אחרי 69 יום מתחת לאדמה: 26 כורים חולצו מהמכרה בצ'ילה - בעולם - הארץ

אחרי 69 יום מתחת לאדמה: 26 כורים חולצו מהמכרה בצ'ילה

לפנות בוקר (שעון ישראל) החל מבצע החילוץ. 3,000 איש התאספו לקבל את פניהם של 33 הכורים, שיחולצו במהלך היומיים הקרובים. נשיא צ'ילה: "הוכחנו שעבודה קשה ואמונה מנצחות הכל"

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
הארץ
שלמה פפירבלט
סוכנויות הידיעות, ,כתב "" באמריקה הלטינית

לעומר רייגדאס, הכורה ה-17 שחולץ מהמכרה בצ'ילה, זו כבר הפעם השלישית שנלכד במכרה, אך בני משפחתו אמרו היום בזמן שציפו לחילוצו המיוחל, כי כרייה היא התשוקה שלו והם לא מאמינים שיוותר עליה.

רייגאדס, אב לשישה ילדים בן ה-53, כורה במכרות בצ'ילה זה 30 שנה ולדברי בני משפחתו הוא נקלע כבר פעמיים בעבר למצבים דומים, אולם לא בסדר גודל כזה, וכמובן לא למשך זמן כה ארוך.

אחרי 69 ימים, בהם שהו 33 הכורים מתחת לאדמה, הגיע יום החילוץ שכולם חיכו לו. החל מהשעה 05:10 בבוקר (שעון ישראל), חולצו הכורים בזה אחר זה באמצעות קפסולה מיוחדת שנבנתה במיוחד לצורך החילוץ. בחצות נמסר כי חולצו 26 כורים. שבעה עדיין ממתינים בקוצר רוח לפגוש את בני משפחתם.

עד כה דיווחו המחלצים כי הצעיר והמבוגר ביותר מבין הלכודים כבר חולצו ועלו על פני הקרקע. עוד נמסר כי החילוץ מתנהל כמתוכנן, והמחלצים לא נתקלו בבעיות מיוחדות. החילוץ אמור להסתיים לפני הזריחה (זמן צי'לה).

אח הצהריים יצא לאוויר העולם גם הכורה ה-15, ויקטור אנטוניו סגוביה רוחאס. רוחאס סבל מבעיות רפואיות, בין היתר מדיכאון עמוק, ונחשב למקרה הבריאותי הקשה ביותר.

פלורנסיו אוואלוס, בן ה-31, היה הראשון לצאת מהמכרה שקרס. במשך 16 דקות נמשך אוואלוס למעלה מעומק של כ-625 מטר, באמצעות הקפסולה. עם צאתו פגש אוואלוס את משפחתו. הוא חיבק את אשתו ואת בנו ביירון, בן 7, שהתייפח מהתרגשות למראה אביו. מיד לאחר מכן זכה לחיבוק גם מנשיא צ'ילה, סבסטיאן פיניירה, שהגיע עם רעייתו לחזות מקרוב בחילוץ. אחרי אוואלוס הגיע תורו של מריו ספולבדה, בן ה-39. עם צאתו צעק ספולבדה לאלפי האנשים שהקיפו את המקום "תחי צ'ילה", וכשעה לאחר מכן חולץ חואן אילאנס, כורה בן 52.

כשלוש שעות לאחר צאת הכורה הראשון הוצא קרלוס מאמני - הכורה הרביעי. מאמני, בוליביאני בן 23, הוא היחיד מבין 33 הכורים שאינו צ'יליאני. שעה לאחר מכן, סמוך לשעה 09:14, חולץ ג'ימי סאנצ'ז בן ה-18. סאנצ'ז, הכורה הצעיר ביותר בחבורה, הוצא החוצה כשהוא נראה מבולבל ומבוהל. עם צאתו חיבק סאנצ'ז את אביו שהמתין לו.

בשעה 10:35 חולץ הכורה השישי, אוסמאן אראייה בן ה-30. במהלך שהייתו מתחת לאדמה העביר אראייה מכתבים למשפחתו והבטיח להם שלא יעזוב אותם יותר לעולם. שעה מאוחר יותר הועלה חוזה אוחדה בן ה-46, ואחריו הועלה קלאודיו יאנז בן ה-34. בשעה 13:00 חולץ מאריו גומז, בן ה-63. גומז הוא זקן הכורים, והוא זה שכתב את המכתב שבישר לצוותי ההצלה כי 33 העובדים שרדו את קריסת המכרה. אחריו יצא הכורה העשירי, אלכס ואגה סלאזאר בן ה-31.

המבצע החל בסביבות השעה 04:00 (שעון ישראל), כאשר מנואלו גונזלס, איש צוות חילוץ, נכנס לקפסולה והורד את הכורים הלכודים. גונזלס הורד באיטיות ובזהירות, וכעבור 20 דקות חבר את 33 הכורים. הוא תדרך אותם כיצד עומד להתבצע החילוץ באמצעות הקפסולה.

באל קמפמנטו אספרנסה, "מחנה התקווה", המתינו בלילה קרובי המשפחה של 33 הכורים הלכודים, לצד אורחים נוספים, סקרנים ועיתונאים רבים - בסך הכל כ-3,000 אנשים. כולם מקווים כי צוות המחלצים ודרך המילוט ששקדו עליה בשבועות האחרונים לא יכזיבו.

הפיר, 70 ס"מ קוטרו, נקדח באלכסון כלפי מטה. אורכו 625 מטרים ודפנותיו צופו בצינור מתכת, שדרכו מועלים למעלה הכורים הלכודים. המבצע שהחל הלילה עתיד להימשך כשתי יממות, אם לא תהינה תקלות. ארבעה מן המחלצים, ובהם אנשי צוות רפואי, הורדו בתחילת המבצע למטה עם מתקן המילוט (שזכה לכינוי "פיניקס", עוף החול הקם מאפרו), אל המקום בו מכונסים הכורים, כשהם מצוידים בתרופות ומכשור רפואי כדי להכין את הכורים לקראת המסע כלפי מעלה. התקופה הממושכת שהכורים שהו בה בתנאים של חום ולחות קשים מחייבת את הכנתם הקפדנית והמדוקדקת לקראת החזרה לתנאים שעל פני הקרקע, בצפון מדבר אטאקמה.

מטפלים בכורים כמו באסטרונאוטים

הטיפול בכורים דומה לטיפול באסטרונאוטים, ובמהלך החודשיים האחרונים הגיעו לצ'ילה רופאים מסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, המתמחים בטיפול בבני אדם השוהים תקופות ארוכות בחללים קטנים וסגורים.

הכורים העושים את הדרך, נמשכים לאטם כשעיניהם מכוסות. מיד בהגיעם מעלה, הם מקבלים משקפיים בעלי זכוכית כהה, כדי להרגילם בהדרגה לאור יום לאחר יותר מחודשיים של חיים באפילה. על פי התכנון הם יועברו לבית החולים הקרוב ביותר, במרחק של כ-65 ק"מ, לבדיקות גופניות ונפשיות.

הכורים נשבעו לא לדבר לעולם על מה שקרה ב-17 הימים הראשונים

ב-5 באוגוסט האחרון קרס מכרה הנחושת והזהב סן חוסה, הנמצא בצפון צ'ילה. לאחר התמוטטות הקרקע וסתימת כל המנהרות, אבד הקשר עם הכורים. 17 ימים מורטי עצבים היו בני המשפחות ואנשי צוותי החילוץ תלויים בין תקווה לבין ייאוש, עד שנוצר עמם מגע ראשוני באמצעות מנהרה צרה שנקדחה לעבר חדר המילוט של המכרה (כ-50 מ"ר גודלו). לכורים הלכודים הועברו מזון, משקה וחמצן ונוצר בהמשך קשר בינם לבין קרוביהם. כאשר נודע כי 33 הלכודים הצליחו להגיע לחדר החירום ונותרו בחיים התקבל הדבר בקרב רבים כמו נס משמיים. "על מה שאירע באותם 17 ימים ראשונים, הם נשבעו ביניהם, בשמו של ישו ומריה, לעולם לא לדבר ולספר לאחרים", כך אמרה רעייתו של אחד הכורים. מאז, הציבו הכורים הלכודים שיא של שהייה בבטן האדמה אחרי תאונת מכרות. הם הפכו למוקד עניין בארצם, וברחבי העולם כולו. בארצות אמריקה הלטינית עקבו המונים על בסיס יומיומי אחר דיווחים על גורלם, ובני משפחותיהם אשר המתינו להם הפכו לכוכבים מוכרים כמעט בכל בית ובית. סיפוריהם האישיים, המריבות המשפחתיות, הבגידות, התככים וכל השאר, נהפכו במהרה לנחלת הכלל. נשיא צ'ילה, סבסטיאן פיניירה, הגיע אתמול למכרה בשעות הערב, ונשא נאום מעודד: "העם הצ'יליאני סבל יחד עם המשפחות ימים רבים. המסע הארוך עומד להסתיים. הכורים שייצאו לא יהיו אותם אנשים, וכך גם כל הצ'יליאנים. למדנו שיעור מופלא".

מכרות צ'ילה מספקים כשליש מהנחושת שהעולם זקוק לה - בין ארבעה לחמישה מיליון טונות בשנה. הכרייה היא הענף התעשייתי הגדול והחשוב של המדינה ובתקופות טובות, של מחירים גבוהים, ההכנסות ממנה מהוות כ-40% מכלל רווחי הייצוא, וכרבע מהתוצר הלאומי. בשנת 2006 למשל, כאשר האמירו מחירי הנחושת, הגיע היקף יצוא הנחושת מצ'ילה לסכום של יותר מ-33 מיליארד דולר.

הכנסיות בצ'ילה מתחרות עם צוות המחלצים על התהילה

צ'ילה: חברות הפרסום עטות על הכורים

המכרה בצ'ילה הפך לאתר עלייה לרגל

תגיות:

תגובות