בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החדשות הצהובות בבריטניה עוברות לטוויטר

ידועני בריטניה רגילים להיעזר בביהמ"ש כדי לאסור פרסום ידיעות על אודותיהם בעיתונות. כעת הם צריכים לדאוג מאיום חדש: פרסומים באינטרנט, שלא תמיד נושקים לאמת

תגובות

כתבת "הארץ" באירופה

לונדון. מיהו שחקן הכדורגל שקיים יחסי מין עם כוכבת תוכנית ריאליטי? איזו מגישה נשואה בטלוויזיה כפתה משטר של סתימת פיות כדי להסוות חוסר שיקול דעת? החוק הבריטי אוסר על אנשי התקשורת לגלות את התשובות לשאלות הללו, אבל אם תרצו לדעת פשוט קראו את הרכילות בטוויטר.

השבוע מצאה את עצמה בריטניה נגררת לוויכוח משולהב, שהוצת על ידי ידיעות רכילותיות על ידוענים ומה הם עשו אחד עם השני. חלק מהידיעות הרכילותיות מבוססות, בעוד חלק נראות בלתי אמינות בעליל.

ביום שני צייץ בטוויטר גולש אנונימי שדיווח על צווי מניעה שהוצאו בידי בתי משפט בריטיים נגד כמה מפורסמים בולטים. בשעות אחר הצהריים, כשכמה מהידוענים פרסמו ציוצי הכחשה בטוויטר, עלה מספר המגיבים לרמות שיא שיצרו פקק תקדימי. לפי חברת פיקוח על הנתונים האינטרנטיים, אקספריאן היטוויס, אחד מתוך 200 גולשים בבריטניה נכנס לאתר. ומה הם מצאו שם? אלוהים ישמור! תפסנו אתכם! אלה הם שחקן הכדורגל ריאן גיגס וכוכבת "האח הגדול" אימוגן תומאס.

את האש בוויכוח הנוכחי מזין העימות בין הדרך המסורתית לדרך החדשה. בדרך הישנה, אישים בעלי השפעה יכולים לנצל את החוקים ולחסום בקלות מידע עליהם בכלי התקשורת. בעידן האינטרנט, יכולים גולשים אנונימיים להסתמך על כל מידע שהוא - אמין או לא.

השאלה אם משתמשי טוויטר מוכפפים לאותם חוקים שאליהם מוכפפים כלי התקשורת אינה פתורה. דנברס באלייה, עורך דין המתמחה בענייני תקשורת, מאמין כי כל מי שצייץ בטוויטר מידע שמוגן בצו מניעה, או הגיב לציוץ זה, עובר על החוק. ואולם, באלייה מודה כי האנונימיות שבה יכולים גולשי הטוויטר להגן על עצמם, כמו גם התגובות לציוצים, מקשה על היכולת לתבוע את המצייצים ואולי אף בלתי אפשרית.

"באופן מעשי איננו יכולים לבחון את כל 155 מיליון הציוצים שנוצרו והועלו בעקבות הפרשה", אמר דובר טוויטר. "יש ציוצים שאנו מורידים, כמו ציוצים בלתי חוקיים וספאם. עם זאת, אנו עושים מאמצים לשמור על גבולות רחבים כדי ליישם חוק מקיף וחשוב יותר: לא להוריד ציוצים על בסיס תוכנם".

שר התרבות של בריטניה, ג'רמי האנט, אמר כי כל הפרשה "עושה צחוק" מחוקי הפרטיות של המדינה. האנט הבטיח להיפגש עם שר המשפטים, קן קלארק, כדי לבחון את מערכת החוקים. זאת משום שלדבריו נולד "מצב משוגע, שבו מידע שלא ניתן לפרסמו בעיתונים נגיש, בחינם, ברשת".

בעקבות הפרשה גברו הקולות הטוענים כי דווקא חוקי הפרטיות הם הבעיה. רק לפני כחודש אמר ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון כי השימוש הגובר בהוראות לסתימת פיות גורם לו להרגיש שלא בנוח.

בבריטניה יש כיום בין 30 ל-40 צווי מניעה פרטיים שהוצאו בידי בתי משפט כדי להגן על פרטיותם של אנשים מפני התקשורת. למעשה, השימוש התכוף בצוי מניעה במדינה הביא לכך שמפורסמים ואנשי ציבור בינלאומיים רבים מעדיפים לנהל את ענייניהם המשפטיים בבריטניה. מגמה זאת מכונה לעתים "תיירות דיבה". כמה מצווי המניעה בבריטניה הם דרקוניים במידה כזאת, עד שהזכרתם נחשבת לעבירה פלילית.

"כמו שהדברים מוגדרים כעת, חוקי הפרטיות המעוותים של בריטניה הם ארכאים, והם מטילים משא כבד על אלה שאמורים להתנהג בצורה אחראית ולא על אלה שאינם מסוגלים להתנהג בצורה כזאת", נכתב במאמר המערכת של לונדון טיימס. "בעבר זה היה שגוי. היום זה פשוט אדיוטי".

התומכים בחוקים הקפדניים מוטרדים מכך שההתפתחויות החדשות לא רק חושפות בני אדם, אלא גם לעתים מפיצות עליהם שמועות שקריות. המצייצים בטוויטר אינם מחויבים לשום חוק או לבדיקת עובדות, ולא אחת הם פוגעים במוניטין של הנחשפים.

כמה מהידוענים ששמותיהם נגררו השבוע לבוץ החליטו להחזיר מלחמה. אשת החברה ג'מיימה קאן צייצה כי "לפי השמועות יש לי צו מניעה המונע מידע על תצלומים 'אינטימיים' עם ג'רמי קלרקסון. לא נכון!".

גבי לוגן, מגישה ידועה בבי-בי-סי, אמרה כי המוניטין שלה נפגע עקב ההאשמות בטוויטר שקשרו לה רומן עם כוכב הכדורגל לשעבר אלאן שירר. "אינני יכולה לתבוע את כולם בטוויטר", התלוננה לוגן, "אבל חייבת להיות דרך למשטר את האינטרנט".

בישראל, בשונה מבריטניה, ככלל לא ניתן להוציא צווים משפטיים נגד פרסום מוקדם בעניינים פרטיים, אמר אתמול פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט ציבורי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, שחוקר סוגיות בחופש ביטוי.

"עדיין, עם כל הטכנולוגיות החדשות", אמר אתמול בנדור ל"הארץ", "האפקטיביות של כלים כמו הפייסבוק או הטוויטר לעקוף צווים מסוג זה מוגבלת. עדיין לכלי התקשורת המרכזיים - העיתונות הכתובה והמשודרת - אפקטיביות רבה יותר להפצת מידע כי יש להם חשיפה גדולה יותר לציבור רחב יותר".



ריאן גיגס. מככב גם בטוויטר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו