הספינה טובעת, והקברניטים עסוקים במריבות זה עם זה

פארסה יוונית

333
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
333

האירועים הפוליטיים הקדחתניים ביוון השבוע הזכירו את הבדיחה על שני היהודים שהפליגו בים ולא חדלו להתווכח, וכשספינתם טבעה המשיכו להתקוטט ולנופף בידיים וכך, לבסוף, הגיעו לחוף. היוונים רחוקים, אמנם, בינתיים מהחוף, אבל בעוד ספינתם שוקעת במצולות, הם מנהלים ויכוח קולני כאילו הם יודעים שאין בכוחם להצילה. ולראשונה זה שנים פתחו כל ערוצי החדשות שידור חי רציף, עצבני ונרגש.

רק אתמול בצהריים פיענחו הכתבים הפוליטיים מה באמת התרחש שלשום, בשעות התזזיתיות שבמהלכן הם הודיעו מדי רבע שעה על אירוע חדש: ראש הממשלה יורגוס פפנדריאו מתפטר, לא, הוא חוזר, לא, הוא מרכיב ממשלת חירום לאומית, לא, הוא בכל זאת מתפטר, לא, יו"ר מפלגת "ניאו-דמוקרטיה" האופוזיציונית אדוניס סמאראס מצטרף לממשלה. לא, הוא לא מצטרף. פפנדריאו נושא נאום לאומה. סמאראס נושא נאום לאומה. ממשלה חדשה. מציטוט מלא של השיחות בין שני האישים הצטיירה תמונה משונה, המעידה על תוהו ובוהו פוליטי מוחלט.

מסתבר שפפנדריאו אכן הציע לסמאראס להצטרף עם מפלגתו לממשלה. סמאראס אמר שהוא מסכים, בתנאי שפפנדריאו יפרוש ויבחר מועמד מוסכם על שני הצדדים. נדון בזה, אמר פפנדריאו, ונקבעה שיחה נוספת. בשיחה הבאה גבר התיאבון של סמאראס והוא דרש החלפה של רוב השרים ופתיחה מחדש של שני המזכרים שחתמה הממשלה עם האיחוד האירופי. פפנדריאו סירב לסעיף השני. סמאראס ויתר. נדבר, אמרו.

כשדיברו שוב, פפנדריאו כבר החליט לא להתפטר, והודיע לסמאראס שהוא מצטער "אבל זה לא הולך". עשר דקות אחר כך נשא ראש הממשלה נאום והאשים את ה"ניאו-דמוקרטיה" בהפניית עורף למדינה בעת חירום. סמאראס מצדו האשים את יריבו בהחמצת שעה היסטורית להצלת העם. הדבר היחיד שצריך לעשות עכשיו הוא בחירות, הכריז סמאראס, כאילו איננו יודע שבחירות בשעה קשה כזאת עלולות רק לערער עוד את המצב.

24 שעות קודם הציתו כוחות הביטחון, שתוגברו מחשש שהמפגינים יחסמו את כיכר הסינטגמה ולא יאפשרו לראש הממשלה להיכנס לפרלמנט, את כעס ההמונים, והמחאה השקטה התגלגלה לאלימות - בקבוקי מולוטוב, ביצים סרוחות, ניפוץ חלונות ראווה וחבטות באלות משטרה. אבל בבוקר, כשפפנדריאו נפגש עם חברי מפלגתו באווירה קשה של דכדוך ואי אמון, נראו ברשתות הטלוויזיה הצעירים מתנועת "הזועמים" כשהם מנקים את הכיכר, מחלקים בקבוקי מים ושלטים ונערכים להמשך המחאה השקטה. הפוליטיקאים המשיכו להתנצח, בפרלמנט ובתקשורת, וככל שדיברו יותר, כך הם נראו מנותקים יותר מהכיכר, ויותר חלשים, חסרי אונים ומבוהלים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ