בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המופע של איוון

תגובות

אף אחד לא יצא אתמול מנצח מגזר הדין של דמיאניוק. לא הקורבנות, שרובם ככולם כבר מזמן אינם בחיים; לא הנאשם, בן 92, שכך או כך יסיים את חייו בקרוב; ולא גרמניה, אשר בשנות ה-40 של המאה הקודמת שלחה אותו לבצע את פשעיו, ולפתע, ב-2011, נזכרה להרשיע אותו בגינם.

מאחורי משפט דמיאניוק לא מסתתרת עשיית צדק במובן הטהור של המלה. פוליטיקה, דיפלומטיה, יחסי ציבור והרבה צביעות והתחסדות הם הדרך הנכונה יותר להבין את ההליך המשפטי הזה.

הכל היה הצגה. הכל בוצע למראית עין. החל מלכידתו המתוקשרת בידי משטרת ההגירה בארה"ב, דרך צילומי הפפראצי, ש"הוכיחו" לעולם שהנאשם כשיר לעמוד לדין וכלל אינו חולה ומסכן כפי שטען, וכלה בהסגרתו לגרמניה ובהופעותיו המשונות בבית המשפט במינכן - כשהוא מרותק לאלונקה ולא פוצה את פיו. גרמניה יצאה לכאורה כשידה על העליונה. היא הצליחה במקום שבו אחרים (ובהם ישראל) נכשלו: העמדתו לדין של הפושע הנאצי החי המפורסם ביותר בעולם. הצדק נעשה, המעגל נסגר, כולם מרוצים. האומנם?

לא הרבה אנשים טרחו לעקוב אחר משפטו של דמיאניוק בשנתיים האחרונות. גם התקשורת לא ייחסה לו חשיבות יתרה. האוקראיני הקשיש - שכבר שיגע מדינה שלמה כשעמד לדין בירושלים בשנות ה-80, נידון למוות אך שוחרר בידי בית המשפט העליון - חדל לעניין את הציבור הרחב. ולא לחינם, כך נראה. מי שבכל זאת עיין בכתב האישום גילה שחסר בו מרכיב בסיסי. אין אדם אחד שהעיד כי ראה במו עיניו את דמיאניוק מבצע את הפשעים שיוחסו לו. הרשעתו בסיוע לרצח 28,060 יהודים הסתמכה על כך שהיה "במקום הנכון ובזמן הנכון". אבל היו עוד אלפי "דמיאניוקים" במחנות ההשמדה אשר אותם איש לא חלם להעמיד לדין. רצה הגורל, ובדיוק באותו שבוע ממש, שבו גזרה גרמניה את דינו של דמיאניוק, היא התירה לפושע נאצי אחר להמשיך לבלות את שנותיו האחרונות כאדם חופשי. במקרה הזה לא דובר באוקראיני, אלא בגרמני לכל דבר - שמחזיק באזרחות מטעם הרפובליקה הפדרלית הגרמנית. קלאס קארל פאבר שמו. הוא בן 88 וכבר נידון למוות באשמת רצח 22 יהודים בשואה. אלא שהוא נמלט מהכלא בהולנד בעודו ממתין לביצוע העונש ומצא מקלט בגרמניה, שם קיבל אזרחות. השבוע החליטה גרמניה שלא להסגירו להולנד, כפי שדרשה האחרונה. הסיבה: לפי החוק, דרושה הסכמתו של אזרח גרמני להסגרה. המשמעות - פאבר ימשיך לבלות את שנותיו האחרונות כאדם חופשי.

אבל לא צריך להתמקד רק בדגי הרקק. ד"ר יוזף מנגלה סיים אף הוא את חייו כאדם חופשי, ומת בשעה שבילה בחופשה באוקיינוס. וכמוהו רבים אחרים. תיקי המודיעין הגרמני, אשר נפתחים בחודשים האחרונים, מאששים את מה שידעו רבים כבר שנים: גרמניה סייעה, בעקיפין או במישרין, לפושעי המלחמה להימלט מעונש. במקרים מסוימים, כמו אצל משרד החוץ הגרמני, הם הועסקו בתפקידים רמי דרג עשרות שנים אחרי השואה וזכו לכל ההטבות, הכיבודים והגינונים שנלווים לכך. אפילו למודעת אבל מפוארת מטעם משרד החוץ.בשורה התחתונה, כך נראה, היחיד שבפניו ייתן דמיאניוק את הדין הוא בית דין של מעלה. כנראה בקרוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו