בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארדואן שואף לשנות את שיטת המשטר

לקראת הבחירות בטורקיה

תגובות

פסל בטון ענק בגובה 30 מטר, שהוקם ליד העיר קארס שעל גבול טורקיה-ארמניה, מתאר דמות אדם חצויה, ששני חצאיו מושיטים יד לשלום. "פסל האנושות" נקרא המיצג האדיר הזה, שאותו עיצב ובנה הפסל הטורקי הנודע מהמט אקסוי ב-2009 ושנועד לייצג את הפיוס ההיסטורי בין טורקיה לארמניה. והנה, באפריל השנה כינה ראש ממשלת טורקיה רג'פ טייפ ארדואן את הפסל - המכוער יש להודות - "מוזר ונורא" והורה להורסו. אבל לא טעמו האמנותי המעודן הוא שהכתיב את הוראת הריסה, אלא לחציהם של חוגים לאומניים שראו בפסל סמל לכניעת טורקיה בפני ארמניה.

לאומיות, נכון יותר לאומנות, היא הז'רגון הפוליטי החדש של ארדואן. הוא בא לידי ביטוי לא רק בהריסת הפסל, אלא בעיקר ביחסו שהשתנה כלפי הכורדים ובביקורת שהשמיע נגד מפלגת השלום והדמוקרטיה הכורדית, אותה כינה "מפלגה של בנדיטים" שעוינת את האיסלאם.

ביום ראשון, כאשר יתקבלו תוצאות הבחירות לפרלמנט, יתברר גם אם השיח החדש של ארדואן סייע לו להתקבל כחביבם של הלאומנים הטורקים. אלה ספגו מכה קשה אחרי שהתפרסמו קטעי וידאו שבהם נראים בכירים במפלגתם MHP עם נשים שאינן רעיותיהם. בפרסום הסרטים הללו חשודים מקורביו של ארדואן ולא בכדי. מפלגת הצדק והפיתוח חוששת שהמפלגה הלאומית תצליח לחצות את אחוז החסימה הגבוה - 10 אחוזים - ולשמש בלם בפני השאיפות של ארדואן ומפלגתו.

כי לקראת תקופת כהונתו השלישית, ארדואן אינו נאבק על שרידותה הפוליטית של מפלגתו. בבחירות הנוכחיות הוא שואף למטרות ארוכות טווח בהרבה. משאלי דעת קהל בטורקיה מעריכים כי מפלגת הצדק והפיתוח תזכה ברוב של 40-47 אחוזים. אבל ארדואן לא מסתפק בזה. הוא רוצה להשיג 367 מושבים בפרלמנט (מתוך 550 מושבים), כי כך יוכל לנסח מחדש את החוקה הטורקית, מבלי שייאלץ להעביר את התיקונים במשאל עם.

לאן רוצה ארדואן להוביל את טורקיה? אחרי שהצליח להעביר בשנה שעברה סדרת רפורמות שצמצמה את מעורבות הצבא בשלטון וחוללה מהפך במבנה המערכת המשפטית, רואה ארדואן לנגד עיניו משטר נשיאותי שיעניק לנשיא סמכויות אקזקוטיביות. בכך עלול ארדואן להחזיר את טורקיה באופן מעשי אל שיטת המפלגה האחת שהונהגה בטורקיה עד תחילת שנות החמישים, ואת עצמו הוא יוכל להכתיר כאתא-טורק של הזמן החדש.

הכיוון הזה הוא חששם הגדול של מתנגדיו - חילוניים, לאומים, כורדים, וליברלים - אשר יותר משהם חוששים מפני הפיכתה של טורקיה למדינה דתית, הם יראים מפני כינונה מחדש של מדינה אוטוקרטית. הם רואים בחלחלה את התנפלותו של ארדואן על התקשורת (בטורקיה יש יותר עיתונאים עצורים מאשר בסין), את המגבלות החמורות על האינטרנט שצפויות להיכנס לתוקף באוגוסט, ואת אובדן התחרות הפוליטית של מפלגות שלא יצליחו לחצות את אחוז החסימה.ארדואן מאמין ביכולתו להגשים את שאיפתו, בעיקר לאחר שהצליח לחלץ את טורקיה מהמשבר הכלכלי שפגע בה בסוף שנת 2000.

לישראל אין סיבה לעצור את נשימתה לקראת הבחירות. בכל הנוגע ליחסים עם ישראל לא תצמח טורקיה אחרת אחרי ה-12 ביוני. זה אותו משטר שדורש התנצלות ישראלית ותשלום פיצויים על הרג 9 אזרחים טורקים במשט. זו תהיה אותה טורקיה אשר תדאג יותר מעתידה של סוריה מאשר מעתיד יחסיה עם ישראל. אבל זו תהיה טורקיה שתסכים לשנות את כיוונה כלפי ישראל בתנאי שתוכל לגרוף רווח מדיני. למשל, להיות מתווכת בין ישראל לפלסטינים או להיות "יועצת לעניני המזרח התיכון" של ישראל.



כרזות של ארדואן בבית קפה באיסטנבול, אתמול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו