בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסרט שסרקוזי יעדיף לא לראות

בשבוע הבא בפסטיבל קאן: כל מהלכי הנשיא הצרפתי

תגובות

פאריס. נשיא צרפת ניקולא סרקוזי שרק באחרונה נאלץ להתמודד עם חרושת שמועות על כניסתה של אשתו השלישית קרלה ברוני להריון, שוב עולה לכותרות - ולא בשל מהלך פוליטי. בשבוע הבא תוקרן בפסטיבל קאן דרמה בדויה למחצה בשם "הכיבוש" שמתכוונת לקחת את הצופים אל מאחורי הקלעים של סיפור עלייתו לשלטון של הנשיא המכהן.

"סיפורו של אדם שזוכה בשלטון ומאבד אשה". זו התווית שהודבקה לסרט העוקב אחר קמפיין הבחירות של סרקוזי ב-2007 שבו נאלץ להתמודד עם נפילתה של אשתו לזרועותיו של אדם אחר. האשה אגב העמידה פנים שהכל בסדר, עד לספירת הקולות הסופית שלאחריה נעלמה.

הסיפור אמור להיות שייקספירי. דרמה על גברים לא מושלמים, שאפתנים, ועל נשים רומנטיות ומחושבות, על צללים מאחורי מסכי התככים הפוליטיים, על בגידה ואובדן אישי ועל מחיר הכוח. אולם זהו גם סיפורו של נשיא מכהן שמהווה סטייה חדה ממסורת ההערצה והכבוד הצרפתית.

ההשראה לסרט, אמר המפיק אריק אלטמאייר, באה ממקורות אנגלוסקסיים דוגמת "המועמד", "כל אנשי הנשיא" וכמובן "המלכה". הבמאי גזבייה דארינג'ר טען כי עבד קשה כדי להשיג דמיון לאמת ולא כדי ליצור קריקטורה או סאטירה. "זה לא סרט פוליטי אלא סרט על פוליטיקה", אמר דארינג'ר. הוא הוסיף כי, "זה לא סרט על סרקוזי אלא על כיבוש השלטון". אלטמאייר הוסיף כי "ניסינו להיות אובייקטיבים ככל האפשר. ניסינו להתקרב אליו. לפגיעות ולניגודים, לטוב ולרע שבו".

ובעצם, מי יודע? "הכיבוש" עשוי להיות סרט טוב, אולם איש לא יידע זאת לפני הקרנתו הראשונה ביום רביעי הבא במסגרת פסטיבל קאן. עד אז, אפשר לצפות רק בקדימון. גם המבקרים, העיתונאים, ואפילו סרקוזי ומקורביו לא קיבלו עותקים מהסרט.

הקולנוע חשוב לסרקוזי, שאוהב לספר על הסרטים הקלאסיים שראה כמו גם על הספרים שקרא. את אהבתו לקלאסיקה קיבל מאשתו השלישית קרלה ברוני, שהעבירה אותו קורס מזורז בתרבות הכולל ארוחות בחברת סופרים ואמנים. לדברי סרקוזי, הוא ורעייתו צופים ב-150 סרטים בשנה.

על פי הסקרים, הפופולריות של סרקוזי הגיעה באחרונה לשפל חדש, כשנה לפני הבחירות. אולם הסרט, שבכרזת הפרסום שלו מופיע הנשיא כשהוא יושב על כיסא בר גבוה כשרגליו מתנדנדות באוויר, עשוי שלא להיות לטעמו.

בקדימון נראה סרקוזי יוצא בסערה מישיבה ואומר "אני כמו פרארי. אצלי עוטים כפפות לבנות כדי להרים את מכסה המנוע". בקטע אחר בקדימון הוא צורח "אני מוקף שמוקים". גם בשיחות הפרטיות בסרט מדבר סרקוזי בשפה בוטה וגסה. הסרט אף מכיל שלל אירועים דמיוניים, בעיקר שיחות שבהן מנסה סרקוזי לשכנע את אשתו ססיליה לא לעזוב אותו. כמו כן, אחת הדמויות בסרט מכנה אותו משוגע, והשחקן שמגלם את הנשיא לשעבר שיראק יורה בו ברובה דמיוני.

השחקן דני פודאלידס מוכר מבימת התיאטרון. בסרט הוא חובש פאה מתולתלת ומחקה את סרקוזי על עוויתותיו ותנועותיו המוכרות. פודאלידס ודארינג'ר אמרו כי בחנו אלפי תמונות וקטעי סרטים, קראו מאות מאמרים ושוחחו עם כתבים פוליטיים. פודאלידס עצמו נפגש עם הנשיא, שאמר לו "אני לא אוהב כוח, אבל אני אוהב להשתמש בו".

פייר שארון, יועץ התקשורת לשעבר של סרקוזי, אמר כי "לא אהבנו את מה שראינו". יועצים אחרים שנותרו בעילום שם מצוטטים בעיתונות הצרפתית כמי שהגדירו את הסרט "קריקטורה מגוחכת". אפילו דומיניק דה וילפן, חביבו של שיראק ויריבו של סרקוזי בבחירות 2007, אמר שהסרט אינו אלא סיפור בדוי. דה וילפן עצמו היה ללעג ביצירה הקומית "קה דורסה", על ימיו כשר החוץ המאוהב בנפוליאון וכותב השירים לשיראק, שמוזכר כאן כאלכסנדר טאייאר דה וורמס.

יוצרי הסרט, שאת תסריטו כתב ההיסטוריון הפוליטי פטריק רוטמן, עמלו על הפרויקט במשך שנים אולם התקשו למצוא מימון מהמקורות הרגילים. חברת ההפצה גומון תרמה רק סכום צנוע ומרבית ערוצי הטלוויזיה הצרפתיים, שבדרך כלל מסייעים במימון סרטים מקומיים, סירבו להתקרב ל"הכיבוש". כולם, למעט ערוץ הכבלים קנאל פלוס, לדברי אלטמאייר.

"זו לא הפתעה מצד הערוצים הפרטיים. אל תשכחו שאנחנו בצרפת והם מקורבים לשלטון", אמר אלטמאייר. "אשליותיי התפוגגו בעיקר מול הערוצים הציבוריים, שלא טרחו להסביר מדוע סירבו... יש מעין צנזורה עצמית מאוד צרפתית". לדברי דארינג'ר, "יש נושאים מסוימים שמעוררים חשש. כשאתה מנהל ערוץ אתה מאמין שאם הסרט לא ימצא חן בעיני אנשי האליזה, תאבד את מקום עבודתך".

בראיון לטלרמה אמר סרקוזי שאין בכוונתו לראות את הסרט מתוך כבוד לאשתו הנוכחית ובשל רצון "לשמור על שפיות דעתי". הוא הוסיף, ברצינות גמורה, כי "אהבה עצמית רבה מדי יכולה לשגע".

בעבר נוצרו סרטים על נשיאים צרפתים. ב-2005 הופק סרט על פרנסואה מיטראן המנסה לכתוב את זיכרונותיו וכמו כן נעשו סרטי טלוויזיה ובהם על שארל דה גול. אולם, סרט זה עוסק בנשיא מכהן בעידן חדש של פוליטיקה, בנשיא שמתוקשר יותר מכוכבי רוק או שחקנים. עד כה נמכר הסרט למפיצים אירופים אולם אלטמאייר מקווה למצוא גם מפיץ אמריקאי.



דמויותיהם של סרקוזי ואשתו לשעבר, מתוך הסרט ''הכיבוש''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו