.49 ליש"ט והסוג היקר עלה 15.99 ליש"ט, "רימה" את רוב האנשים ורק 39% זיהו נכון את היקר.

ב-2008 ערך אדריאן נורת' - פסיכולוג מאוניברסיטת הריוט-ווט באדינבורו - מחקר ייחודי כדי להוכיח את טענתו שלפיה האזנה למוזיקה מסייעת בהגברתם של טעמים של סוגי יינות מסוימים.

נורת', שנשכר לביצוע המחקר על ידי יצרן יינות צ'יליאני, דיווח כי קברנה סוביניון מושפע ביותר מ"מוזיקה כבדה ועוצמתית" ואילו שרדונה "נעזר" בצלילים "מרעננים, חדים ומהירים".



אשה טועמת יין בתערוכה בוורונה, איטליה, החודש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו