בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנדרס בריוויק הטובח מנורווגיה והבנאליות של הרוע

תגובות

אנדרס בריוויק, בן 32, שהודה שרצח יותר מ-70 בני אדם, ביקש שני דברים לפני הופעתו בבית המשפט: הוא רצה ללבוש מדים ורצה שהדיון ייערך בדלתיים פתוחות. נראה כי האדם שביצע את הפשע הנתעב פיתח אג'נדה פוליטית שנועדה להגן על מעשיו. אי אפשר לפטור את מעשיו כמעשים של "משוגע", כי הוא הרבה יותר מזה. הוא מחשיב עצמו כחייל וסבור שיש לו משהו חשוב לומר. השאלה היא מה?

אולי אפשר למצוא את התשובה בספר שכתבה הפילוסופית הפוליטית היהודייה- גרמנייה, חנה ארנדט, בעת משפטו של הנאצי אדולף אייכמן בישראל ב-1961, שלא היסס למלא פקודות להשמדה המונית של יהודים, צוענים ובני אדם אחרים שהיטלר סבר שיש למחותם מעל פני האדמה.

בספרה "אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע", מנסה ארנדט להבין את המתחולל בתודעתם של בני האדם שהיו מוכנים להרוג אחרים ללא הבחנה וללא שמץ אמפתיה. לעתים קרובות מדובר באנשים רגילים שמטפחים את גינותיהם ומשחקים עם כלביהם וילדיהם. כל מי שהיה פוגש אותם ברחוב לא היה חושד שהם רוצחים מטורפים.

הדברים הידועים לנו על האיש מנורווגיה מצביעים גם הם על בנאליות. הוא מלא זעם. הוא מתנגד למוסלמים ומתנגד לחברות רב-תרבותיות. הוא סולד משאיפות הגלובליזציה ותוקף את עצם הרעיון של המודרניות. הוא דון קישוט חסר רחמים היוצא להילחם בבני אדם חיים ונושמים. הכל תוכנן מראש בקפידה. מעל פני השטח, דבר לא הצביע על העומד להתרחש. לפי דיווחים, לאחר שנעצר הוא תיאר את פעולותיו "נתעבות אבל חיוניות". הוא יצא למלחמה משלו כדי "לעורר" את בני ארצו. הוא רצה להופיע במדים ורצה שהדיון בבית המשפט יהפוך לבמה שממנה יציג ויעביר את המסר שלו.

אולי הוא סבור שבעתיד ייחשב לגיבור "שהציל" את נורווגיה. או אולי הוא יסתפק בכך שנכנס להיכל התהילה של מפלצות אנוש. אנחנו יכולים לשאול אם ציפינו להתקפה, פעולת טרור אכזרית שמבוצעת לא בידי בני אדם המשליטים פרשנות מעוותת של האיסלאם וטוענים שהם פועלים בשם הדת, אלא בידי אדם בעל מניע פוליטי ודתי אחר. ימני קיצוני עם מאפיינים של פונדמנטליזם נוצרי.

אפשר גם לומר שמה שקרה בנורווגיה הוא חזרה מבעיתה של רעיון "העל אדם", שהיה סימן ההיכר של הנאציזם של היטלר שכבש ועינה את נורווגיה בתקופת מלחמת העולם השנייה. לפחות עתה אנחנו יודעים דבר אחד שלגביו אולי לא היינו בטוחים עד הפיגוע: בני אדם יכולים למצוא הצדקות למעשי טרור בכל הקשר דתי, פוליטי ואידיאולוגי. כעת אנחנו יודעים שאלה הטוענים שטרור הוא תמיד מילה נרדפת לאיסלאם טועים.

נורווגיה המרוחקת והשלווה, מדינת הנפט והעושר, נחשפה פתאום לבנאליות של הרוע. אולי איננו יכולים להגן על עצמנו וארצנו באופן מוחלט מפני מעשים כאלה, אבל עלינו לנסות. עלינו להגן על החברה הפתוחה, משום שאם נתחיל לנעול את הדלתות שלנו, אם ניתן לפחד להכריע, האיש שביצע את מעשה הטרור ינצח. הוא יצליח להחדיר פחד לקהילה שלנו. במלים של פרנקלין רוזוולט: "הדבר היחיד שעלינו לפחד ממנו הוא הפחד עצמו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו