הבחירות באיראן | מפגין או תומך באחמדינג'אד? זו שאלה של מעמד

מול הצעירים, המשכילים ובני המעמד הבינוני התומכים במוסאווי וגודשים את רחובות ערי איראן, עומדים הסוחרים והפועלים השמרנים, התומכים בנשיא. פרופיל של סוכני המאבק

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

תומכי מוסאווי | יוסי מלמן

מהתבוננות מעמיקה בתמונות שמגיעות מהפגנות ההמונים באיראן ניתן לראות כי מרבית המוחים נמנים עם מה שאפשר לכנות מעמד הביניים. בתצלומים נראים גברים ונשים הלבושים היטב, חלקם בבגדי מעצבים או מאובזרים במשקפיים אופנתיים. גם המיקום של ההפגנות, בשכונות של צפון טהראן, מעיד על כך. צפון העיר נחשב לאזור עשיר, בו מתגוררים בעיקר בני המעמד הבינוני, בעלי מקצועות חופשיים ובאופן כללי אוכלוסייה פחות דתית. לרבים מהם יש בני משפחה וקשרים במערב. מאמצי המשטר לשלוט בכלי התקשורת נחלו הצלחה חלקית בלבד ובאיראן אפשר לקלוט באמצעות האינטרנט גם שידורי לוויין ורדיו מחו"ל, המשפיעים גם הם על עיצוב השקפת עולמם של המפגינים.

בהפגנות משתתפים בעיקר צעירים, סטודנטים, משכילים ובני המעמד הבינוני - עורכי דין, אדריכלים, רופאים, פעילים של ארגונים חברתיים, ארגונים לזכויות אדם ותנועות פוליטיות. "התמונה היא יותר מורכבת", אומר הפרופ' דוד מנשרי מאוניברסיטת תל אביב. "שאלת זהות החברתית והריבוד החברתי של המפגינים מעסיקה את מיטב האיראנולוגים בעולם בימים אלה". הקואליציה של המפגינים נוצרה על רקע האינטרס המשותף, השואף לאלץ את המשטר להנהיג רפורמות שיאפשרו יותר חופש ביטוי, זכויות לנשים, המודרות למעשה מהמרחב הציבורי באיראן, ופתיחות רבה יותר למערב.

הצעירים והסטודנטים מוחים גם על מצבה הכלכלי של המדינה, שמקשה עליהם למצוא את מקומם בשוק העבודה. כמעט שני שלישים מ-70 מיליוני תושבי איראן הם צעירים מתחת לגיל 30, דבר המסביר את הדומיננטיות שלהם בהפגנות.

עם זאת, ההפגנות עזבו כבר את תחומי טהראן והם נערכות כעת במרבית הערים במדינה - בהן איספאהן, טבריז ושיראז. קשה לאמוד מהו שיעור המפגינים והמוחים באוכלוסייה, אך אפשר להעריך שמדובר בשליש מהאזרחים או יותר.

תומכי אחמדינג'אד | יואב שטרן

התמונות המגיעות מאיראן בימים האחרונים מספרות את סיפור ההפגנות של מתנגדי אחמדינג'אד, אבל במקביל להן קיים ציבור גדול של תומכים בסדר הקיים במדינה ובאחמדינג'אד אישית. אלה כוללים את בני השכבות המסורתיות יותר של איראן וגם זרמים הקשורים בטבורם אל הממסד.

הכפריים, הפועלים וקשי היום חבים לאחמדינג'אד תודה בשל הסובסידיות שהקציב להם. אורלי כהן, ישראלית ילידת איראן, אמרה ל"הארץ" אתמול כי "מי שמפגין בעדו הם פשוטי העם, ששמחים לעשות זאת תמורת מעט כסף, או שמורים להם להפגין או להתבטא בעדו. הם מרגישים איתו נוח".

גם מעמד הסוחרים הקטנים תומך בנשיא, אולי משום שהם חוששים מזעזוע של ממש. אחמדינג'אד נתפש כאדם נקי כפיים הלוחם בשחיתות, בזנות, בסמים ובפשיעה. "בסיס הכוח שלו הוא מה שקרוי באיראן ?אנשי הבאזאר'. אם מכלילים, הרי שמדובר באנשים מסורתיים יותר ומשכילים פחות", אמרה אתמול ל"הארץ" אורלי נוי, תושבת ירושלים ילידת איראן, אשר נמצאת בקשר עם גורמים בתוך איראן ועוקבת מקרוב אחרי האירועים שם.

מתוך מעמדות אלה מגייס המשטר גם את אנשי הבסייג', אותו כוח "מתנדבים" אשר מהווה את חוד החנית של המשטר בעימותים עם המפגינים. אחמדינג'אד עצמו היה בכיר בבסייג'. גם משמרות המהפכה והחוגים הדתיים מאוד באיראן תומכים בו, משום שהם רואים בו שליח המפגין קו קיצוני שיקרב את בוא המשיח.

במישור הבינלאומי אין לאחמדינג'אד תומכים של ממש, פרט למדינות ולגופים שרוצים להרוס את הסדר העולמי הקיים. ד"ר אלדד פרדו, מומחה לאיראן מהאוניברסיטה העברית, אמר אתמול ל"הארץ" כי אין מעצמה עולמית שתומכת באחמדינג'אד. "רוסיה מגלה קו פרגמטי ותקבל כל הכרזה של המשטר על נצחונו של נשיא. סין רוצה הרמוניה בסדר העולמי והיא לא תתערב בנעשה בתוך איראן", אמר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ