בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקור בקרית יואל - העיירה הענייה בארה"ב

70% מהחסידים שחיים בעיירה שבמדינת ניו יורק מתחת לקו העוני. המימון שהם מקבלים מעורר ויכוח אם הם "באמת עניים"

תגובות

המקום העני ביותר בארצות הברית אינו עיירת גבול מאובקת בטקסס או חור בהרי האפלצ'ים. הוא לא נמצא בשמורה אינדיאנית מרוחקת או ברובע עירוני מוזנח. במקום העני ביותר בארה"ב אין שכונות עוני או מחוסרי בית. אף לא אחד מהתושבים בו אינו לבוש בצורה מוזנחת או רעב ללחם. הפשע כמעט אינו קיים.

עם זאת, באופן רשמי, באף לא אחד מ-3,700 הכפרים, העיירות או הערים בארצות הברית שבהם חיים יותר מ-10,000 תושבים לא מגיע שיעור העוני לזה שבקרית יואל (קירייס ג'ואל) במדינת ניו יורק, עיירה במחוז אורנג' הנמצאת כ-70 קילומטרים מצפון מערב לעיר ניו יורק.

הנתונים הבלתי צפויים נובעים בעיקר מסיבות דתיות ותרבותיות. האוכלוסייה השלטת במקום היא קהילה של חסידות סאטמר, שרבים מחבריה עזבו את שכונת ויליאמסבורג בברוקלין בשנות השבעים.

לפי מרשם האוכלוסין האמריקאי, כ-70% מתושבי העיירה, המונה 21 אלף תושבים, חיים במשקי בית שהכנסותיהם נמצאות מתחת לקו העוני. ההכנסה השנתית הממוצעת למשפחה, כ-17,929 דולר - 4,494 דולר לנפש - היא מתחת לכל מקום בר השוואה אחר במדינה. כמעט חצי ממשקי הבית בעיירה מרוויחים פחות מ-15 אלף דולר בשנה.

כחצי מהאוכלוסייה מקבלת קצבת מזון, ושליש זוכים לסובסידיות בביטוח הרפואי ותלויים בתלושים פדרליים המסייעים לשלם את מחירי הדיור.

השפעה פוליטית רבה

הנשים בקהילה נישאות מוקדם ונשארות בעיירה כדי לגדל את ילדיהן. הן כמעט אינן עובדות מחוץ לבית כשילדיהן עדיין צעירים. המשפחות אינן משתמשות באמצעי מניעה. הגיל הממוצע, מתחת ל-12, הוא הנמוך ביותר במדינה. מספר הנפשות למשק הבית, בממוצע שש נפשות, הוא הגבוה ביותר.

רוב התושבים, שגודלו כדוברי יידיש, אינם מדברים אנגלית שוטפת. הגברים לרוב לומדים תורה ותלמוד ורק קומץ פונים ללימודים אקדמיים. רק 39% מהתושבים הם בוגרי תיכון, ולפחות מחמישה אחוזים יש תואר ראשון. כמה מאות בוגרים לומדים לימודים מלאים במוסדות דתיים. רוב הילדים במקום לומדים בבתי ספר דתיים, אך התחבורה וספרי הלימוד ממומנים על ידי הממשלה.

מבחינה סטטיסטית אין שום מקום בארה"ב המזכיר את קריית יואל. בעיירה אתונה באוהיו, המגיעה למקום השני אחרי קרית יואל, 56% מהתושבים נמצאים מתחת לקו העוני. למרות זאת, בקרית יואל העוני בלתי ניכר. הדבר גורם לעובדי ממשל ופוליטיקאים להרים גבה ולתהות אם תושבי הקהילה זוכים לסובסידיות שלא בצדק.

משום שהקהילה מצביעה כגוש אחד היא מצליחה להפעיל השפעה פוליטית רבה. השפעה זאת מאפשרת לה להתמודד עם העוני בדרכים מקוריות. בית הבראה יוקרתי ליולדות, בו יש 60 מיטות, נבנה בסכום של עשרה מיליון דולרים מכספי הממשלה הפדרלית והמדינה. אמהות יכולות לנוח בו במשך שבועיים אחרי הלידה. התשלום מתחיל מ-120 דולר ליום ואינו מכוסה על ידי "מדיקאייד", אך נשים עשירות מסבסדות נשים עניות.

חברת בית הנבחרים הרפובליקאית ננסי קלהון, המייצגת את מחוז אורנג', תבעה לחקור מדוע בית ההבראה ליולדות של קרית יואל זוכה למימון ממשלתי. "אולי על הנייר הם עניים באמת", אמרה, "אבל בחיים הם אינם עניים באמת".

סיור בעיירה מגלה כי החניונים מלאים, אך נראה כי מספר האופניים גבוה ממספר המכוניות. יהלומן חולק חנות עם תחנת מזומנים. כדי לא להביך זוגות צעירים עניים או את הוריהם, הרב הראשי של הקהילה פסק לאחרונה כי אסור להעניק טבעות יהלום כמתנת אירוסין וכי נגן אחד, ולא להקה, יספיק לחתונה.

ויליאם הלמרייך, מרצה לסוציולוגיה שמתמחה בלימודי יהדות בסיטי קולג' ובסיטי יוניברסיטי בניו יורק, אינו סבור שכקבוצה, תושבי קרית יואל "מרמים את המערכת". עם זאת, הוא אומר, "אני חושב שיש להם תפישה בלתי שגרתית בכל הקשור לקבלת סיוע כלכלי".

"הם בבירור אינם עשירים", אומר הלמרייך. "יש להם הרבה ילדים. הם מוציאים את הכנסותיהם על לבוש, אוכל ועגלות ילדים. הם לא משתייכים למועדון חברתי יוקרתי, ולא יוצאים לסרטים או לנופש. עם זאת, הם לא מציגים תמונה של עוני שתמצאו בשכונות מקסיקאיות בקורונה. יש להם ארגונים המלווים כספים ללא ריבית. הם זוכים לתמיכת חברי קהילה עשירים יותר. אם מישהו קונה לך עגלה לתינוק, הדבר לא ייחשב להוצאה מוכרת".

אנחנו מתקזזים

מנהל העיירה, גדליה סזגדין, דוחה אמר כי המבקרים נוטים לשכוח שציבור משלמי המסים אינו מוציא כל כך הרבה כסף על קרית יואל, משום שאלפי ילדים בעיירה לומדים בבתי ספר דתיים. בבית הספר מונרו-וודברי הסמוך, בו לומדים ילדים בני גילים דומים, התקציב עומד על 150 מיליון דולר בשנה. כשליש ממנו מגיע מהמדינה. על בתי הספר בקרית יואל, לעומת זאת, מוציאה מדינת ניו יורק כחמישה מיליון דולר בלבד מתוך תקציב כולל של 16 מיליון דולר בשנה.

סזגדין מבקש לציין עוד כי "אין לנו בקהילה תוכניות לגמילה מסמים, או תוכניות לנוער עברייני. איננו מציפים את מערכת בתי המשפט בתיקים פליליים, אין לנו תוכניות לנשאי איידס או לנערות בהריון", אומר סזגדין. "לא חישבתי את המספרים, אבל אני מניח שכך אנחנו מתקזזים".

סם רוברטס



קרית יואל, ניו יורק. רוב התושבים מדברים יידיש בלבד, ואינם שולטים אנגלית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו