בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השמאל הגרמני נגד איחוד גרמניה ובעד ישראל

מאות אלפי בני אדם נאספו התקבצו בחגיגות המוניות לציון 20 שנה לנפילת חומת ברלין. את האירוע ליוו קריאות של מספר אנשי שמאל: "לא עוד גרמניה"

תגובות

באנדרטה שברחוב לווצוב במערב ברלין שרר חושך כמעט מוחלט ביום שני אחר הצהריים. לכך הצטרף גשם עיקש וערפל. אך בשעה חמש, כבר עמדו מסביב לאנדרטה כמה מאות אנשים בגילאים שונים. כקילומטר מזרחה משם, ליד שער ברנדנבורג, התקבצו מאות אלפי בני אדם בחגיגות המוניות לציון 20 שנה לנפילת החומה. שיירות מאובטחות של מנהיגים מרחבי אירופה שעטו ברחובות בירת גרמניה לאורך כל היום. אבל האנשים הקודרים שנעמדו ליד אנדרטת השואה הצנועה בשכונת מואביט לא באו כדי לחגוג. משאית קטנה נעמדה על הכביש, ושני גברים פרסו במת נואמים מאולתרת, שבצדדיה דגלים אדומים. את האירוע פתח נגן אקורדיון בלונדיני עם צמה קטנה וכיפה, שניגן שיר עצוב ביידיש. אחר כך עלה מישהו לנאום ותיאר בזעם את הפוגרומים של ליל הבדולח, שאירעו בדיוק לפני 71 שנה. מהקהל החלו לעלות קריאות קצובות: "לא עוד גרמניה! לא עוד גרמניה!".

אחת התופעות המשונות בהיסטוריה ההפכפכה של גרמניה, היא מקבץ האירועים הדרמטיים שהתרחשו בתאריך 9 בנובמבר. מלבד נפילת החומה (ב-89') וליל הבדולח (ב-38') אירע באותו יום נסיון המהפכה הקומוניסטית בברלין אחרי מלחמת העולם הראשונה (ב-1918) ו"פוטש מרתף הבירה" של היטלר (ב-1923). צלו של ליל הבדולח הוא שמנע את הפיכת ה-9 בנובמבר לחג רשמי לציון איחוד גרמניה. הקנצלרית אנגלה מרקל אף הקדישה כמה משפטים לזכרון הנאציזם בנאומה החגיגי השבוע. אבל מבחינתם של מאות האנשים שהתכנסו במואביט, עצם קיום חגיגות האיחוד הוא שערוריה. "כבר שבועות מדברים בתקשורת הגרמנית רק על נפילת החומה. אני לא יכולה לשמוע על זה יותר", אומרת אורסולה ארמן, ספרנית ממערב ברלין.

"ככל שחוגגים את מה שהם קוראים איחוד גרמניה, שוכחים את הסיבה שבגללה גרמניה היתה מפוצלת", ממשיכה ארמן. "גרמניה נכבשה בגלל הפשעים של הנאצים, וביניהם ליל הפוגרומים שאירע בלילה הזה ב-9 בנובמבר. רק כשהפסדנו במלחמה, המשטר הנאצי נפל. הגרמנים הרי לא הפילו בעצמם את המשטר הנאצי. אז כל הבכיינות הזאת, שמציגה אותנו כקורבנות של שתי דיקטטורות, היא פשוט קשקוש". ביטוי קומפקטי לתפישה הזאת הוא הסיסמא שצעקו המתכנסים, שאומרות בתרגום חופשי: "סבא, סבתא, די לבכות, אתם פושעים ולא קורבנות".

כבר בשבועות שלפני החגיגות, העיתונות הגרמנית יצאה מגדרה לכבוד יום השנה ה-20 לנפילת החומה, שמוגדר רשמית כ"מהפיכה בדרכי שלום". כמעט כל העיתונים יצאו במהדורות חגיגיות, וכמה מהם הדפיסו מחדש את הגיליון המקורי של 9 בנובמבר 1989. פה ושם, נשמעו קולות של תסכול מסוים. אחד מבעלי הטורים ב"בברלינר צייטונג" ציין ש"אם-טי-וי בנה מחדש את חומת ברלין". הוא התכוון לגדר המאסיווית שהוקמה ליד שער ברנדנבורג כדי לחסום אנשים שלא השיגו כרטיס מלהגיע לקונצרט של להקת U2. מערב גרמנים רבים ממורמרים על החובות הכבדים שהורישה הרפובליקה המזרח גרמנית ליריבתה שירשה אותה. אחרים מחו על כך שחברים ב-SED, המפלגה הקומוניסטית של מזרח גרמניה, יושבים בבונדסטאג מטעם מפלגת השמאל.

אחד הנואמים מזכיר שדווקא בעידן שאחרי החומה, אלפי מהגרים ממדינות עניות נספים כשהם מנסים לחצות את חומות ההגירה של האיחוד האירופי. אחר כך, נגן האוקרדיאון שר עוד שיר ביידיש על "ארץ ישרואל". בינתיים, הופכת העצרת לצעדה. המפגינים, מוקפים בטרנזיטים משוריינים של המשטרה, חוסמים במשך כשעתיים את התנועה באחד מהצירים המרכזיים של מערב העיר. את התקשורת הם לא מעניינים - אלפי העיתונאים שנהרו לבירה נמצאים בחגיגות בשער ברנדנבורג. אבל למשקיפים מהמרפסות מתגלה תמונה משונה: כאלף בני אדם זועמים קוראים סיסמאות קומוניסטיות, ומנופפים בדגלי ישראל. ההזדהות עם ישראל, תופעה חריגה בשמאל הרדיקלי האירופי, מהווה מבחינתם של "האנטי-גרמנים" תשובה למורשת הנאצית שמשוקעת לטענתם במדינה הגרמנית. השילוב בין שנאה למדינה, סימפטיה לגוש הקומוניסטי והערצה לישראל אפשרי כנראה רק בגרמניה.

תומאס, צעיר גבוה מתרוצץ כשהוא לבוש בדגל כחול לבן. "אני אנטי לאומי ושונא כל דגל, חוץ מדגל ישראל, כי ישראל היא התשובה לפאשיזם", הוא אומר. הוא אפילו ביקר בישראל לא מזמן. בעודנו מדברים, נוצרת התקהלות בצדו השני של הרחוב. צעיר גלוח ראש תושב השכונה יוצא החוצה ושואג משהו נגד המפגינים. הוא סופג בחזרה קללות, עד שעשרות שוטרים מסתערים עליו. האם הוא נאצי? תומאס מסביר שלא. "הוא 'פאנקיסט אוי'. הוא אומר שהוא שונא גם את השמאל וגם את הימין. בעצם הוא סתם אידיוט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו