בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתקרבים להכרעת צבא סוריה: אסד או העם

בניגוד ל-1982, המרי פושט עתה בכל ערי סוריה וחיילים צריכים לבחור בין השלטון לבין בני עריהם; הצבא עשוי להחליט, כי אינו זקוק עוד למשפחת אסד

תגובות

המשטר בסוריה עדיין לא התמוטט. בשאר אל-אסד מאמץ את הסיסמה "השלטון רוצה להפיל את העם", והוא בטוח, כמו קדאפי, שהצבא הסורי, גם אם אינו יכול להתמודד עם אויב חיצוני כמו ישראל - נגד האויב מבית הוא כל-יכול. הדיוויזיה הרביעית ומשמר הנשיאות שעליהם מופקד אחיו, מאהר אל-אסד, הורגים במפגינים בדרעא, וגדודים נאמנים אחרים פועלים נגד המפגינים בחומס ובלאדקיה.

אסד יכול עדיין לסמוך על הצבא, או לפחות על רובו. זה אותו צבא שאביו חאפז אל-אסד דאג לטפח במשך עשרות שנים. צבא שמפקדיו הבכירים הם חלק בלתי נפרד מן האליטה הכלכלית שלכבודה פיתלו האב ובנו את החוקים והתקנות, כדי שהנאמנות למשפחה תהיה עמוקה לפחות כמו הנאמנות למולדת.

כך, למשל, אסר אסד האב בשנות ה-90 לייבא טבק למדינה, כדי שמפקדים שהבריחו טבק לסוריה יוכלו ליהנות ממונופול. קצינים יכלו לרכוש דולרים בשער רשמי ולמכור אותם בשער "האזרחי", שהיה גבוה בהרבה. מיותר לציין, שאם אזרח רגיל היה מבצע פעולה כזאת זה היה נחשב לעבירה.

שיטת המונופולים של קציני הצבא עברה בירושה לאסד הבן, אשר בניגוד לאביו נולד כבר אל תוך האליטה השלטת והעשירה, שבה בן דודו, ראמי מחלוף, מחזיק בנתח עצום של תעשיית הנפט, הגז והתיירות. אבל לא רק בני המשפחה או ראשי העדה העלאווית נהנו ונהנים מן הקירבה לשלטון. די להזכיר את שר ההגנה לשעבר, מוסטפה טלאס, או את הרמטכ"ל חכמת שיהאבי הסונים, שמשפחותיהם עדיין נהנות מזיכיונות עתירי הון. בן אחד של טלאס, למשל, הוא "טייקון הסוכר" של סוריה. בן אחר מחזיק ברשת בתי מלון, שאחד מהם נמצא בעיר חאמה, שבה הרגו כוחותיו של אסד האב אלפי אזרחים ב-1982.

אשתו הסונית היפה של אסד, אסמה, שייכת גם היא לאליטה הכלכלית של סוריה דרך משפחת אביה פואז אל-אחרס, וכך גם רבים מחבריו האישיים של אסד, אשר נהנים מ"מרחב מחיה" כלכלי נדיב באמצעות רשיונות היבוא שהעניקו להם הנשיא ומקורביו. חלקם נודעים בכינוי "אנשי חמשת האחוזים", על שום שיעור העמלה שהם גובים תמורת עסקות שהם מסדירים בין משקיעים זרים למשטר.

יהיה זה לכן בלתי מדויק לקבוע, כי המאבק בסוריה מתנהל בין עלאווים לסונים, בין מיעוט שמייצג כ-12% מכ-21 מיליון אזרחי סוריה, לבין הרוב הסוני המדוכא והעני. בנוסף לסונים הנהנים מהקירבה לשלטון - בין השבטים העלאווים יש רבים השואפים להסתלקותם של אסד ומשטרו. כך, למשל, בחודש מארס, עוד לפני פרוץ המהומות הגדולות, פירסמו ראשי ארבע חמולות עלאוויות גדולות מנשר, שבו התנערו ממשטר אסד ומ"כל הקשרים שנכפו עלינו בכוח בתקופת הנשיא חאפז ובנו בשאר". ראשי החמולות הבהירו לנציגי השלטון, כי לא יסכימו לטבח נוסף בדומה לזה שבוצע בחאמה ב-1982.

באופן טבעי, הקרע עם האוכלוסייה הסונית גדול עוד יותר. אסד נאלץ לשלוף מן המחסן את מוסטפה טלאס ולשגרו לעיר חומס, מקום הולדתו, כדי להרגיע את האזרחים. טלאס הגיע לשם בשבוע שעבר עם קבוצה של אנשי ביטחון סורים בכירים ושמע את טענות האזרחים נגד המשטר. בימים הטובים היו אזרחים כאלה עומדים לדין או נעלמים במרתפי בתי הכלא; עכשיו נראה טלאס רושם בקפדנות את תביעותיהם ומבטיח להעלותן לפני הנשיא.

גם חילוקי הדעות בתוך המשפחה פורצים מחדש, כאשר הדוד רפעת אל-אסד, ובעיקר בנו, ריבאל אל-אסד, מזהירים מפני מלחמת אזרחים ומפרסמים פרטים מעניינים חדשים על הטבח בחאמה. ריבאל מתאמץ עכשיו לטהר את שם אביו, ומטיל את כל האחריות לטבח על הנשיא המנוח חאפז אל-אסד ועל שר ההגנה לשעבר טלאס.

האם המחלוקות הללו עשויות להתפתח למרד פנימי בתוך המשטר? עד כה הפגין הצבא נאמנות מוחלטת למשטר, אולם גם בשורותיו יש חיילים מבני העדות השונות, מפקדים זוטרים ובעלי דרגות ביניים, אשר נאמנותם למשפחותיהם ולבני הערים שמהן הם מגיעים עומדת עכשיו למבחן, משום שבניגוד ל-1982 המרי פושט בכל הערים וירי כוחות הביטחון אינו מבחין בין משפחות ומעמדות. בלוגים של אנשי אופוזיציה סוריים מדווחים על חילופי מכתבים ושיחות טלפון עם מפקדים אלה, שנועדו להשפיע עליהם לנצור את נשקם אם יידרשו לירות באזרחים.

גם הדרג הבכיר של הצבא עשוי להחליט שאינו זקוק עוד למשפחת אסד כדי להמשיך ולנהל את הצבא או לזכות בטובות הנאה. במקרה זה אסד ומשפחתו, כמו גם מפלגת הבעת, עלולים להפוך לשעיר לעזאזל של הצבא. בהעדר "צבא חלופי" תיאלץ האופוזיציה לנהל את ענייניה מול ראשי הצבא, ואולי להסתפק בהישג הבלתי מבוטל של סילוק משפחת אסד.

מי שממלא בינתיים את פיו מים הם איראן, שאוסרת על כלי התקשורת שלה לדווח על האירועים בסוריה, והחיזבאללה, שמספר על האירועים בלוב, בתימן ובמצרים, אבל "שוכח" את סוריה. נפילת אסד תהיה בעבורם שינוי משמעותי של המציאות, אם כי אין פירושה בהכרח שינוי של המדיניות הסורית כלפיהם.



בשאר ואסמה אל-אסד. חילוקי הדעות במשפחת אסד פורצים החוצה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו