יורי לוז'קוב , איש הברזל ממוסקווה

ראש העיר מוסקווה יורי לוז'קוב לא מגביל את פעילותו הפוליטית לבירת רוסיה. הלאומן הרוסי, שהוציא מיליוני דולרים מתקציב העיר לתמיכה בבדלנים רוסים במדינות השכנות, מוזכר בתקשורת יותר מכל פוליטיקאי אחר זולת ראש הממשלה פוטין והנשיא מדוודב. ראש עיר שמנהל מדיניות חוץ? יש חיה כזו

ניו יורק טיימס
קליפורד ג'. לוי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניו יורק טיימס
קליפורד ג'. לוי

על מגרש ריק בצחינוואלי, במקום בו נהרסו בתי האויב בימי המלחמה באוגוסט, הבטיח ראש העיר יורי לוז'קוב להקים שכונה חדשה, בה יגורו הבדלנים מדרום אוסטיה. כשחיוך רחב על פניו, אמר לוז'קוב לקהל הנלהב שבכוונתו להקציב יותר מ-100 מיליון דולר לבניית בתים, בתי ספר ומרכזי קניות. "אנו חוגגים ניצחון גדול. ניצחון בשם החירות והעצמאות", אמר.

ההבטחה עוררה תשומת לב לא רק בשל עלותה - סכום משמעותי במובלעת הענייה - אלא גם משום שלוז'קוב הוא ראש העיר מוסקווה ולא צחינוואלי, והכסף אמור להגיע מהתקציב העירוני של בירת רוסיה.

לוז'קוב הוא ראש עיר שמנהל מדיניות חוץ. כעסקן סובייטי לשעבר ששואף לשקם את ההגמוניה הרוסית, הוא תמך בבדלנים הרוסים במדינות השכנות. הוא גם דגל בלאומנות הרוסית החדשה, שקיבלה את תמיכת הקרמלין כאשר סייע לדרום אוסטיה להתנתק מגיאורגיה השכנה בקיץ האחרון.

לאורך העשור האחרון, הוציא לוז'קוב בן ה-72 מאות מיליוני דולרים מתקציבה המרופד היטב של מוסקווה על תמיכה בבדלנים הפרו-רוסים במולדובה, סלל כבישים מהירים במובלעות הגיאורגיות והקים שכונות מגורים לאנשי צבא רוסים בחצי האי קרים שבאוקראינה.

התנהלותו החשאית הרגיזה רבות משכנותיה הפרו-מערביות של רוסיה, כיוון שהפגין זלזול בנהלים הדיפלומטיים האוסרים סיוע לבדלנים. כשממשלות זרות מחו על הפרת ריבונותן וערעור שלטונן, ענה לוז'קוב כי הוא מרחיב את קשרי הערים-אחיות של מוסקווה. מהקרמלין נמסר שהוא פועל כפקיד עירוני, או נדבן.

אולם, נראה שלחשאיות היתה סיבה. מנהיגה הבלתי מעורער של רוסיה, ראש הממשלה ולדימיר פוטין, ניסה לפגוע בממשלות פרו-מערביות שעלו לשלטון לאחר "הפיכות הצבעים" השונות. לוז'קוב, במידה מסוימת, מפיץ את תגובת הנגד של פוטין."כשמדובר בסוג כזה של מדיניות חוץ, מישהו חייב להעביר מסרים בוטים, ולוז'קוב מתאים כיוון שזו דרך מחשבתו, בכך הוא מאמין והם פשוט מנצלים אותו", אמר קונסטנטין רמצ'וקוב, מו"ל העיתון המוסקוואי "מזוויסימאיה גאזטה".

החודש שוב השמיע לוז'קוב הערות הפגנתיות טיפוסיות בטקס הנחת אבן הפינה לשכונה החדשה בבירת דרום אוסטיה, צחינוואלי, שתיקרא "מחוז מוסקווה". השכונה תוקם בשטח שהיה שייך לגיאורגיה, אולם למעשה עבר טיהור אתני אחרי פלישת הכוחות הרוסים.

לוז'קוב הנמוך והמוצק מוזכר בתקשורת הרוסית יותר מכל פוליטיקאי אחר זולת ולדימיר פוטין ודמיטרי מדוודב. הוא נראה בטלוויזיה הממשלתית לעתים קרובות כשהוא במסעותיו מחוץ למדינה.

כמה ימים לפני שבא לדרום אוסטיה, נסע לאבחזיה, המובלעת השנייה שביקשה להתנתק מגיאורגיה, וגם בה התקבל כגיבור. הוא הפטרון העיקרי של שתי המובלעות ששאיפותיהן הציתו את העימות באוגוסט, וכבר תקופה ארוכה דורש מעירו להתייחס לממשלותיהן כאילו היו מדינות עצמאיות. רק אחרי המשבר החל הקרמלין לנהוג כמוהו. הוא כה פופולרי בדרום אוסטיה שרחוב נקרא על שמו בצחינוואלי. נשיא דרום אוסטיה, אדוארד קקויטי, כינה אותו "חבר יקר שהוא אחד מאיתנו".

לוז'קוב, שסירב להתראיין לכתבה זו, קרא לרוסיה לדרוש חזרה מאוקראינה את חצי האי קרים, שאותו מחשיבים רוסים רבים לחלק בלתי נפרד מרוסיה. אם יהפוך חצי האי לנקודת ההתלקחות הבאה בין רוסיה למערב, ללוז'קוב תהיה תרומה לא מבוטלת לכך. הוא מטפח את הקבוצות הבדלניות בחצי האי, שמאז המלחמה בגיאורגיה אימצו קריאת קרב חדשה: אנחנו הבאים בתור.

במאי, כשלוז'קוב אך ירד מהמטוס בביקורו בחצי האי, סוכנים של שירותי הביטחון האוקראינים הזהירו אותו שיפסיק להסית לבדלנות. בתגובה טען לוז'קוב בנאום שנשא כי האתר שבו שוכן בסיס חיל הים הרוסי בסווסטופול שייך לרוסיה. למחרת נאסרה כניסתו לאוקראינה והשלטונות החלו לחקור את פעולותיו בחצי האי קרים, כולל תמיכתו במרכז תרבות שהקים בסווסטופול, "בית מוסקווה".

הלאומנות של לוז'קוב צמחה בעקבות התפרקות בריה"מ ב-1991, שהסבה צער רב לו ולרבים ממנהיגי רוסיה - שבגרו כשבריה"מ היתה בשיא כוחה. המצוקה הכלכלית של רוסיה בשנות ה-90 עוררה בהם מרירות רבה, והם סברו שהמערב ניצל את החולשה של רוסיה כדי לנגוס בתחום השפעתה. רגשות אלה החריפו כשנאט"ו קיבלה לשורותיה מדינות שבעבר היו חברות בבריה"מ.

לוז'קוב התמקד גם במצוקה של מיליוני תושבים ממוצא רוסי, שלאחר התפרקות בריה"מ מצאו עצמם חיים ברפובליקות אחרות, חברות בבריה"מ לשעבר. הוא טען שאנשים אלה ננטשו על ידי הקרמלין בתקופת הנשיא בוריס ילצין, ולכן שלח להם עשרות מיליוני דולרים של סיוע.

לוז'קוב השתמש בלאומנות - לצד כבוד כלפי הכנסיה הרוסית האורתודוקסית המתחדשת - כדי למצב את עצמו כמועמד לנשיאות ב-2000. הוא הציע אז חלופה ללאומנות של מתמודד ארסי וקיצוני יותר, ולדימיר ז'ירינובסקי. "בשלב מסוים זה הפך לחלק מהתדמית הפוליטית שלו", אומר קונסטנטין זטולין, חבר פרלמנט המקורב ללוז'קוב. כשהתברר שפוטין צפוי לנצח בבחירות לנשיאות ב-2000, לוז'קוב זז הצדה, אולם המשיך לבסס את מעמדו.

מאז שהפך לראש העיר ב-1992, מוסקווה הפכה מעיר עלובה שאינה מתפקדת למטרופולין מרשים וסואן. לוז'קוב אחראי לפרויקטים נרחבים של בנייה, בהם מרכז פיננסי על גדת נהר מוסקווה, שיכלול את גורד השחקים הגבוה ביותר באירופה. שני מגדלים אף ייקראו על שמו - מגדלי לוז'קוב.

לוז'קוב אינו חבר בחוג הפנימי של מקורבי פוטין, אולם פוטין דאג להשאירו בתפקידו. בעבר ראשי העיר של מוסקווה נבחרו לתפקיד, אולם כעת הם ממונים על ידי הנשיא. פוטין מינה אותו לתפקיד שוב בשנה שעברה, ועד כה לא הביע בגלוי התנגדות לחזון המפואר של לוז'קוב בנוגע לתפקידו של ראש העיר, ולא ניסה להגביל את הכספים שהוא מעביר לחו"ל.

חברי אופוזיציה במועצת העיר מוסקווה ובכירים בעירייה ממפלגת השלטון אמרו כי בעשור האחרון הועברו לחו"ל מאות מיליוני דולרים. ביוני 2005 שלח לוז'קוב לבדלנים בדרום אוסטיה רכבת עמוסה במזון, ציוד רפואי, אוהלים ועוד, בשווי מיליוני דולרים. הוא הגדיר זאת כסיוע הומניטרי - הגיאורגים כינו זאת סיוע צבאי. מאוחר יותר, מימן לוז'קוב תיקונים בכביש מהיר בעל חשיבות אסטרטגית בדרום אוסטיה, שלדברי הגיאורגים נועד להקל את תנועת כוחות הבדלנים.

"הוא ידוע לשמצה בפעילויות הקדחתניות שלו באזורי עימות אלה", אומר טמורי יקובשווילי, השר הגיאורגי לענייני רה-אינטגרציה. "הוא ממלא בעת ובעונה אחת תפקיד פוליטי וכלכלי, וזה שילוב מסוכן, משום שהדיבור הפוליטי מלווה בהרבה כסף".

לוז'קוב גם פועל לבסס ולקבע את הישגי רוסיה במלחמה. עוד לפני שהסתיימה הלחימה הוא שלח צוותים לבצע הכנות ליישב מחדש דרום אוסטים בשטח שבו שכן בעבר כפר גיאורגי בשם טאמאראשני.

בנאומו כאן בצחינוואלי, לא הזכיר לוז'קוב את הגיאורגים שאיבדו את אדמתם. הוא דיבר על השכונה שהוא בונה בטאמאראשני כסמל לעוצמה רוסית. "רוסיה לא זקוקה לכלום", אמר. "יש לה הכול. היא המדינה העשירה ביותר. אבל כשאנחנו רואים עוולות שנעשים לדרום אוסטיה, לתושבי אבחזיה, היא (רוסיה) יוצאת להגנתם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ