בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוד החנית במאבק בנשיא סוריה, בשאר אל אסד: הצלמים המסכנים חייהם לתעד את הדיכוי

בשעה שסוריה מונעת כניסת עיתונאים זרים למדינה, הפכו המהפכנים ומצלמותיהם למקור החדשות החשוב ביותר לתיעוד האלימות

תגובות

חרבת אל-ג'וז, (סוריה). ג'מיל סעיב נעץ עיניים באורו הכחול של צג המחשב הנייד שלו והחל לערוך בקדחתנות סרטון וידיאו. במקביל, נשמעו קריאות נגד הממשלה שעלו ממחנה פליטים מאולתר על גבעה מהעמק שלמרגלות הגבעה.

האוויר היה דחוס בעשן סיגריות בצריף שהוא וחבריו הפכו למרכז תקשורת מהפכני, חדר ריק שרצפתו מכוסה מזרנים דקים עמוסי מצלמות דיגיטליות, מחשבים ניידים, מודמים וחיבורי חשמל.

רק עדים חיצוניים מעטים דיווחו עד כה על ההתקוממות העממית נגד שלטונה הממושך של משפחת אסד בסוריה, החוסמת את האינטרנט ומנסה למנוע את כניסתם של עיתונאים זרים למדינה. כיום, המידע על המתרחש בסוריה מגיע מסרטוני וידיאו מקוונים, המביאים מידע על המחאות ועל פעולות הדיכוי האלימות של המשטר, שבהן נעצרו לדברי רבים כעשרת אלפים בני אדם ויותר מ-1,300 נהרגו.

רבים מסרטונים אלה זורמים לעולם ממרכז תקשורת מאולתר זה, הממוקם על גבעה נטועת זיתים בגבול עם טורקיה, שבה מצטופפים המהפכנים שהפכו לפליטים. "אנחנו מנסים לצלם את כל הפשעים שמבצעת הממשלה ולהפיץ את הסרטונים בתקשורת העולמית", אומר סעיב, בן 34, שברח בשבוע שעבר מביתו לאחר התקפת כוחות הביטחון על עירו, ג'יסר א-שוג'ור. הוא וחבריו גם צילמו עדויות של שישה קציני צבא שערקו באחרונה וברחו לגבול.

משימתם מלווה בסיכונים רבים, שביצועה כרוך בהתמצאות טכנית ובחשאיות רבה; בשבוע שעבר, שלושה מעמיתיהם נעלמו בשעה שצילמו פעולה של הצבא בכפר אל-סרמנייה. "אנחנו חייבים להסתתר, כי בעיני כוחות הביטחון כולנו נחשבים לטרוריסטים", אומר סעיב. "הם חושבים שאנחנו כמו אוסמה בן לאדן".

רוב הסרטונים שהם מפיקים מצולמים באזור זה, בחלקה הצפון מזרחי הכפרי והעני של המדינה, וגם ברחובות ההומים של עיר הנמל הגדולה לאטקיה. את הסרטונים הם מעלים ביו טיוב ופייסבוק, אתרי רשתות שמהם מופץ סיפור התסיסה ההיסטורית בסוריה לעולם.

הפעילים מסתתרים מאחורי חלונות מנופצים, בסמטאות חשוכות, או בגבעות החולשות על עיירות נצורות, ומצלמים את כוחות הביטחון הפועלים באזור. לדברי סאיב, "זה כמו לצפות בשידור חי בפעולת כוחות הביטחון".

חשיבותה של פעילותם במקום גברה בשבועיים האחרונים, מאז התקדמו כוחות הממשלה לאזור עם טנקים, משוריינים ומסוקים. עד סוף שבוע העלו הפעילים לרשת כ-250 סרטונים שנצפו יותר מ-220 אלף פעמים. בסוף השבוע האחרון התקדמו הטנקים הסוריים לעיר נוספת ליד הגבול עם טורקיה. בשעה שרוב תושבי העיר ברחו מחשש לטבח, רצו הפעילים על מצלמותיהם כדי להביא עדות למתרחש בזירה.

לדברי מוחמד בן ה-27, את הדיווחים המופצים בתקשורת המקומית על הרג חיילים בידי "כנופיות חמושות" יש לייחס לעימותים בין שירותי המודיעין לחיילים המסרבים לציית לפקודות ולפתוח באש. "חיילים אלה נורים בעורפם בידי אנשי המודיעין, וכל מי שעובד בטלוויזיה יודע את זה". לדבריו, "הסיפור האמיתי על ההתקוממות בסוריה אינו מדווח כי שירותי המודיעין שולטים בתקשורת". "העולם לא יודע מה קורה פה, כוחות הביטחון הורגים בני אדם והתקשורת לא מדווחת". "התקשורת הסורית משקרת, משקרת ומשקרת", הוסיף.



תצלומי חובבים של דיכוי המחאה בסוריה. ''העולם לא יודע מה קורה פה. כוחות הביטחון הורגים והתקשורת לא מדווחת'', אמר אחד הפעילים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו