בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניצחון למערכת המשפט הבינלאומית

נעילה לסרברניצה

תגובות

לפני 16 שנה ביצעו לוחמים סרבים-בוסנים בסרברניצה מעשה טבח המוני באזרחים מוסלמים-בוסנים חסרי ישע. בית הדין הפלילי המיוחד ליוגוסלוויה-לשעבר, שהוקם בשנת 1993 בהאג על ידי מועצת הביטחון, פסק זה מכבר כי טבח זה היה בגדר מעשה ג'נוסייד (מטבע לשון רחב למדי, שמתרגמים אותו בטעות לעברית כ"רצח עם"). אין להשוות את ממדי הטבח בסרברניצה לשואה, אבל העולם כולו הזדעזע מכך שג'נוסייד עדיין יכול להתרחש באירופה של ימינו. למרות הזעזוע, הצליחו שני העבריינים הראשיים - ה"מדינאי", ראדובן קארדז'יץ', ואיש הצבא, גנרל ראטקו מלאדיץ' - לחמוק מעונש במשך תקופה ארוכה. קארדז'יץ' נתפס והועמד לדין בשנת 2008. עד כה הסתובב חופשי מלאדיץ', האחראי יותר מכל למה שאירע. אך הנה הגיע יום פקודה. מי שהדביק לעצמו את הכינוי "האל הסרבי", ומילא את תפקיד השטן, נלכד ברשת המשפט ככל האדם.

יש פה נעילה (closure באנגלית). נעילה לכולם. בראש ובראשונה לזכר הקורבנות. תקופה ארוכה היה מלאדיץ' מוגן על ידי השלטונות בסרביה. הוא לא טרח אפילו להסתיר את זהותו. חרף צו מעצר שהוצא נגדו בהאג, היה מופיע מפעם לפעם כצופה במשחקי כדורגל מבוקשים וכמשתתף באירועים ציבוריים אחרים. בהיותו גיבור לאומי בעיני חוגים סרביים בעלי משקל והשפעה, לא צריך היה לחשוש אפילו ממיליוני דולרים שהובטחו על ידי האמריקאים (כמנהגם) למי שיסגיר אותו. הכף הוכרעה לא בגין אותם מיליונים, אלא משום שבבלגרד נושבות עכשיו רוחות חדשות פרו-אירופיות. מלאדיץ' נשאר המכשול האחרון לקבלת סרביה לאיחוד האירופי. מכשול זה הוסר עתה.

נעילה יפה לא פחות תהיה לבית הדין שישפוט את מלאדיץ'. בית הדין המיוחד ליוגוסלוויה-לשעבר אמור לסיים את תפקידו לקראת תום העשור השני לפעילותו (אין לבלבל בין בית דין זה לבין בית הדין הבינלאומי הקבוע, שהוקם בינתיים, אך נמצא בראשית דרכו). בית הדין המיוחד התחיל בקטנות: הפושעים הראשונים שהועמדו לדין היו דגי רקק. התובע הראשון, מיודענו גולדסטון, הודה שהביא למשפט נאשמים נטולי חשיבות רק משום שהנאשמים החשובים לא נעצרו עדיין, בעוד מועצת הביטחון איימה לסגור את הברז התקציבי בהיעדר פעילות. לעומת זאת, בשנים האחרונות הצליח בית הדין להניח את ידיו על כל הפושעים המרכזיים. משפטו של מילושביץ' אמנם נקטע לאחר שהלך לעולמו טרם הושלמו ההליכים הממושכים. טחנות הצדק טוחנות לאט גם במשפט המתנהל נגד קארדז'יץ', וספק אם הקצב יהיה מהיר יותר במקרה של מלאדיץ'. ברם המסר הוא ברור: דין הצדק, אף על פי שיתמהמה, בוא יבוא.

אולי הנעילה המוצלחת ביותר היא למועצת הביטחון, שהקימה את בית הדין המיוחד. מועצת הביטחון היא "השוטר הבינלאומי" של דורנו: היא המופקדת על קיום הסדר העולמי, ואין לה תחליף. רשימת ההישגים של המועצה רחוקה אמנם מלהניח את הדעת, אלא שהיא טובה בהרבה מכפי שמניחים בטעות אלה המדברים על "או"ם-שמום". בוודאי שהחלטות של המועצה אין בכוחן כשלעצמן לתפוס עבריינים (כמו מלאדיץ'), וקל וחומר לשים קץ לשפיכות דמים (כמו בלוב) או להעביר ממשלת זדון מן הארץ (כמו באיראן). החלטות, אפילו של מועצת הביטחון, צריכות לעבור הסבה מן הנייר אל עולם המציאות. בכל זאת מסתבר, שאם וכאשר הקהילה הבינלאומית (בראשות ארצות הברית והאיחוד האירופי) נחרצת בדעתה להגשים הלכה למעשה את ההחלטות המופשטות, אפשר להעמיד עבריינים לדין, ניתן לנהל מבצעים צבאיים נרחבים, ולא מן הנמנע אפילו להחליף משטרים. מעצרו של מלאדיץ' (הגם שהתבצע באיחור של הרבה שנים) הוא בבחינת הישג רציני לגורמים המופקדים על אכיפת הדין הבינלאומי.

הכותב הוא מומחה לדין בינלאומי ונשיא אגודת האומות המאוחדות בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו