בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המועמד השחור של מסיבת התה: "אובמה נכשל"

הרמן קיין מאמין שניסיונו העסקי יסייע לו כנשיא של מעצמה בקריסה. הוא גם תומך בישראל ויבוא לכאן החודש. כתבה שנייה בסדרה לקראת בחירות 2012

8תגובות

הרמן קיין הוא אחד המועמדים הרפובליקאים הבולטים לנשיאות המזוהים עם תנועת מסיבת התה השמרנית. נוצרי אדוק, תומך בישראל ואיש עסקים בעל אג'נדה כלכלית קשוחה. לצד כל אלה, הרמן קיין הוא גם אפריקאי-אמריקאי, אך עובדה זו אינה הופכת אותו לחביב על קבוצות מיעוטים - בעיקר בשל עמדותיו הנחרצות נגד מהגרים בלתי חוקיים ומוסלמים.

בסקרים הארציים, קיין, שלא היה מוכר ברוב מדינות ארה"ב עד שהכריז על מועמדותו במאי, מדשדש בערך במרכז הטבלה. לעומת זאת, במשאלים בקרב השמרנים, הוא זוכה לתמיכה גדולה יותר. מושל מסצ'וסטס לשעבר מיט רומני, הממעט להתראיין, נתפש עדיין כמועמד הרפובליקאי המוביל.

הדרמה שהתחוללה השבוע סביב העלאת תקרת החוב הלאומי סיפקה לקיין הוכחה נוספת לטענתו שהממשל הנוכחי לא מתפקד. "הם לא פתרו את הבעיה", הוא אמר בראיון ל"הארץ" ביום שבו הנשיא ברק אובמה חתם על תוכנית הפשרה שאיפשרה לממשלה האמריקאית להמשיך ללוות כספים. "הם נתנו לנשיא אובמה המחאה פתוחה בסך 2.4 טריליון דולר. ההצעה נועדה למנוע פשיטת רגל, ולא לפתור את הבעיה. זו לא הדרך להנהיג".

אחרי שהמשבר נפתר, הנשיא אובמה אמר שהוא לא היה צריך לקרות. גם קיין, מנהל מוצלח שהוביל כמה חברות לרווחיות, חושב ככה. אך בעוד הדמוקרטים מאשימים את תנועת מסיבת התה, שדחפה את הרפובליקאים לקדם עמדות נוקשות יותר, קיין מאשים בכך את אובמה. "הנשיא ידע במשך שנה שזה עומד לקרות", אומר קיין, חסר ניסיון בפוליטיקה בוושינגטון. "באותו השלב, מנהיג היה צריך לגבש תוכנית שתפתור את הבעיה לפני שהיא הופכת למשבר".

אי–פי

פרשנים הכריזו על תנועת מסיבת התה כמנצחת הגדולה של משבר החוב, והדמוקרטים בקונגרס מיהרו לתייג אותם כבריונים וטענו כי הם "משתמשים בשיטות של טרוריסטים". קיין היה בין הראשונים שזיהו את הפוטנציאל העצום של מסיבת התה, ולדבריו, הגישה המתנשאת של וושינגטון הממוסדת כלפי השמרנים הזועמים לא תועיל לפוליטיקאים. "אנשי מסיבת התה אינם מחבלים. וושינגטון לא עושה את העבודה שלה, והאנשים האלה דוחפים אותה בכיוון הנכון".

אז תנועת מסיבת התה תגדל?

"אני יודע שהיא תגדל. אני מדבר בוועידות והפגנות, ורואה יותר אנשים מתוסכלים. הם רוצים לעשות משהו ולכן הם רואים בי מועמד. אני מדבר בצורה פשוטה על פתרונות הגיוניים. נוסף על כך, יש לי רקע של פתרון בעיות: 40 שנה בעולם העסקים".

לקיין, יליד ממפיס שבטנסי, אכן יש קורות חיים מרשימים. הוא היה מנכ"ל רשת פיצריות מפסידה והוביל אותה לרווחיות, נשיא איגוד המסעדות הארצי, יו"ר הבנק המרכזי בקנזס סיטי, וגם שדרן רדיו. הוא ניסה להשיג דריסת רגל בפוליטיקה כשרץ לסנאט ב-2004 והפסיד, אך באווירת הסלידה מהממסד, קיין לא רואה היעדר ניסיון כמכשול.

"אנשים שחושבים שזה חיסרון לא מדברים עם העם", הוא משוכנע. "הם מקשיבים לרטוריקה של וושינגטון. האם זה מה שאנחנו רוצים? עוד מהחוסר מנהיגות הזאת? אני נושא 15-20 נאומים בשבוע במסגרת הקמפיין שלי, וכשאני אומר שמעולם לא נבחרתי למשרה ציבורית אנשים מוחאים לי כפיים".

קיין הוא המועמד האפריקאי-אמריקאי היחיד במרוץ לנשיאות 2012 חוץ מברק אובמה, כך ששאלות בקשר למוצאו הן בלתי נמנעות. אבל הוא מעדיף שלא להשתמש במונח אפריקאי-אמריקאי. להבדיל מאובמה, שאביו היה קנייתי, משפחתו של קיין חיה בארה"ב כבר כמה דורות, והוא מכנה את עצמו אמריקאי שחור. "הייתי גאה כשארה"ב התגברה על סוגיית הגזע ובחרה נשיא שחור", הוא אומר על הבחירה באובמה. "כן, היתה בזה גאווה, אך גאווה במדינה. מהנשיא עצמו אני מאוכזב".

קיין יודע שהמפלגה הרפובליקאית אינה פופולרית בקרב הקהילה האפריקאית-אמריקאית, ולעת עתה נראה שמועמדותו לא מצליחה לשנות את עמדתם. אך קיין משוכנע שיש על מה לעבוד. "אני מקבל המון תגובות חיוביות מהקהילה השחורה", הוא אומר. "יש הרבה יותר שמרנים שחורים ממה שמראים הסקרים. אני מאמין שמועמד טוב ימשוך את הקול השחור".

הקהל באירועים של המועמד הכריזמטי בן ה-65 מקבל אותו בהתלהבות, והוא משיב להם ב"אני אוהב את כולכם!", אך על הדרך, הוא הספיק לעצבן שתי קבוצות מיעוטים. את ההיספאנים, בגלל העמדות שלו כלפי המהגרים הבלתי חוקיים, ואת המוסלמים, אחרי שאמר שהוא "לא היה מרגיש בנוח" למנות מוסלמי לקבינט. קיין התנצל על דבריו, אבל מאוחר יותר אמר גם שלקהילות צריכה להיות זכות לאסור בניית מסגדים בתחומן.

בנושא ההגירה, קיין אומר שההצעה שלו לחפור תעלה בגבול ארה"ב-מקסיקו ולמלא אותה בתנינים, היתה בסך הכל בדיחה. "אמריקה זקוקה לחוש הומור לפעמים", הוא אומר. "לא התכוונתי להעליב. אבל אני כן רוצה לחזק את האבטחה בגבול, לאכוף את החוקים ולהעביר חוקים נוספים, שיאפשרו למדינות להתמודד עם המהגרים הבלתי חוקיים שכבר נמצאים בארה"ב".

תומך בישראל במאה אחוזים

קיין הוא תומך נלהב של ישראל. "אני תומך בישראל ב-100%, והייתי יותר ישיר לגבי התמיכה שלי בישראל מכל שאר המועמדים. כשמדינה מתעסקת עם ישראל - היא מתעסקת עם ארה"ב. אני יודע שזו לא שפה תקינה פוליטית, אבל זו שפת ההיגיון הבריא".

האם כנשיא היית מנסה לנהל דיאלוג עם העולם המוסלמי?

"לא הייתי מנסה לפייס את המדינות המוסלמיות מתוך אמונה שזה ישנה את עמדתן כלפי ארה"ב. אני לא אתעלם ממה שהם אומרים, אבל אני לא עומד להפוך את זה לעדיפות. כשתהיה הזדמנות לעשות שלום, אנסה לסייע. אך כשאין אפשרות מציאותית להביא שלום - לא אנסה לעשות את הבלתי אפשרי".

האם פתרון שתי המדינות, ישראלית לצד פלסטינית, הוא אפשרי בעיניך?

"זה אפשרי אם הפלסטינים רוצים דו-קיום ושלום. אבל זה לא יהיה אפשרי אם בכל פעם שישראל מוותרת, הם מבקשים ויתורים נוספים. זו ההיסטוריה של התהליך".

ב-24 באוגוסט, קיין ידבר בעצרת התמיכה בישראל שמארגן בירושלים המגיש השמרן השנוי במחלוקת גלן בק. קיין אומר שהוא הסכים להשתתף באירוע מסיבות אישיות ודתיות. "העם היהודי הוא בין העמים האמיצים בעולם. מה שישראל נדרשת לעבור זה לא פחות מאמיץ, ואני רוצה לשבח את הישראלים על האומץ - לא רק היום, אלא לאורך ההיסטוריה. כאזרח וכנשיא ארה"ב, אספק תמיכה לישראל. היא החברה הכי טובה שלנו בחלק זה של העולם".

כשמרחיבים את הדיבור לסוגיות אזוריות רחבות יותר, לקיין ברור שישראל היא זו שאמורה לקבל את ההחלטות וכי על ארה"ב לפעול לפיהן. "אני מאמין שאיראן תשיג נשק גרעיני", הוא אומר. "ואין שאלה באיזה צד אהיה אם איראן תתקוף את ישראל".

האם תתמוך במתקפה צבאית על איראן?

"זה מתחיל בשאלה מה ישראל תרצה לעשות. אם אהיה נשיא - כשאהיה נשיא - ארה"ב תעמוד לצדה של ישראל, ואבהיר את זה לעולם. זו החלטה של ישראל באילו נסיבות היא תרצה לנקוט צעדים נגד איראן. זו לא החלטה שארה"ב יכולה או צריכה לעשות".

במעבר לזירה הדיפלומטית, כנשיא, אם העצרת הכללית של האו"ם תכיר במדינה הפלסטינית בספטמבר, תכיר בהחלטה?

"לא אם זה נעשה בתנאים שרה"מ בנימין נתניהו לא מוכן לקבל. אם הממשלה הפלסטינית החדשה תכלול את חמאס, לא אכיר בה. להצבעה יכולות להיות הרבה השלכות, אבל אני לא אסכים להכרה חד-צדדית במדינה הפלסטינית".

איך היית מתמודד עם המחאה בסוריה ובלוב?

"לוב היא כישלון. הייתי מתייעץ עם המומחים, ומחליט אם להסיג את הכוחות. באשר לסוריה, אני לא רואה סיבה להיות מעורב במצב הזה בכלל. זה לא אנושי שהממשלה הורגת את בני עמה. אך סוריה מעולם לא היתה ידידה של ארה"ב. זה מצער, אבל אנחנו לא יכולים להיות שוטרי העולם".

האם ארה"ב היא עדיין מעצמת על?

"כן, אבל אנחנו מידרדרים. אנחנו מעצמת על כלכלית, אך הכלכלה תקועה. אנחנו מעצמת על צבאית, אך הנשיא מחליש אותנו. אנחנו מעצמת על במובן של אורח החיים שהתושבים יכולים ליהנות ממנו, אך אורח החיים נמצא תחת איום בגלל הכלכלה. אנחנו עדיין מעצמת על, אך כדי שנישאר כך, עלינו לדאוג לשינויים בהנהגה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו