בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שכנים | בלא יריב של ממש

דומה שדבר לא ימנע מארדואן ניצחון סוחף בבחירות לפרלמנט הטורקי בעוד שבועיים. לא תוכניתו להגביל את השימוש באינטרנט, ולא חששות התעשיינים מגלישה לפונדמנטליזם

תגובות

אומית בוינר מחזיקה מאז ינואר 2010 באחת המשרות החשובות ביותר בטורקיה. היא יושבת ראש איגוד התעשיינים ואנשי העסקים, tusiad, שהוקם בשנת 1970 ורוב התעשיינים ואנשי העסקים החשובים במדינה מאוגדים בו. בשל עוצמתם הכלכלית של חבריו נחשב טוסיאד לא רק למורה הדרך הכלכלי של טורקיה, אלא גם כמי שבכוחו להשפיע על מדיניות הפנים והחוץ של המדינה.

מפלגת הצדק והפיתוח, ובעיקר ראשה, ראש הממשלה רג'פ טייפ ארדואן, רוחשים מעט מאוד סימפטיה לארגון הזה. ארדואן מעדיף על פניו את הארגון המתחרה, musiad, איגוד התעשיינים ואנשי העסקים העצמאיים שהוקם ב-1990. באמנת האיגוד הזה אין אמנם אף מלה אחת על דת או קידום האיסלאם בטורקיה, אבל אין גם צורך בכך. מוסיאד, שבו מיוצגות כ-15 אלף חברות טורקיות, "ידוע" כאיגודם המקצועי של אנשי העסקים האיסלאמיסטים וכמי שתומך בארדואן ובמפלגתו.

שני הארגונים הללו טרודים עכשיו מאוד בנושא המרכזי שמעסיק את טורקיה - הבחירות לפרלמנט ב-12 ביוני. לשניהם יש סניפים ברחבי המדינה, החברות המאוגדות בהם מעסיקות מיליוני בני אדם, וכמות הכסף שכל אחד מהם יכול לגייס בעבור נתמכיו היא אדירה.

בוינר, שמכהנת כסמנכ"לית להשקעות ופיתוח בתאגיד הטקסטיל האדיר "בוינר הולדינגס", שבראשו עומד בעלה, ג'ם בוינר, מקדמת מצע דמוקרטי לשינוי החוקה הטורקית, שאינו מתיישב עם מצעו של ארדואן. כך למשל היא מאמינה בשוויון זכויות לכורדים, בחופש עיתונות מלא, ובעיקר מתנגדת ליוזמת הממשלה להטיל מגבלות על האינטרנט, יוזמה שאמורה להתממש בתחילת אוגוסט. במסגרת ההגבלות כל גולש יהיה חייב להיות רשום למסנן תוכן שימנע גישה לאתרים מסוימים, מבלי שהממשלה תפרט באילו אתרים מדובר. הצעה קודמת של הממשלה, לקבוע רשימה של יותר מ-130 מלים שיהיו אסורות בשימוש בכתובות של אתרים, הוסרה בינתיים.

בוינר, העומדת בראש המסע הציבורי נגד ההגבלות הללו, היתה בשבוע שעבר מטרה להתקפה ישירה של סגן ראש הממשלה, בולנט ארינג', אחד האישים השמרנים וחסרי הברק אך רבי ההשפעה במפלגת השלטון. ארינג' אמר, ש"אם בוינר ואלה שתומכים ברעיונותיה יגיעו לשלטון, הם עלולים להתיר כניסה לאתרי פורנו ולאתרים שמקדמים אלימות ומתארים מעשי רצח". כאם לילד, הוסיף, בוינר צריכה להיות מרוצה מן התוכנית שמקדמת הממשלה. בוינר השיבה לו בחריפות ואמרה, ש"ארינג' מפגין תפישת עולם לא בריאה, כאשר הוא מחבר בין ביקורת על הפיקוח על חייהם הפרטיים של אזרחים לבין פורנוגרפיה ואלימות".

לדיאלוג הארסי הזה יש גם סיבות אישיות. בין ארדואן למשפחת בוינר יש היסטוריה של חיכוכים ותיעוב הדדי. לכך אפשר לצרף את המלחמה הכלכלית שניהל ארדואן נגד משפחת דואן, המיליארדר הטורקי שלא חסך את שבט ביקורתו ממנו, ואשר בתו, ארזוהאן, היתה הנשיאה הקודמת של תוסיאד. דואן עצמו פרש מניהול הקונגלומראט העסקי שהקים אחרי שבית המשפט הטיל עליו קנס של כ-2.5 מיליארד דולר עקב התחמקות מתשלום מס הכנסה. כדי לשלם את הקנס הוא נאלץ למכור חלק מכלי התקשורת שבבעלותו לחברות שתומכות בארדואן, ובכך נהפך ארדואן לאיש החזק של התקשורת בטורקיה מבלי שיהיה בעליה של חברת תקשורת.

המאבק נגד המגבלות על השימוש באינטרנט הוציא אמנם כמה עשרות אלפי טורקים להפגין ברחובות, וגם כמה נציגים בפרלמנט האירופי פסלו את הצעד הלא דמוקרטי הזה, אבל פחות משבועיים לפני הבחירות לפרלמנט אין למפלגת הצדק והפיתוח יריב של ממש. אחרי ש"אלמונים" פירסמו באינטרנט קטעי וידיאו מביכים שבהם נראו חברים במפלגה הלאומנית MHP בתנוחות אינטימיות עם נשים שאינן רעיותיהם, התפטרו עשרה חברים בכירים במפלגה, ונראה שהמפלגה הזאת, שמטיפה בין היתר לחיי משפחה מוסריים, תתקשה לחצות את אחוז החסימה שעומד בטורקיה על עשרה אחוזים. נותרה למעשה רק מפלגת העם הרפובליקאית (CHP), המפלגה הוותיקה ביותר בטורקיה, אך גם היא מדשדשת בסקרים, ולא תוכל כנראה להוות אופוזיציה יעילה למפלגת הצדק והפיתוח.

אבל ארדואן אינו מסתפק בניצחון "רגיל". אם בבחירות הקודמות בשנת 2007 זכתה מפלגתו בכ-47% מהקולות, שהעניקו לה 341 מ-550 המושבים בפרלמנט (62%), ארדואן שואף הפעם להשיג לפחות שני שלישים מהמושבים (66%), שיאפשרו לו ליישם ללא התנגדויות את הרפורמות בחוקה שהוא מקדם. אם תתגשם שאיפתו, השינוי המשמעותי ביותר שצפוי הוא ניטרול השפעתו של הצבא על הפוליטיקה, ושחרורה של טורקיה מאימת המהפכות הצבאיות. זו עשויה אמנם להיות ברכה לדמוקרטיה הטורקית, אבל המתנגדים חרדים שלאחר מכן תיגרר המדינה לכיוונים דתיים יותר מבלי שהצבא יוכל לשמש עוד בלם.

גם בוינר חוששת מכך, אף שבעלה הוא אדם דתי. אבל לא מעט אנשי עסקים טורקים יודעים כמה נקמן יכול ארדואן להיות, ומבינים שבעונת הבחירות מוטב שלא לצאת נגדו. מי שאיננו חושש הם דווקא אוהדי הכדורגל של מועדון הכדורגל של טרבזון, שהפסידו לפני שבועיים את אליפות הליגה העליונה ובתגובה הבטיחו לנקום במפלגת הצדק והפיתוח. מדוע? כי ארדואן הוא אוהד שרוף של פנרבחצ'ה, האלופה.



מפגינים באיסטנבול נגד צנזורה על האינטרנט. לא נראה שמחאה תועיל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו