בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האטלס התלת-ממדי הראשון של מוח האדם - עכשיו ברשת

הרכבת האטלס נמשכה ארבע שנים בעלות של 55 מיליון דולר, וכעת מידע אנטומי וגנטי על המוח נגיש חינם עבור חוקרים

תגובות

אטלס המוח התלת-ממדי הראשון של האדם, שכולל מידע אנטומי וגנטי כאחד, עלה בימים האחרונים לרשת במסגרת מיזם מחקר הממומן על ידי המיליארדר פול אלן, ממייסדי מיקרוסופט. הרכבת האטלס נמשכה ארבע שנים בעלות של 55 מיליון דולר, וכעת המפות באתר נגישות לחוקרים חינם.

"לפרויקט הזה יש חשיבות גדולה", אומרת פרופ' חרמונה שורק, מומחית לנוירוביולוגיה מולקולרית מהאוניברסיטה העברית; "בונים פה גשר בין שני תחומים שונים. המוח הוא מערכת מורכבת ואנו צריכים קודם לאפיין את אבני הבניין, ולמצוא קשרים בין פתולוגיות לביטויים גנטיים".

סריקת mri מתוך הפרויקט

חוקרי מכון אלן מארה"ב שהקים את המיזם ביססו את המפות על מוחותיהם של בני אדם בוגרים (בשלב מוקדם יותר של המחקר הועלה לאתר המיזם אטלס מוח עכבר). על פי חוקרי המכון, מהמידע שנאסף באטלס עולה שלפחות 82% מהגנים מבוטאים במוח.

"אטלס המוח האנושי מספק מראות של האיבר המורכב והחשוב ביותר שלנו שמעולם לא נראו עד כה", אמר ד"ר אלן ג'ונס העומד בראש במכון בהודעה לעיתונות; "ההבנה כיצד הגנים השונים מבוטאים במוחנו תעזור למדענים ולקהילה הרפואית להיטיב להבין ולגלות טיפולים חדשים לכל מגוון התסמונות והמחלות המוחיות, כמו מחלות נפשיות והתמכרות לסמים, אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה, אוטיזם ועוד".

לדברי פרופ' שורק, "אנחנו יודעים המון על מבנה המוח, אבל איננו יודעים איך התאים מדברים אחד עם השני. כשאתה יודע אילו גנים מתבטאים באילו תאים זה צעד אחד קדימה. מה שידענו מקודם זה שיש אזורים במוח שהם מאוד חשובים, למשל יש את אזור ההיפוקמפוס שהוא חשוב לזיכרון וללמידה. עכשיו השאלה היא אילו גנים קובעים את זה. יכול להיות שיהיה אפשר להתמודד כך עם מחלות שבהן מאבדים זיכרון".

פרופ' ברוך מינקה מהמחלקה לנוירוביולוגיה רפואית באוניברסיטה העברית, שנוהג להשתמש באטלס מוח העכבר, אומר כי "זוהי עבודה בהיקף די מדהים; פריצת הדרך היא בממדים הענקיים של הפרויקט הזה. החוקרים הכינו חתכים דקים ועוקבים של כל המוח, ואז בדקו אילו גנים מתבטאים באילו אזורים ובאיזו כמות. בכל חתך אתה צריך לבדוק 36 אלף גנים".

כדי לזהות את הביטוי הגנטי באזורים השונים של המוח הסתמכו החוקרים על (messenger RNA, mRNA), שהוא תוצר של הדנ"א שייחודי למקור שלו בגנום.

באמצעות האטלס החדש, אומר פרופ' מינקה, "חוקרים יכולים לראות אילו גנים מתבטאים במסות גדולות יחסית ברקמת מוח מסוימת". כך למשל, הוא אומר, "במחלת הפרקינסון יש לנו בעיה בייצור דופמין - התאים המתמחים בייצור דופמין במוח מתחילים למות. מעניין אותנו לדעת אילו גנים מתבטאים בכמויות גדולות יחסית באותם תאים שמייצרים דופמין במוח בריא, כדי להבין מה המנגנון שמשתבש במחלת פרקינסון".

לדבריה של פרופ' שורק, "בעבר הייתי מדברת בכנסים על ביטוי גנים במוח, ואם היו בקהל פסיכיאטרים או פסיכולוגים הם היו אומרים: 'אנחנו מדברים על מחשבות, רגשות, אופי, לא על גנים'. היום כבר לא תשמע את זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו