מחלוקת בגרמניה: מה לעשות עם אתר הנופש שבנה היטלר

מבנה הקיט הענק נועד לחיזוק אזרחי הרייך השלישי

ניו יורק טיימס
אלן קאוול
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניו יורק טיימס
אלן קאוול

פרורה, גרמניה. שלוש שנים לפני שפרצה מלחמה העולם השנייה הורו נאמניו של אדולף היטלר להקים אתר נופש ענק על שפת הים הבלטי לטובת אזרחי הרייך השלישי. המתחם, שנבנה באי רוגן, כלל שמונה בנייני פלדה ובטון של שש קומות, שאורך כל אחד מהם יותר מ-500 מטרים, והיו בו 10,000 חדרים שהשקיפו לעבר הים. בכל בניין תוכננה מסעדה שתספק ארוחות ל-2,500 איש. בכל שבוע היו אמורים לבוא למקום, במסגרת תוכנית "כוח באמצעות שמחה", 20 אלף פועלים כדי להתחזק נפשית וגופנית ולהגשים את חזונו של היטלר.

חמשת הבניינים ששרדו ועדיין עומדים על תלם לאורך חוף חולי ובתולי, מכונים כיום בשם "הענק מפרורה". ואולם, בעוד שבתקופת היטלר מטרת המבנים היתה ברורה, כיום עולות בגרמניה שאלות ותהיות על השימוש במבנה: מה לעשות עם השריד מהתקופה הנאצית? התשובות לשאלה הזו מחזירות למרכז הבמה את הדיון על שימור וזיכרון בגרמניה ואת עוצמת האשמה של הגרמנים כלפי עברם.

"כמובן שאיננו יכולים לשכוח את העבר, אבל לא נוכל לבקש מחילה לנצח", אמר אזרח גרמני, בן 48, שרכב על אופניים לאורך אתר הנופש, והתייחס בדבריו להיסטוריה הגרמנית.

לקשר לעבר הנאצי נוספה גם ההיסטוריה שלאחר עידן היטלר. לאחר מלחמת העולם השנייה שימש האתר למגורי חיילים, בתחילה חיילי הצבא האדום ובהמשך, חיילי צבא מזרח גרמניה. הדיון בשאלת האתר אינו נוגע רק בדיכוי בעידן הקומוניסטי אלא גם לתנועת השלום שפעלה במזרח גרמניה ושחבריה, שסירבו לשרת בצבא, נשלחו לפרורה, צוידו באתים ונקראו "חיילים בנאים".

לדברי הורסט שאומן, ראש העיר בינץ הסמוכה לפרורה, שהיתה עיירת נופש כבר בשלהי המאה ה-19, "לעבר יש תפקיד פחות משמעותי באופן שבו מסעדנים ומלונאים רואים את השכן הענק, לאחר שנים של מאמצים לקבוע את מעמדו בגרמניה של ימינו". שאומן המשיך ואמר כי "צריך להחזיר את החיים לפרורה. אנשים חייבים להתגורר כאן".

בחודש הבא תיפתח אכסניית הנוער הגדולה באירופה בחלק מבניין מספר חמש, שבו התגוררו בזמנו אלפי "חיילים בנאים". מדרום לבניין חמש מתכננים משקיעים גרמנים לבנות 3,000 יחידות דיור ודירות נופש בבניינים אחת ושלוש, אף על פי שטרם ברור מהיכן יגיע המימון לתוכנית. אם תוכנית זו תצא לפועל, קיים חשש שחזונו של היטלר יתגשם. אסור לנו להמשיך את המסורת של "כוח באמצעות שמחה", אמר יורגן רוסטוק, שמציג תערוכה בבניין על הקשר בין החופש לעוצמה. "זוהי אנדרטה חשובה המלמדת על ההיסטוריה החברתית של הרייך השלישי. האתר מסביר כיצד היטלר פיתה את הגרמנים כדי שיתמכו בו", אמר.

הפרויקט לא ענה על ציפיות החלום הנאצי. המלחמה פרצה ב-1939, לפני תום הבנייה, והבניינים נותרו מקורים וללא חלונות או ריהוט עד לאחר המלחמה וחלוקת גרמניה. הקומוניסטים סיימו את הבנייה ועשו שימוש במבנים, אולם חזון ה"כוח באמצעות שמחה" נקבר תחת משקל המלחמה.

מדוע לא להרוס הכל? הדעות בנושא חלוקות. תייר גרמני בן 56 חש השתאות נוכח הרעיון ש"אדם אחד יכול להוביל כך אומה שלמה. לתמרן אנשים בצורה כזאת", והתנגד להרס. לאשתו, 55, דעה שונה. "למה הנוף היפה הזה צריך לסבול מראה כזה?", שאלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ