צבי בראל
צבי בראל

שמו של דני רודריק נקשר בדרך כלל לתיאוריות בכלכלה, להשקעות בינלאומיות ולייעוץ כלכלי. הפרופסור היהודי בעל השם העולמי, צאצא לאנוסי ספרד שנולד בטורקיה, עומד בראש הקתדרה לכלכלה פוליטית בינלאומית על שם רפיק אל-חרירי (המנהיג הלבנוני שנרצח ב-2005), בבית הספר לממשל של אוניברסיטת הרווארד. אבל רודריק הוא גם אחד המבקרים החריפים של ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, ושל מדיניותו. כי לרודריק יש עניין אישי עם ארדואן. אשתו, פינאר דואן, גם היא פרופסור לכלכלה בהרווארד, היא בתו של הגנרל בדימוס צ'טין דואן, שנעצר השבוע בפעם השלישית בחשד שעמד בראש מזימה להפיל את ממשלת ארדואן.

"מבצע מקבת" נקרא המבצע שניצח עליו לפי החשד הגנרל דואן, שפיקד על הארמיה הראשונה של הצבא הטורקי. פרטיו, שנחשפו בעיתון הטורקי "טרף", מגלים שבשנת 2003 תיכננו דואן וקבוצת גנרלים וקצינים בכירים להפיל מטוס קרב טורקי ולפוצץ שני מסגדים באיסטנבול, כדי לחולל מהומה רבתי במדינה באופן ש"ייאלץ" את הצבא ליטול את השלטון, בשל אי יכולתה לכאורה של הממשלה לשמור על הביטחון.

באפריל כתב רודריק בבלוג שלו כי "עד לאחרונה אני ואשתי קנינו את הסיפור הזה... אף שחלק מהחשדות וההאשמות נגד חלק מהחשודים נראו מופרכים". רודריק מצביע על כמה סתירות בעדויות שפורסמו וקובע שהן לא היו עומדות בבית משפט אמריקאי, ושאף עורך עיתון בר דעת לא היה מפרסם סיפור על קנוניה שאיש אינו יודע מי עומד מאחוריה. "יש אומרים שזהו פתהוללה גולאן (ראש מסדר סופי דתי, שמאגד מיליוני מאמינים טורקים), אחרים בתקשורת הטורקית מצביעים על קבוצות פרה-צבאיות שרוצות לרחוץ במים עכורים, ויש אפילו מי שמצביע על מעורבות, בלתי סבירה, של הסי-איי-אי", כתב רודריק.

הצבא נעמד על רגליו

השערות אלה אינן ניחושיהם הפרטיים של בני משפחת דואן. טורקיה מלאה בהן מאז נחשפו הפרטים הראשונים בינואר. זו גם אינה הפרשה היחידה המעסיקה את הטורקים. יש עוד שתי פרשיות אחרות. האחת היא "ארגנקון", שמעורבים בה לפי החשד מאות פעילים צבאיים ואזרחים, בעלי תפקידים בעבר ובהווה, ועניינה ניסיון להפיל את הממשלה ולסגור על פעילות מפלגת הצדק והפיתוח; בפרשה הנוספת, שכותרתה "תוכנית הפעולה נגד הריאקציוניים", מעורבים גם כן קצינים טורקים. לפי החשד אחד מהם לפחות הציע בשנת 2007 להפיל שני מטוסים ללא טייס מדגם "הרון" שנחכרו מישראל, כדי למנוע איתור וזיהוי מוקדי פעילות של אנשי מפלגת הפועלים הכורדים, ארגון טרור שפועל למתן זכויות לכורדים.

מדוע ירצו אנשי צבא לחבל במאבק בארגון הטרור? החשד הוא שקצינים אלה סברו כי יש לשתף פעולה עם הכורדים ועם ארגוני שמאל רדיקלי במאבק נגד ממשלה ומפלגה דתיים. ועוד השערה אחת: ייתכן שהפרשיות הללו מעידות גם על סכסוך פנימי בין בכירים בצבא הטורקי. השערה זו נסמכת על הוויכוח הפומבי בין הרמטכ"ל לשעבר, הילמי אוזקוק, לבין צ'טין דואן, שהאשים את אוזקוק בהדלפת פרטי התוכנית לתקשורת.

בפרשת "מקבת" הוגשו כתבי אישום נגד 196 אנשי צבא. השבוע הודיעה התביעה על ההחלטה לעצור 102 קצינים. יחד עם הגנרלים שמעורבים בפרשיות האחרות, מעריכים בטורקיה כי כ-10% מכלל הגנרלים בצבא הסדיר קשורים בדרך כלשהי באחת מהפרשיות הללו. ההחלטה לבצע מעצרים כה נרחבים מעמידה עכשיו את הצבא כולו על רגליו.

ביום ראשון תתכנס המועצה הצבאית העליונה כדי לדון בקידום ובהדחה של קצינים. פעם בשנה מתכנסת המועצה - האחראית בין היתר על סילוקם מהצבא של קצינים וחיילים שהפגינו פעילות דתית "מדי" - והחלטותיה, שדורשות את אישור הנשיא וראש הממשלה, מתקבלות בדרך כלל ללא ערעור.

הפעם נדרכות המערכות הצבאית והפוליטית לקראת אפשרות של התנגחות. כי בין הקצינים המיועדים לקידום יש עשרות בכירים שהוגש נגדם כתב אישום או שהצטוו להתייצב למעצר. על פי תקנות הצבא הטורקי, אין לקדם איש צבא שעומד לדין או שנמצא במעצר. השאלה עכשיו היא האם המועצה הצבאית תחליט בכל זאת לקדמם או שתיישם את החוק כלשונו, ובכך יעוכב לפחות בשנה קידומם של קצינים, גם אם יוסר מהם לבסוף החשד.

אבל המחלוקת הצפויה בין הצבא והממשלה בעניין קידום הקצינים היא רק פרק אחד במאבק שמנהל ארדואן כדי לצמצם את מעמד הצבא בפוליטיקה. השבוע הוא הצהיר כי הוא מתכוון לבטל את הסעיף בחוק הצבאי, שמאפשר לצבא להתערב בכל מקרה שבו הממשלה פועלת בניגוד לחוקה, ולמעשה מתיר לצבא לבצע הפיכות צבאיות. זאת, בהמשך לניסיונו הכושל של ארדואן להכפיף את אנשי הצבא לבתי המשפט האזרחיים, ניסיון שבוטל בידי בית הדין החוקתי, שנמצא עדיין מחוץ לתחום השפעתו של ארדואן.

מאבק אידיאולוגי

זה איננו מאבק אישי אלא אידיאולוגי, על דמותה העתידית של טורקיה. הוא מתנהל בכמה חזיתות. האחת היא בתיקוני החוקים והחוקה שהתקבלו בשנים שחלפו, תחת לחץ האיחוד האירופי. על פיהם המועצה לביטחון לאומי הפכה מגוף שהמלצותיו מחייבות, לגוף מייעץ שיש בו רוב של בעלי תפקידים אזרחיים. למועצה לביטחון אין עוד נציג במועצה העליונה לחינוך שהוקמה אחרי הפיכת 1980, ואשר תפקידה היה למנוע חתרונות פוליטית באוניברסיטאות. כך גם בוטל ייצוגה ברשות לרדיו וטלוויזיה.

גופים אלה היוו ומהווים חלק מהמושג "המדינה העמוקה", שמתייחס לגופים ורשויות שמטרתם לשמר את האידיאולוגיה הכמאליסטית, ולמנוע חתרנות פוליטית בדרכים שאינן תמיד תואמות את הפרוטוקול. אולם למרות נסיגת כוחו הפוליטי הפורמלי של הצבא, לאליטה הצבאית יש עדיין תומכים רבים וקשרים רבים, ובעיקר גיבוי חוקי, שמאפשרים לה להציב גבולות לממשלת ארדואן.

אלה גבולות גמישים יותר, שמעניקים לממשלה מרחב פעולה גדול משהיה לקודמותיה, אבל ארדואן שואף ליותר מכך. הוא חותר להכפיף את הצבא לממשלה באופן מלא, וליטול ממנו את סמכותו להעניק הכשר לממשלה ולאיים על קיומה. לכאורה, זהו צעד חשוב לדמוקרטיזציה של טורקיה, והוא עולה בקנה אחד עם תנאי האיחוד האירופי לצירופה של טורקיה לאיחוד.

הבעיה היא שהרפורמות הללו נתפשות אצל טורקים רבים, ובעיקר אצל האופוזיציה, כצעדים שיחזקו את אחיזת ממשלת הצדק והפיתוח וישנו את אופיה החילוני של המדינה. כדי להשיג את מטרתו מפעיל ארדואן לחצים כבדים על כלי התקשורת, ובעיקר על בעליהם. לחלקם הוא מחלק הטבות. היחס לאחרים הוא כמו היחס לאיידין דואן, איל התקשורת הגדול ביותר טורקיה, שספג קנס של כחצי מיליארד דולר על אי דיווח על הכנסה ואי תשלום מס עליה.

אבל אופן הפעולה השגור יותר הוא הגשת תביעות נגד עיתונאים שמכסים את פרשיות החתרנות האחרונות. עיתונאים רבים קובלים שהממשלה רודפת אותם וממהרת להגיש תביעות נגד מי שמכסה את הפרשות באופן העלול לפגוע בה. כ-5,000 תביעות כאלה הוגשו נגד עיתונאים. כמה מהם הודיעו שיחדלו לעסוק במקצוע. מנגד, עיתונאים רבים מתלוננים ששופטים ותובעים מאיימים עליהם באופן ישיר משום שהם כותבים מאמרים שתומכים בצבא או בממשלה.

זהו מאבק שאין בו צדיקים. אחד משלביו החשובים יוכרעו במשאל העם שיתקיים ב-12 בספטמבר, יום השנה להפיכה הצבאית של 1980. התאריך לא נקבע באופן מקרי - הוא נועד להזכיר לציבור את השלטון הצבאי המדכא של אותן שנים, ולעודדו להצביע בעד הרפורמות שמציע ארדואן. הרפורמות לא יהפכו את טורקיה למדינה איסלאמית יותר משהיא היום. אבל הן יניחו את אבן הפינה לעידן חדש - עידן ארדואן. ארדואניזם במקום כמאליזם.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ