מהומות באנגליה: אסון קתרינה של ראש הממשלה דיוויד קמרון

החוליגנים הצעירים

שאול אדר, לונדון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שאול אדר, לונדון

הדוברות האידיאולוגיות המשקפות ביותר של מהומות 2011 היו שתי נערות שהתראיינו מחוץ לסופרמרקט בקרוידן, דרום לונדון, אתמול בבוקר. "כולם מתפרעים!", הן אמרו בעליצות שיכורה. "שוברים דברים, פורצים לחנויות והורסים דברים. כיף, ממש כיף. הנה, אנחנו שותות ב-9:30. אלכוהול חינם! זו אשמת הממשלה. השמרנים! העניין הוא להראות למשטרה שאנחנו עושים מה שאנחנו רוצים ואני מקווה שזה יימשך. אנחנו פוגעים בעשירים, כאלו שיש להם עסקים. אנחנו רוצים להראות לעשירים שאנחנו עושים מה שאנחנו רוצים".

מה שהתחיל כמחאה ספונטנית בטוטנהאם לאחר התקרית בה נהרג מרק דגאן, חשוד נושא נשק, והפגנה שקטה של אנשי הקהילה השחורה באזור בשבת, הפך להתפרעות לאחר יחס מזלזל לכאורה של אנשי המשטרה. המתח הגובר בין הקהילה השחורה ותושבים באזורים עניים לאחר הקמת הממשלה בראשות המפלגה השמרנית והקיצוצים הנרחבים בתקציב עמדו ברקע ההפגנה, כמו גם הזעם על מותו של דגאן. אבל בתוך שעות ספורות הפכה המחאה למסע ביזה והשתוללות נהנתני.

הגרדיאן והסוציולוגים ימצאו דרכים להאשים את המעמד הבינוני הלבן וישתמשו במלה החמה של הקיץ - "הדרה". אבל רוב כלי התקשורת ורוב הציבור הבריטי על כל צבעיו, מעמדותיו והשבטים השונים, שותפים לזעזוע מכך שחבורות בני נוער הצליחו לכבוש בקלות מחרידה את עיר הבירה. במשך שלושה ימים, כדברי הבנות מקרוידן, המתפרעים יכלו לעשות מה שבא להם ולהרוס קהילות, בתים ועסקים, רובם של יזמים קטנים ומקומיים ובהחלט לא עשירים.

המראה של חבורה גדולה של נערים, רובם לבנים, שודדת צעיר מוכה ברחובה הראשי של האקני לאור יום אינו קשור למתח הגובר בין משטרת המטרופולין והאוכלוסייה השחורה, שאכן ראוי לדיון, אלא לעובדה הפשוטה שכוחות החוק לא היו מסוגלים לעצור את גל הפשע. ברגע שהתפרסמו הדיווחים מליל הביזה הראשון, כולל המראה של בוזזים עומדים בתור מסודר בכניסה לחנות מוצרי ספורט בווד גרין, השתנו יחסי הכוחות וחבורות פושעים, כנופיות מאורגנות ובני נוער משועממים הבינו שנקרתה בפניהם הזדמנות להרוויח, לבלות ואף להתעטף בכיסוי אידיאולוגי דקיק בשם מחאה חברתית.

מהומות לונדון עשויות להיות המבחן של קמרון, כפי שסופת ההוריקן היתה המבחן של ג'ורג' בוש. ראש הממשלה לא קלט את חומרת האירועים וחזר לבריטניה מחופשתו הטוסקנית רק ביום שלישי, וכרגע עומדת כהונתו על כף המאזניים. הממשלה, המשטרה ועיריית לונדון הפקירו את האזרחים שומרי החוק לבוזזים, פורצים, מציתים ובריונים, ותחושת חוסר ביטחון עמוקה שוררת בעיר. הלונדונים שומרי החוק מצפים למנהיגות ופעולה תקיפה ומיום ליום מתרבות הדרישות לעדכן את קוד התגובה של המשטרה ואף לערב את הצבא. לא רק "שיטור הנובע מהסכמה", כדבריה של שרת הפנים תרזה מיי, אלא שיטור תקיף שיכלול תותחי מים, כדורי גומי ומעצרים ועונשים ראויים לפושעים.

טיפול נחרץ ויעיל עשוי להזניק את מעמדו של קמרון, לאור הסלידה מהשיח הליברלי המנותק שעוררו אירועי השבוע והכמיהה להשלטת חוק, בדיוק כפי שקרה למרגרט תאצ'ר והכנעת הכורים השובתים. כל ראש ממשלה שמרני זקוק להזדמנות להיראות תקיף ולאויב אידיאולוגי, והשבוע קיבל קמרון את ההזדמנות שיכולה להכריע את גורל כהונתו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ