היום לפני 67 שנה: צרצ'יל, רוזוולט וסטלין נפגשים בוועידת טהראן

יעל גרינפטר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יעל גרינפטר

ב-14 באוגוסט 1941, חודשים ספורים לפני כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, נפגשו ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל ונשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו רוזוולט בניו פאונדלנד, שם חתמו על האמנה האטלנטית. האמנה קבעה כי שתי המדינות אינן מעוניינות בסיפוח שטחים לא להן או בשינויים טריטוריאליים שאינם לרצון המדינות הנוגעות לעניין. כמו כן הוחלט כי תכובד זכותו של כל עם להגדרה עצמית, יישמר חופש השיט בימים, וכי שתי המדינות ידאגו לביטחון ולפירוק הנשק ויפעלו לשיתוף פעולה כלכלי בין כל העמים.

בינואר 1943 נועדו צ'רצ'יל ורוזוולט שנית, בקזבלנקה, והחליטו על הרחבת החזית האירופית. בנובמבר של אותה השנה הם נפגשו שוב, הפעם בקהיר. לאחר ארבעה ימי שיחות בהשתתפות הגנרליסימו צ'אנג קאי-שק מסין, יצאו השניים לטהראן, שם נפגשו ב-28 בנובמבר עם יוסף סטלין. חשיבות הוועידה, מלבד היותה המפגש הראשון בין מנהיגי שלוש המעצמות שנלחמו נגד גרמניה, היתה בדיונים על הקמת הארגון העתידי שיחליף את חבר הלאומים (האו"ם), וקבלת ההחלטה על הפלישה לנורמנדי, שהובילה בהמשך לכניעת גרמניה. בנוסף הבהיר סטלין כבר אז את עמדתו בעניין גרמניה שלאחר המלחמה, כשהתנגד נחרצות להשארתה מאוחדת.

ארגונים יהודיים שונים ניצלו את המפגש והציגו דרישות לטיפול בפליטים יהודים, להצלה ולסיוע לקורבנות הנאצים. דרישות אלה נדחו כיוון שביטאו "עמדות קיצוניות" וסיכנו את המאמץ המלחמתי. גם ההצעה לנהל משא ומתן עם הגרמנים נפסלה על הסף משום ש"לא מנהלים מו"מ עם האויב".

ימים אחדים לאחר תום הוועידה, ציטט "הארץ" את ראנדל ניל, "סופרו הדיפלומטי של רויטרס", שדיווח כי "הוועידה של ראש הממשלה מר צ'רצ'יל, הנשיא רוזוולט והמארשאל סטאלין נסתיימה, ובקרוב יש לחכות להודעה על התוצאות". בהמשך כתבתו מציין ניל כי "רדיו מוסקבה גילה את מה שלא היה סוד, ואמר כי נציגים צבאיים ודיפלומטיים השתתפו בוועידה ודנו במלחמה בגרמניה ובבעיות פוליטיות". עוד כתב ניל כי "שתי עובדות בדבר ועידת טהראן הן ברורות: א) הפגישה הראשונה של שלשת המנהיגים היא הרת תוצאות לעולם כולו; ב) מטרתה העיקרית היא לחתוך את גורלה של גרמניה".

נראה שהשלכותיה של הוועידה היו אכן משמעותיות, ואין ספק ששינו את הלך הרוח בעולם. לפי "הארץ", הציע פילדמרשל יאן סמאטס (ידידו של צ'רצ'יל שכיהן כראש ממשלת דרום אפריקה, צורף לקבינט המלחמה האימפריאלי הבריטי והיה מוכר כתומך ברעיון הציוני) כי, "לאחר המלחמה תיכרת ברית בין ארצות הברית רוסיה ובריטניה, ולחיזוקה, בריתות עם המעצמות הדמוקרטיות הקטנות של מערב אירופה". לדברי סמאטס, "חבר הלאומים נכשל מפני שהתעלם מהעובדה שבלי כוח אין שלום. מפת אירופה השתנתה. צרפת תוכל לחזור ולהיות מעצמה אדירה רק לאחר מאמצים ממושכים, ואיטליה וגרמניה שוב לא יהיו מעצמות אדירות לעולם. רק רוסיה ובריטניה יוותרו. רוסיה תהיה עצומה כי לא רק ביבשת אירופה תהיה ראשונה, אלא גם במזרח הרחוק יוסר ממנה איום הקיסרות היאפאנית, שתושמד".

הסופר מ. מדזיני (שלפני קום המדינה ובשנותיה הראשונות היה שליח "הארץ" באו"ם) התייחס למפגשי המנהיגים במאמר דעה, וכתב כי "הדבר שהעולם חיכה לו במשך חודשים רבים בא והיה לעובדה. תוך עשרה ימים או שבועיים התקיימו שתי פגישות שביחס אליהן מותר להשתמש בשם התואר ?היסטוריות'. על האחת שמענו כבר הודעה מוסמכת, ועל השנייה שמענו רק עתה שנתקיימה, אך החלטותיה לא פורסמו עדיין. אבל הכל מרגישים, ובצדק, שאירע דבר מה חשוב ביותר. דבר מה שישפיע לא רק על מהלך המלחמה, אלא גם על קביעת השלום שיבוא אחריו".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ