בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 46 שנים: "דר שפיגל" זוכה מאשמת בגידה במדינה

תגובות

באישון לילה בחודש אוקטובר של שנת 1962, הופיעה לפתע יחידה גדולה של אנשי שירותי הביטחון הגרמניים במערכת השבועון "דר שפיגל" והחלה בחיפוש מדוקדק, שנמשך כמה ימים, בעשרות חדרי המערכת. משרד ההגנה, שהורה על החיפוש, גם עצר במקביל את העורך הראשי של העיתון, שני עורכים נוספים, את המוציא לאור, את המנהל וכמה קציני צבא מערב-גרמנים - באשמת בגידה, ואיסוף ופרסום חומר סודי על ענייני הביטחון של גרמניה.

את כל הפעולות האלו עשה משרד ההגנה המערב גרמני מבלי ליידע את שר המשפטים, בתגובה למאמר שהתפרסם ב"דר שפיגל" זמן קצר קודם לכן וסיכם את תוצאותיו של תמרון צבאות נאט"ו, שבו דימו הכוחות תנאים של מלחמה אטומית. "המסקנה העיקרית שהשתמעה מהמאמר היתה, כי מערב-גרמניה לא הוכנה כראוי להגנה בתנאים של לחימה אטומית", דיווח "הארץ". "כן צויין, שהצבא הגרמני לא פיתח די הצורך את כוחותיו; בעת גיוס המילואים נתברר, למשל, שאין די מפקדים וקצינים זוטרים ואין די נשק בשביל חיל המילואים הגרמני". התביעה הכללית בישרה שבחיפושיה מצאה המשטרה במערכת העיתון "סודות ממלכתיים רבים".

חשוב ככל שיהיה, תוכן המאמר של "דר שפיגל" נדחק הצידה נוכח הידיעה על הפשיטה הפולשנית על מערכת עיתון במדינה דמוקרטית, שעד לאחרונה היתה נתונה תחת שלטון דיקטטורי רצחני. איגוד עיתונאי המבורג מחה כנגד השיטות בהן השתמשו המשטרה ואנשי לשכת התובע; "פעולות אלה פותחות פתח למסקנה, כי המדינה ומכשיריה יוכלו בכל עת להטריד את העיתונות החוקית על סמך חשד של עבירה בלבד", נכתב בהודעה שפרסם האיגוד. בפרנקפורט נערכה הפגנת סטודנטים שנשאו שלטים "רוצים להשתיק את העיתונות" וקראו "מי ייגרר מתוך מיטתו מחר בלילה?". תפוצתו של דר שפיגל רק גדלה בינתיים, מ-500 אלף עותקים ל-700 אלף; גם בימים שבהם תפסו אנשי המשטרה את רוב חדרי המערכת, "דר שפיגל" הקפיד לפרסם ידיעות ומאמרים על הפעולות שנערכות נגדו.

עיקר הביקורת הופנה כלפי שר ההגנה, צעיר תוסס ומבטיח בשם פרנץ יוזף שטראוס. בהדרגה התגלה כי שטראוס, שטען בתחילה כי לא ידע דבר וחצי דבר על הפשיטה, היה זה שהורה על ביצועה; והוא גם זה שהורה להסתיר את הדבר מפני שר המשפטים, וולפגאנג שטמברגר, מחשש שיתנגד לפעולה.

ב-31 באוקטובר השר שטמברגר התפטר במחאה על הסתרת התוכנית השנויה במחלוקת מפניו; וחמישה שרים חברי מפלגת הדמוקרטיים החופשיים דרשו להדיח את השר שטראוס. הקאנצלר קונרד אדנאואר סירב, כינה את עורכי העיתון בוגדים, והצהיר בפומבי כי אינו רוחש הערכה למנוייו ולמפרסמים בו. חמשת השרים התפטרו - ואדנאואר הישיש נאלץ לבנות קואליציה חדשה. שטראוס עצמו נאלץ להתפטר. בפרשנות העולמית, העם הגרמני זכה לשבחים על בגרותו הדמוקרטית, ועל שאט הנפש שהביע נוכח המהלכים האנטי-דמוקרטיים של ממשלת אדנאואר.

במאמר מערכת שפרסם "הארץ" באותם ימים נכתב: "המשבר הממשלתי המאיים עתה על מערב גרמניה מאשר את הכלל שמוטב לה לממשלה בארץ דמוקרטית להימנע ככל האפשר מפעולות משטרתיות נגד עיתון - אף אם זה מפרסם חומר שלדעת כמה מאנשי הביטחון פוגע בביטחון המדינה ומגלה סודות. ואם אמנם יש צורך לנקוט בפעולות כגון אלה, הרי מוטב שיהיו סיבות מכריעות לעשות כן ומוטב שהממשלה תנקוט צעדים מתאימים כדי להסביר את ההכרחיות שבצעד זה".

שנתיים וחצי אחרי פרוץ הפרשה, ב-15 במאי 1965, בית הדין הפדרלי העליון של מערב גרמניה זיכה את מו"ל דר שפיגל רודולף אוגשטיין ואת סגן העורך קונרד אהרלס מאשמת בגידה, והורה להפסיק את ההליכים נגדם בגלל "חוסר הוכחות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו