יותר ממאה מדינות הסכימו על אמנה נגד פצצות מצרר

מירון רפפורט
מירון רפופורט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מירון רפפורט
מירון רפופורט

מלחמת לבנון השנייה והשימוש המסיווי שעשתה בה ישראל בפצצות מצרר היו "הקש האחרון" שהביא להשגת אמנה בינלאומית האוסרת באופן מוחלט על שימוש, ייצור, סחר ואחסון של פצצות מצרר - כך אמרו ל"הארץ" בארגון זכויות האדם Human Rights Watch, אחד הארגונים שעמד במרכז המאמצים לאסור על השימוש בפצצות.

היום יתקיים בדבלין בירת אירלנד טקס החתימה הרשמי על האמנה, עליה יחתמו 111 מדינות, והיא צפויה לבוא לידי אשרור בדצמבר השנה בשוודיה. אולם כמה מהיצרניות ומהמשתמשות הגדולות בפצצות מצרר, כמו ארה"ב, ישראל, סין, הודו ופקיסטאן לא השתתפו בכינוס, ואינן מתכוונות לחתום על האמנה. עם זאת, בריטניה, אחת מבעלות בריתה המרכזיות של וואשינגטון בזירה הבינלאומית, החליטה ברגע האחרון לחתום על האמנה, למרות התנגדותה הנחרצת של ארה"ב, בצעד שהתפרש כמכה לממשלו של ג'ורג' בוש.

"הנשק הזה הולך לאבדון, ומהר", אמר סטיב גוס, מנהל תחום הנשק ב-Human Rights Watch. כמו כן, המדינות החתומות אמורות להשמיד את כל המאגרים הקיימים שלהן בתוך שמונה שנים. עוד מתחייבות המדינות לסייע לקורבנות שנפגעו מפצצות מצרר, ולסייע בפינוי נפלים.

ברגע האחרון נוסף לאמנה סעיף, האמור לרכך את התנגדותה של ארה"ב. הסעיף אינו אוסר על מדינות להשתתף בכוחות רב-לאומיים, שאחת המדינות בהם משתמשת בפצצות מצרר. סעיף זה יאפשר למדינות החתומות על האמנה להשתתף בכוחות רב-לאומיים שבהם שותפה ארה"ב. האמנה קובעת עוד כי אם אחת המדינות תרצה בעתיד לייצר נשק מצרר, יהיה עליה להוכיח שטווח הפגיעה שלו קטן, שיש לו מנגנון להשמדה עצמית והגבלות נוספות.

פצצות מצרר משוגרות בתוך פגזי ארטילריה, רקטות או פצצות אוויריות. מנגנון מיוחד גורם לפגזים או לטילים הנושאים אותם להתפוצץ באוויר ולפזר עשרות או מאות פצצות זעירות על פני שטח גדול. הן נמצאות בשימוש מאז מלחמת העולם השנייה, ונעשה בהן שימוש נרחב במלחמת וייטנאם, בעיראק, ביוגוסלוויה לשעבר, באפגניסטאן ובלבנון. ארגוני זכויות אדם מתנגדים לשימוש במצרר משום שהוא אינו מדויק ואינו יכול להבחין בין לוחמים לאזרחים, ובעיקר משום ששיעור גבוה מהפצצות אינו מתפוצץ. הפצצות שלא התפוצצו יוצרות מעין שדות מוקשים וגורמים לפגיעה באזרחים שנים לאחר סיום הקרבות. לפי נתונים של האו"ם, עשרות אלפי אזרחים נהרגו במהלך השנים מנפלים של פצצות מצרר שנשארו בשטח.

במלחמת לבנון השנייה עשתה ישראל שימוש מסיווי בפצצות מצרר, בעיקר באמצעות ארטילריה ורקטות. לפי נתונים של האו"ם, ישראל ירתה כארבע מיליון פצצות מצרר על דרום לבנון, יותר מאשר ירתה ארה"ב במהלך מלחמת המפרץ השנייה כולה. לפי נתוני האו"ם, שיעור הנפלים של פצצות המצרר שירתה ישראל נע בין 20% ל-40%, ויותר מ-40 אזרחים, כולל ילדים רבים, נהרגו מאז סיום המלחמה מנפלים של פצצות מצרר ישראליות.

ביקורת גם בתוך ישראל

למרות הביקורת הבינלאומית על השימוש שעשה צה"ל בפצצות מצרר במלחמת לבנון השנייה, צה"ל ממשיך לטעון כי הירי היה חוקי, שכן החוק הבינלאומי מאשר לירות פצצות מצרר לעבר מטרות צבאיות גם אם הן נמצאות בתוך שטחים בנויים.

אולם גם בישראל נמתחה ביקורת על העמדה הזו. בדו"ח וינגורד, לדוגמה, קבעה הוועדה כי הפרשנות של הפרקליט הצבאי הראשי לגבי השימוש במצרר היתה רחבה מדי. בעקבות דו"ח וינגורד פנתה האגודה לזכויות האזרח בישראל ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית לחקר נסיבות השימוש בפצצות מצרר במלחמה. עד כה לא השיב היועץ המשפטי לפניית האגודה.

נפלים שיוצרים שדות מוקשים

פצצות מצרר (בתמונה) מפזרות עשרות או מאות פצצות זעירות על פני שטח גדול. הפצצות שלא התפוצצו יוצרות מעין שדות מוקשים, וגורמות לפציעת והרג אזרחים גם שנים רבות לאחר סיום הקרבות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ