בעקבות דברי הגנרל סטנלי מקריסטל | מישהו יחטוף

רולינג סטן?

אמיר אורן
אמיר אורן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר אורן
אמיר אורן

ברק אובמה מתוסכל. הכתם הארור הזה מתפשט במפרץ מקסיקו כבר למעלה מחודשיים; כתם על יומרתו למיומנות. נתוני סקרים מדאיגים לדמוקרטים לקראת בחירות אמצע הכהונה בנובמבר. התפטרויות ופרישות בצמרת הממשל. אתמול פגש התסכול של אובמה תסכול אחר, של מפקד הכוחות באפגניסטאן, גנרל סטנלי מקריסטל, שלא נזהר ושיתף את כתב העת "רולינג סטון" בדעותיו המזלזלות על הנשיא, סגנו ג'ו ביידן ואישים אחרים המעורבים בטיפול באפגניסטאן. מקריסטל כבר ננזף טלפונית, הוזעק לטרטור נוסף בוושינגטון היום ופיטר את דוברו. הוא יכול להפוך לרולינג סטן ולהתגלגל הביתה, אבל לא יפתיע אם יציע באצילות את התפטרותו, אך יתבקש להישאר בתפקידו, כדי שלא לזעזע את המאמץ הצבאי והאזרחי באפגניסטאן.

מקריסטל התקדם במחשכים, כקצין כוחות מיוחדים במבצעים עלומים. זה מסלול מאתגר אך גם מפנק. החשיפה הפתאומית, במעבר לצבא הגדול, המסורבל, המבוקר, קצין הקומנדו המבריק והנערץ נראה לפעמים אבוד. זה קרה גם למפקדי סיירת מטכ"ל ושייטת 13. רק לפני שנה הגיע מקריסטל לאפגניסטאן כמושיע של אובמה. למענו הוקרב המפקד הקודם, גנרל דייוויד מקירנן. אחרי שנהנה מלעגם של רבים מבני עמו לפשטנותו של ג'ורג' וו. בוש, שחילק את העולם לטובים ורעים, חילק אובמה את העולם לטובים ורעים. בוש - רע, אובמה - טוב. עיראק - רעה, מלחמת ברירה, אפגניסטאן - טובה, מלחמת הכרח. זה היה טוב לנאומי בחירות. המציאות, כמו בהבטחה שהופרה לסגור את כלא גואנטנמו, מסובכת יותר. שר ההגנה רוברט גייטס, עיזבון מממשל בוש, העיף את מקירנן, שנה לאחר שהדיח את מפקד פיקוד המרכז, ויליאם פאלון. אדמירל פאלון הסתבך באמירות גלויות מדי לכתב עת אחר, אסקווייר. מקריסטל המנוסה נפל לאותה מלכודת של פאלון; ואולי הופל בידי קציניו הלהוטים, ששחררו את לשונותיהם - ולא הקפידו על ההבדל שבין "לא לציטוט" לבין "לא לשימוש" - בערבי שתייה עם עיתונאי במסבאות קאבול.

מקריסטל מתוסכל, מפני ששינוי ההגדרות (המטרה העיקרית החדשה של הלחימה בחתרנות היא הגנה על האוכלוסייה) והגדלת התשומות (תגבור כוחות נאט"ו ברבבות חיילים וייצור עוד רבבות חיילים ושוטרים מקומיים) לא שיפרו את התפוקות - דחיקת רגלי הטליבאן מאזורי מפתח והתקרבות למימוש הבטחת אובמה לסיים את המעורבות הקרבית האמריקאית באפגניסטאן בקיץ 2011. התקציב השנתי של המעורבות האמריקאית באפגניסטאן גדול כמעט ב-30 מיליארד דולר מתקציב מדינת ישראל, ומסתכם ב-110 מיליארד.

ההישגים, במקרה הטוב, מקומיים וחולפים. כשהטליבאן מוכה, הוא נסוג לגבול פקיסטאן או תוקף בגזרות אחרות. הממשל מושחת, וכך גם הקבלנים המתעשרים מחוזים עם הצבא האמריקאי. ערב רב של אישים וארגונים הבוחשים בצלחת. נשיא, סגנו, יועץ לביטחון לאומי, שרי חוץ והגנה וסגניהם (כולל סגניתו של גייטס, מישל פלורנוי, המובילה עכשיו בתל אביב את הדו שיח האסטרטגי מול משרד הביטחון וצה"ל), יו"ר המטות המשולבים, מפקד פיקוד המרכז דייוויד פטראוס (שהתעלף לרגע בשבוע שעבר, בשימוע בסנאט על אפגניסטאן), שליח מיוחד, שגריר בקאבול, מזכ"ל נאט"ו ונציגו באפגניסטאן. לצדם, הקונגרס. הסמכות מפוזרת, האחריות על מקריסטל.

גייטס אוהב, אישית, להשתרר על קציניו. חשבונו גם פוליטי. אתמול הודיע על מינוי מפקד חדש למארינס, גנרל ג'יימס איימוס - לראשונה, טייס. הוא זקוק לו כדי שיתמוך במדיניות אובמה להתיר שירות צבאי מוצהר של הומוסקסואלים. מחיל הים תבע גייטס לאחרונה לתמוך בחידוש אחר של תקופת אובמה, שירות נשים בצוללות. ההתחשבנות הפוליטית תקבע אם הדחת מקריסטל עכשיו תזיק יותר מאשר תועיל. ב-20 ביולי אמורים להתכנס בקאבול נציגי 80 מדינות. מוטב להבליג. אבל אם אובמה מתוסכל, ומקריסטל ניצל, מישהו מוכרח לחטוף. אולי מחמוד אחמדינג'אד, ואולי - סביר יותר, זמין יותר - בנימין נתניהו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ