בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נאום האביב הערבי של אובמה | ברוכים השבים למזרח התיכון

אובמה, שספג לא מעט ביקורת על טיפולו בהתקוממויות במזרח התיכון, לא היסס למתוח ביקורת חריפה גם בעלות בריתה של ארה"ב

תגובות

נשיא ארצות הברית ברק אובמה הוכיח אתמול לציבור הערבי בכל רחבי המזרח התיכון, כי אומץ לא חסר לו.

אובמה, שספג לא מעט ביקורת על האופן שבו תקף את חוסני מובארק ומשטרו במצרים, את מועמר קדאפי בלוב ואת בשאר אל-אסד בסוריה, בעוד הוא מגלה סלחנות כלפי בעלות בריתו באזור המפרץ, לא היסס למתוח אתמול ביקורת גלויה על הנעשה אצל בעלות בריתה של ארה"ב: בחריין ותימן - עד לא מכבר שותפות חשובות במאבק האמריקאי על ההגמוניה באזור מול שאיפותיה של איראן מחד והתחזקות אל-קאעדה מנגד.

זה אינו מובן מאליו מצדה של מעצמה הזקוקה למדינות אלה, כמו גם לרבות אחרות במפרץ הפרסי והאזור כדי לשמור על האינטרסים הכלכליים שלה, לצאת באופן גלוי ובוטה כל כך נגד הנעשה בהן בכל הקשור לזכויות אדם ופגיעה במיעוטים (השיעים בבחריין).

נכון, אובמה לא הזכיר את סעודיה וירדן, אולי החברות החשובות ביותר כיום במחנה הסוני המתון, על אף שבשתיהן הדמוקרטיה היא מונח לא רלבנטי. הוא גם דיבר על זכויות הנשים במזרח התיכון, בשעה שבסעודיה מתקיים עדיין שיח נרחב בשאלה אם יש לתת לנשים לנהוג או לא. ובכל זאת, המסר יועד גם לאוזני המלך עבדאללה הירדני ולמלך עבדאללה הסעודי: אי אפשר לדבוק במונרכיה ובעריצות לנצח.

רוב העקרונות שהציג אתמול אובמה כבר מוכרים, ובכלל זה הציפייה כי מדינה פלסטינית תקום בגבולות 1967 עם חילופי שטחים. אובמה בסך הכל אישש מחדש את מה שיו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו-מאזן), מבקש זמן רב כל כך - להעניק מסגרת למו"מ - Terms of Reference.

הוא דיבר לא מעט על דמוקרטיה ועל הצורך בזכויות בסיסיות לאזרחיהן של מדינות ערב. אך דברים דומים כבר אמר לפני קצת פחות משנתיים בנאומו המפורסם בקהיר: "יש לי אמונה מוצקה כי כל בני האדם שואפים לדברים מסוימים: היכולת לומר את העולה על דעתך ולהשתתף בהחלטה איך תיראה צורת השלטון שלך; אמון בשלטון החוק ובצדק שווה לכולם; ממשלה שקופה שאינה גונבת מבני עמה; החופש לחיות כפי שאתה בוחר. אלה אינם רעיונות אמריקאים בלבד, אלה הם זכויות אדם, ולכן אנו נתמוך בהם בכל מקום... דיכוי רעיונות אינו מצליח אף פעם להביא להיעלמותם".

יחד עם זאת, הדרמה בנאום מאמש היתה בנימה, בצליל. לא היה זה הקול המתפייס, המבקש את קרבת העמים הערבים מיוני 2009, אלא דווקא טון של מורה המרביץ תורה בתלמידיו הסוררים: שליטי מדינות ערב.

הוא לא הסתיר את דעתו על בשאר אל-אסד, קדאפי, סאלח והאחרים והמסר שלו לכולם היה: זמנכם עבר. שוב ושוב פנה מעל לכתפי השליטים, אל ההמונים - במצרים ובעיקר בטהראן. המסר שלו, שארה"ב תתמוך כלכלית במצרים ובתוניסיה, נועד להסביר גם לאיראנים כי אם תפרוץ מהפכה בארצם, יהיה מי שיסייע בידם.

מיד לאחר נאומו בקהיר 2009, על הצורך בפיוס בין ארה"ב לעולם המוסלמי, השמיעו אי אלו אישים בעולם הערבי התבטאויות בדבר הצורך במעשים, פחות בדיבורים. ואמנם גם בתקופה הקרובה, יבחן העולם הערבי את ארה"ב על פי יחסה לבית המלוכה הסעודי, הבחרייני והירדני. אך יותר מכל תיבדק בזכוכית מגדלת היכולת שלה לאלץ את הפלסטינים ואת ישראל לחדש את המו"מ הישיר ביניהן, על בסיס המתווה שהציג אתמול נשיא ארה"ב.

שאלה נוספת שנותרה פתוחה היא על יכולתו של אובמה לעצב לא רק מדיניות אמריקאית כלפי המזרח התיכון, אלא גם מזרח תיכון דמוקרטי ורצוי גם יציב. אמש, כמה דקות לאחר שסיים להטיף לסובלנות בין נוצרים ומוסלמים במזרח התיכון, התחדשו המהומות במצרים בין בני שתי הדתות בגין פתיחתה מחדש של כנסייה קופטית. ברוכים השבים למציאות במזרח התיכון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו