בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התנדבו לחיל השלום, שבו כקורבנות אונס

הקונגרס בארה"ב דן בתקיפות מיניות של נשים שפעלו במקומות נידחים בעולם

תגובות

יותר מאלף תקיפות בעשר שנים

וושינגטון. ג'ס סמוצ'ק הגיעה לבנגלדש ב-2004 כמתנדבת בת 23 בחיל השלום. היו לה חלומות ללמד אנגלית ו"לעזור לעולם". היא שבה לארה"ב שישה שבועות לאחר מכן לאחר שנפלה קורבן לאונס אכזרי בידי כנופיית גברים חמושים בסכינים.

כששבה לארה"ב, "קבלת הפנים" בחיל השלום היתה נוראה. "כמו האונס עצמו", היא אומרת. בבנגלדש כמעט שלא קיבלה טיפול רפואי. בוושינגטון, יועץ רמז שהיא היתה אשמה בהתקפה עליה. במשך שנים שתקה כי חשה "בושה, מבוכה ורגשי אשמה".

כיום, סמוצ'ק חברה בקבוצה של מתנדבות לשעבר בחיל השלום, שמספרן גדל והולך, המדברות גלויות על פגיעות מיניות. פעילותן מחייבת את ראשי החיל לבצע רפורמות, ובקונגרס האמריקאי עולות קריאות לבדוק אותן בקפדנות. כשהן מספרות על מה שעבר עליהן הן חושפות פן מכוער של החיים בחיל השלום: הסכנות שהמתנדבות חשופות להן במקומות נידחים בעולם, והטיפול האדיש וחסר רגישות שקיבלו אחרי שנפלו קורבן לפשע.

בחיל השלום, שהוקם ב-1961 בידי הנשיא ג'ון פ' קנדי, יש 8,655 מתנדבים וחניכים בגילים 21 עד 86 שמשרתים ב-77 מדינות. לרובם, השירות הוא "חוויה לכל החיים", כפי שמתפאר החיל באתר האינטרנט שלו. ואולם, בשנים 2000-2009 דיווחו מדי שנה 22 מתנדבות על אונס או ניסיון לאונס, ויותר מאלף מתנדבות בחיל השלום דיווחו על תקיפה מינית. מאחר שרבות מנפגעות התקיפה מינית אינן מדווחות על הפגיעה בהן, אומרים מומחים כי סביר להניח שהמספר הרבה יותר גבוה. בסקר שנערך ב-2010 התברר כי כ-40% מהמתנדבות שנאנסו ו-50% מאלה שהותקפו מינית לא דיווחו על כך.

בוועדת החוץ של בית הנבחרים נערך אתמול שימוע המוקדש ל-50 שנה של חיל השלום. "בהשוואה לסטטיסטיקת הפשע במדינות מסביב לעולם, מתנדבות חיל השלום סובלות משיעור גבוה יותר של אונס ומקרי שוד מאשר ב-86 המדינות בניתוח סטטיסטיקת הפשע של האו"ם", אמרה יו"ר הוועדה אילנה רוס-לטימן.

"במקרים רבים, הנשים האלו נמצאות לבדן במקומות קשים בעולם", אמר טד פו, חבר קונגרס רפובליקני מטקסס שציין כי חיל השלום אינו דואג למתנדבות וכי הוא תומך בחקיקה שתבטיח שינויים בטיפול שהן מקבלות כשהן נופלות קורבן לתקיפה מינית. "אנחנו רוצים שארה"ב תטפל בהן כפי שהיו מטופלות כאן בבית".

קייסי פרייזי, שהותקפה מינית בדרום אפריקה ב-2009, שבה לביתה נחושה "שלא לתת לחיל השלום להתעלם ממני כאילו הייתי מקרה בודד". ב-18 החודשים האחרונים הצליחה פרייזי לאתר נפגעות תקיפה מינית באמצעות רשתות חברתיות ובלוג שהקימה. בחודשים האחרונים הצליחה פרייזי, 28, לאסוף יותר מ-20 הצהרות בשבועה של נשים. בראיונות ובהצהרותיהן מתארות נשים אלה מה שרבות מהן מכנות "תרבות האשמת הקורבן" השוררת בחיל השלום. ג'סיקה גרג, שסוממה ונאנסה במוזמביק ב-2007, אמרה שקצין רפואה בחיל השלום "הכריח אותי לכתוב בעדות שלי שהייתי שיכורה וטען שהסכמתי לקיים יחסי מין עם הגבר הזה".

לדברי ארון ויליאמס, מנכ"ל חיל השלום, נשים יכולות לשרת בחיל ללא חשש. "איננו שולחים מתנדבות למקומות מסוכנים". עם זאת ציין, שהחיל צריך לעדכן את כלליו "כדי להבטיח שנספק טיפול אוהד לקורבנות פשיעה".

השתתפה בהכנת הכתבה: נטשה מוזגוביה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו