בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי נפילתו של חוסני מובארק, המשטרה צריכה להמציא את עצמה מחדש

השוטרים המצרים התרגלו לקבל הנחות, ולנהוג באלימות. המציאות המצרית החדשה דחקה אותם הצידה, והפשע מתחיל לחגוג

תגובות

השכנים שמעו קולות ירי ואז צפו בחוסר אונים ב-80 אסירים פורצים מבעד לדלתות תחנת המשטרה - חלקם בבגדים תחתונים בלבד ורבים מהם חמושים באקדחים ובסכינים - בעוד השוטרים נמלטים מהמקום. "השוטרים פוחדים", אמר מוחמד איסמעיל בן ה-30, שהיה עד לאירוע. "אני פוחד לצאת מהשכונה שלי".

שלושה חודשים אחרי הדחת חוסני מובארק, גל פשיעה מאיים על המעבר לדמוקרטיה במצרים, שרבים ייחלו לו. אנשי עסקים, פוליטיקאים ופעילי זכויות אדם מביעים חשש שהתגברות הכאוס, החל מעימותים על רקע עדתי ועד למהומות במגרשי כדורגל, תעכב את ההתאוששות הכלכלית החיונית, או גרוע מכך, תזמין דיכוי חדש בידי שלטון עריץ. על פי הדיווחים, רק בשבועיים האחרונים היו לפחות שלושה מקרי בריחה של אסירים מבתי כלא בקהיר. ולדברי בכיר במשרד הפנים, "מדי יום נעשים ניסיונות בריחה נוספים".

העיתונים מלאים בידיעות על מעשי אלימות: ההתנגשויות בין מוסלמים לנוצרים בסוף השבוע שעבר, שבהן נהרגו 12 בני אדם והוצתו שתי כנסיות; חטיפת נכדתו של הנשיא אנואר סאדאת בדרישה לתשלום כופר; תקיפת שחקני נבחרת תוניסיה על ידי אוהדי כדורגל, שבמהלכה נעלמו כל השוטרים שאיבטחו את המשחק; תקיפת המון זועם בשכונת יוקרה בקהיר שבה נפצע שוטר; וחטיפת שוטר בידי שבטים בדואים בסיני.

"המצב הולך ומידרדר", אומר מוחמד אל-בראדעי, לשעבר יו"ר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) וכיום מועמד לנשיאות במצרים. "לאן נעלמו המשטרה והצבא?"

תצלום: אי-פי

התשובה טמונה בחלקה במורשת המהפכה. זעם הציבור על העוולות שסבל מידי המשטרה הוא בין הגורמים שהציתו את ההפגנות, שבהן נהרסו תחנות משטרה רבות. כעת שורר מורל ירוד בקרב השוטרים, שהתרגלו לנהוג ברברבנות ואכזריות.

בניסיון להשיב את הביטחון לאחר המהומות הבין עדתיות בסוף השבוע, הודיעה המועצה הצבאית העליונה, השולטת במדינה עד הבחירות בספטמבר, כי 190 אנשים שהיו מעורבים בהן יידונו בבית דין צבאי, צעד שגרר ביקורת מצד קואליציה של ארגוני זכויות אדם.

לאחר ישיבת חירום של הקבינט, חזר ראש הממשלה עיסאם שרף על הבטחה שהשמיע לפני המהומות: הממשלה מעניקה תמיכה לשוטרים להשתמש בכל האמצעים החוקיים, "כולל שימוש בכוח", כדי להגן על עצמם, על תחנות משטרה ועל מקומות תפילה. זו הצהרה יוצאת דופן מפי ראש ממשלה, בין היתר משום שממילא ציפו מהמשטרה לנהוג כך. "זאת אולי הפעם הראשונה אי פעם שממשלה נאלצה לומר שהיא מעניקה תמיכה מלאה למשטרה", אמר באהי אל-דין חסן, מנהל מכון קהיר ללימודי זכויות אדם. "זאת אינדיקציה לחומרת הבעיה".

מצרים רבים טוענים שהמשטרה התרגלה להיאבק בפשיעה רק בדרך אחת: אכזריות ועינויים. כעת שוטרים רואים את הבוס שלהם לשעבר, שר הפנים חביב אל-עאדלי, מרצה עונש של 12 שנות מאסר בגין שחיתות, וצפוי למשפט נוסף בגין הרג לא חוקי. נוסף על כך, עשרות שוטרים נמצאים בבתי הסוהר בגין חלקם בדיכוי ההפגנות.

"הם התייחסו לאנשים כאילו הם מזיקים או: פגע רע, אז תארו לעצמכם שכל המזיקים האלה כעת התקוממו ויצאו נגדם והשפילו אותם", אומר מחמוד קאטרי, שוטר לשעבר שכתב ספר שבו מתח ביקורת על המשטרה. "הם חשים שבורים", הוא אומר בהזדהות. "שוטרים שהגנו על תחנות משטרה ממפגינים נמצאים בכלא, בעוד שאלה שהלכו הביתה לישון לא עומדים לדין".

פתאום השוטרים כבר לא מבקשים הנחות, וממלמלים "בבקשה"

"אז השוטרים שואלים, 'מה מצפים מאיתנו?'. זו שאלה הגיונית ביותר והבעיה היא שאין להם תשובה", הוא אומר, ומאשים במצב את הרשויות הממונות.

בעלי חנויות אומרים ששוטרים נהגו לדרוש מוצרים בחצי המחיר. כעת לדברי איסמעיל, שוטרים שנכנסים לחנות שלו ממלמלים "בבקשה", ומשלמים מחיר מלא. "היוצרות התהפכו", הוא אומר.

חל שינוי מדהים בעמדות הציבור המצרי, אומר הישאם פאהמי, מנכ"ל לשכת המסחר האמריקאית במצרים. "היום הם אומרים: 'דבר אלי בצורה ראויה! אני אזרח!'".

העלייה החדה בפשיעה היא ניגוד חד לחיים במדינת המשטרה של מובארק, כשפשיעה אלימה ברחובות היתה תופעה נדירה יחסית ואנשים לא חששו ללכת ברחוב לבד בלילה. "עכשיו זה כמו ניו יורק", אומר פאהמי ומוסיף שהארגון שלו, המעניק שירותי ייעוץ לחברות בינלאומיות, קרא למנהיגים הצבאיים להגיב לאירועים בצורה תקיפה יותר.

במשחק בין קבוצה מקהיר לקבוצה מתוניס, הקיפה טבעת אבטחה של שוטרים את המגרש, עד לרגע שבו יצא השופט נגד שוער מצרי. באותו רגע השוטרים נעלמו והמוני אוהדים תקפו את השופט והנבחרת האורחת. חמישה שחקנים נפצעו והשופט נמלט. "כשפרצה האלימות השוטרים פשוט נעלמו", אומר מוראד טייב, עיתונאי תוניסאי שסיקר את המשחק, ומוסיף שחשש לחייו והסתתר בחדר ההלבשה של הנבחרת המצרית.

יש הסבורים שהתנהלות הרשויות מכוונת. "אני רואה את זה כדבר מכוון", אמר ד"ר שאדי אל-ראזלי חרב, ממארגני ההפגנות בכיכר א-תחריר, הסבור שהרשויות נמנעות מלהתערב כדי לעודד כאוס, שיחייב צעדי דיכוי.

מנסור אל-עיסאווי, שר הפנים החדש, אמר שהכאוס וההפקרות הם מורשת בלתי נמנעת של המהפכה. בראיון לעיתון אל-מסרי אל-יום, אמר כי מבין 24 אלף האסירים שנמלטו בזמן המהפכה, 8,400 עדיין חופשיים, וטרם נמצאו 6,000 כלי נשק שנגנבו ממחסני נשק של הממשלה.

לדבריו, אחרי המהפכה התלוננו השוטרים בצדק על משמרות של 16 שעות ומשכורות נמוכות. לדברי מבקרים, הם נהגו לקחת שוחד כפיצוי על המשכורות הנמוכות. אז צמצם המשרד את שעות העבודה של השוטרים וקיצץ את מספרם. הפגיעה במעמדם הקשתה לגייס שוטרים חדשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו