בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עימותים בסוריה: ועכשיו - חרם

תנועות המחאה הסוריות קוראות לחרם צרכנים פנימי על עשרות חברות שבעליהן קשורים למשטר. האם זה מה שיגרום סוף סוף לאליטות הסוניות בסוריה להפנות את גבן לאסד?

8תגובות

"המוצר הזה לא נועד למאכל, אלא להרג", מזהירה הכתובת בתמונה שבה נראה צעיר סורי אוחז בצנצנת שוקולד למריחה "נוטלה", כשפניו מרוחות בצבע אדום כדם. "אני מחרים, ומה אתך?" שואלת הכותרת בתחתית המודעה, ומוסיפה: "שוקולד נוטלה - אחוז אחד שוקולד, 99 אחוזים השפלה".

מדוע נטפל דף פייסבוק של תנועת המחאה הסורית דווקא לנוטלה? משום שהיבואן שלה, חביב בתנג'אנה, ובניו, טוני ואיאד, הצהירו שהם תומכים במשטרו של בשאר אסד. בתנג'אנה הוא גם אחד המפיצים הגדולים של מוצרי יסוד כמו אורז וסוכר, חבר מועצת המנהלים של חברת הביטוח "ארוב", מן הגדולות בסוריה, וכמובן ידיד קרוב של משפחת אסד.

בתנג'אנה אינו לבד. ברשימה שפירסמו תנועות המחאה הסוריות בשבוע שעבר מופיעים עשרות חברות ועסקים שאותם נדרשים תושבי סוריה להחרים. מחברות לייבוא מכוניות שבשליטת ראמי מחלוף, בן דודו של אסד, דרך החברות שבבעלות פיראס טלאס, בנו של שר ההגנה לשעבר מוסטפה טלאס, והחברות שבעלות חביב אל-חולי, מי שהיה מפקד המודיעין של חיל האוויר ועכשיו משמש יועץ מיוחד לנשיא, ועד עשרות החברות שבבעלות מג'ד סולימאן, בהן העיתון הלבנוני "אל-בלד" שמגן בנחישות על המשטר הסורי.

הרשימה הארוכה חושפת את בעלי הזיכיונות שנהנו ונהנים מתמורה ראויה לקשריהם ההדוקים עם המשטר, ומצביעה עליהם כמי שמממנים את משפחת אסד וכמי שאחראים לכך שהמשטר אינו מתרגש בינתיים מן הסנקציות שמוטלות על המדינה. מארגני החרם מסבירים שהסנקציות שהטילו ארצות הברית ומדינות אירופה אינן יכולות להשפיע בינתיים על המשטר, ועד שאזרחי סוריה עצמם לא יפתחו בחרם צרכנים מקיף, המשטר יוכל לממן את מעשי הטבח בלא לחשוש לגורלו.

מטרתם של מארגני החרם הכלכלי מרחיקה לכת הרבה יותר. הם רוצים לראות הקפאה של השקעות זרות וביטול הסכמי סחר ופרויקטים עתידיים דווקא מצד משקיעים ערבים. כך למשל סעודיה מממנת כ-22 פרויקטים חקלאיים ותעשייתיים בסוריה, לפני כמה חודשים היא הלוותה לסוריה כ-100 מיליון דולר, והיא מספקת תעסוקה לאלפי פועלים סורים. רק לפני שנתיים החליט עבדאללה מלך סעודיה לחדש את הקשר עם אסד אחרי כארבע שנים של נתק בעקבות רצח רפיק אל-חרירי. כאשר עבדאללה ביקר בסוריה באוקטובר 2009 הוא הביא עמו משלחת מסחרית ענקית שחתמה על הסכמים עתידיים עם המשטר.

בסוף השבוע הצטרפה סעודיה להצהרה החשובה של מועצת שיתוף הפעולה של שש מדינות המפרץ, שהטיחה ביקורת נוקבת במשטר הסורי, וביום ראשון החזירה סעודיה את שגרירה מדמשק.

אבל לא רק סעודיה שותפה בכלכלה הסורית. כוויית היא עוד משקיעה מסיבית במדינה - חברות כווייתיות מחזיקות בכ-11% משוק הביטוח הסורי - וכך גם קטאר. החברה הקטארית "דיאר-נדל"ן" השקיעה ב-2008 כ-250 מיליון דולר בבניית מאות יחידות דיור בעיר החוף לאדקיה, שהיתה לאחד ממוקדי המרי הגדולים. ממשלת קטאר גם מממנת ישירות את המשטר של אסד במיליוני דולרים. למרבה האירוניה, דווקא סוריה במצבה העדין היא שמקפיאה פרויקט פיתוח תשתיות חשמל בהיקף של יותר משישה מיליארד דולר, שנחתם עם חברת חשמל קטארית. מתן הרישיון לחברה עוכב בשל כעסה של דמשק על אופן הכיסוי של המרי על ידי אל-ג'זירה.

מהעבר השני של הגבול מאיימת עכשיו טורקיה להפעיל סנקציות משלה. אחרי שלוש שנים של אידיליה, שבהן תפח הסחר בין המדינות ליותר משני מיליארד דולר, התרסק הכל באחת בשל פעולות הדיכוי שסגן ראש ממשלת טורקיה כינה "מעשי זוועה". אנקרה העבירה השבוע לדמשק "אזהרה אחרונה", אבל לא ברור מה טיבו של האולטימטום הזה. האם מתכוונת טורקיה להקפיא את השקעותיה, לאסור על חברות טורקיות לפעול בסוריה, להוריד את דרג הדיפלומטי?

ייתכן שגם סנקציות טורקיות לא יגרמו למשטר הסורי לשנות את התנהגותו. אבל בעבור 21 מיליון אזרחי סוריה שמתפרנסים מן ההשקעות הזרות, סנקציות כאלה הן בגדר מכה קשה, שעשויה רק להגביר את תחושת האין מוצא ולהלהיט את ההפגנות. היקף הצריכה (להוציא מוצרי יסוד) בסוריה ירד עד כדי מחצית, האבטלה צמחה מ-10% לכמעט 20%, סוריה החלה להדפיס כמויות גדולות של כסף והיקף ההון שמוברח אל מחוץ למדינה מוערך בכ-20 מיליארד דולר. אזרחים שנטלו הלוואות בעידוד הממשלה כדי לרכוש מכוניות חדשות (הענף שבו שולטים ראמי מחלוף וידידיו) חדלו להחזיר אותן, וגם הבנקים הסוריים (חלקם הגדול בשותפות לבנונית) חרדים מפני קריסה.

מסע החרם של תנועות המחאה הסוריות עשוי לפיכך להתגלות כאמצעי היעיל ביותר נגד המשטר, במיוחד כאשר הסוחרים הגדולים בערים חאלב, חומס ודמשק, אנשי האליטות הסוניות שזכו להטבות מפליגות מהמשטר ונתנו בתמורה לגיטימציה פוליטית, מתחילים לבחון את טיב "העסקה" שעשו עם אסד. אלא שמול חישובי הקץ הכלכליים עומד משטר שאינו מתכוון לוותר, שממשיך לדבר על "אחדות לאומית", על "סוכנים זרים שמבקשים למוטט את האומה" ועל "כנופיות חמושות שפועלות בשם אינטרסים זרים, והורגות מפגינים", ומפזר אזהרות שהמדינה תעניש את כל מי שעובר על החוק. במערב אולי מהמרים על הזמן כגורם שיחולל את התפנית, אבל בינתיים נהרגים אזרחים לעשרות.



כוחות צבא סוריים בחאמה. למרות הלחצים, הטבח נמשך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו