בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

08.08.1963 / השוד הנועז של רכבת הדואר בבריטניה

היום לפני 48 שנה:

תגובות

"שודדים רעולי פנים עצרו רכבת בשעות הבוקר המוקדמות ושדדו משלוחי דואר בשווי של מיליון לירות שטרלינג", כך דיווח "הארץ" ב-9.8.1963, במהדורת הבוקר שלמחרת השוד. מהדיווח עלה שהיה זה "שוד רכבת הדואר הנועז ביותר בתולדות בריטניה והפעם הראשונה שמשרד דואר נייד הותקף מזה 124 שנים, מאז קיים השירות".

בדיעבד התברר ששללם של 15 השודדים, בהם עבריינים מקצוענים וחובבים, עורך דין, נהג מרוצים, מהנדס וכמה פקידים מתוסכלים, הסתכם ביותר מ-2.6 מיליון לי"ש (בערכים עכשוויים סכום זה שווה ערך לכ-44 מיליון לי"ש או 70 מיליון דולר), וכי שקי הדואר היו מלאים בשטרות כסף שנועדו לשריפה ונשלחו מלונדון לגלזגו.

תיאור השוד שמסר דובר חברת הרכבות הבריטית הזכיר לרבים עלילת מערבון. לפי דבריו שצוטטו ב"הארץ", השודדים "התנפלו על עובדי הדואר שהיו בשני הקרונות הראשונים, וקשרו אותם. נהג הרכבת ועוזרו הושמו באזיקים". שני הקרונות והקטר המשיכו בדרך עד לגשר בקרבת הכפר צ'דינגטון, שם הועמסו 120 השקים על משאית, שנעלמה יחד עם חבורת השודדים.

ביומיים שלאחר השוד מסרו דוברי משטרת בריטניה על מעצרי חשודים שבבתיהם או במכוניותיהם נמצאו שטרות ישנים. בעשרת הימים הבאים הצליחה המשטרה לשים את ידה על כ-240 אלף לירות שטרלינג, ולעצור חמישה חשודים. נראה היה שכל אזרח בריטי שיתף פעולה עם צוותי החקירה, ורבים באו לתחנות המשטרה כדי לדווח על אנשים חשודים, על רכישות יקרות ומפתיעות או על שכנים חדשים ומוזרים.

כשנה מאוחר יותר, ולאחר שנמצאו כ-336 אלף לי"ש מהסכום שנגנב, דיווח "הארץ" כי משפטם של 12 מהחשודים בשוד הסתיים, וציטט את דברי השופט אדמונד דייוויס: "הבה נסלק מרוחנו כל מושגים רומנטיים על מעשי העזה הרפתקניים. אין זה אלא פשע מלוכלך של אלימות שמקורו בתאוות בצע רבה... יהיה זה עלבון אם יהיו (השודדים) חופשים בעתיד הקרוב כדי שיוכלו ליהנות מכספים אלה, ואני אומר שהזדמנות זו תישלל מהם למשך זמן רב ביותר. יש ללמד פושעים בכוח העלולים להסתנוור מעוצמת הפרס, שהעונש יהיה באופן פרופורציונלי גדול יותר". גזרי הדין שהטיל דייוויס הלמו את דבריו, וחברי הכנופיה נדונו לתקופות מאסר שנעו בין 20 ל-30 שנה.

דעת הקהל בבריטניה היתה חלוקה. גם לאחר הפחתת העונשים בגין התנהגות טובה, ריצו הנאשמים תקופות מאסר ארוכות מאלה שנגזרו לעתים על רוצחים שדינם הומתק. השאלה שעלתה בבריטניה היתה האם החוק מעריך רכוש יותר מאשר חיים.

שניים מהעבריינים שהשתתפו בשוד היו באסטר אדוארדס ורוני ביגס. הראשון, "המוח המתכנן", ברח, הסגיר את עצמו למשטרה ב-1966, נדון ל-15 שנות מאסר ושוחרר מהכלא ב- 1975, לאחר ניכוי שליש מתקופת מאסרו. הוא פתח חנות פרחים, וחי בשלווה עד להתאבדותו ב-1994. ביגס נדון ב-1964 ל-30 שנות מאסר, נמלט מהכלא לאחר שנה ומצא מקלט בברזיל שם חי כשלושים שנה, עד שובו לאנגליה בעיקר בשל מצבו הבריאותי. עם נחיתתו בשדה התעופה, הוא הועבר לבדיקות ומשם להמשך ריצוי העונש. חזרתו הביתה אורגנה בידי בני משפחתו, חברים ושותפים לפשע, והצהובון "סאן" ששילם לפושע הנמלט "שכר טרחה" והבטיח לפרוש עבורו רשת ביטחון שתכלול, לפי "הארץ", "סיקור אוהד של המאבק המשפטי שביגס עומד לנהל מול הרשויות". ועדת האתיקה של העיתונות הבריטית הודיעה כי תחקור את נושא התשלום שקיבל ביגס, מעשה המהווה עבירה על החוק האוסר על תשלום לפושעים אלא אם הדבר משרת עניין ציבורי לגיטימי.

ביגס, שהיה אמור להשלים את תקופת המאסר שנותרה לו כאשר ברח מהכלא, שוחרר מסיבות הומניטריות באוגוסט 2009, ואתמול, ה-7 באוגוסט, חגג את יום הולדתו ה-82.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו