בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המהומות באנגליה: הבריטים לא מאמינים שיצר הרע טמון גם בהם

התשובה לשאלה מי הם הבוזזים שהבעירו את בריטניה טמונה ביצרים אנושיים בסיסיים. ההפתעה היא בגלל מקום ההתרחשות המתורבת

52תגובות

"הם לא מכאן" - זה המשפט שחוזר על עצמו בכל שיחה שמתקיימת באזורים מוכי האלימות ברחבי לונדון. "הם לא מהסביבה", אמר בעל הפאב בקנטיש טאון כשטאטא את שברי הזכוכית מהכביש. "הם לא גרים כאן", אמרה בנחישות חברת מועצת הרובע בהאקני כשביקרה תושבים מבוהלים. "הצעירים בשכונה הזאת לא היו מסוגלים לעשות דבר כזה", אמר נגר בטוטנהאם שתיקן דלת חנות הימורים שנפרצה. כולם מנסים להרחיק, לנתק את עצמם מהמתפרעים שהטילו את אימתם על רחובות הבירה בשבוע האחרון, להכחיש כל קשר.

אבל אם הם לא "מכאן", אז מאיפה הגיחו מאות ואלפי הפורעים והבוזזים? פוליטיקאים משמאל וימין, אקדמאים ועיתונאים עם אג'נדה, כולם מנסים להכניס את המתפרעים לקטגוריה ולהאשים גורם כלשהו. מדיניות חברתית כושלת של הממשלה וקיצוץ בתקציבי הרווחה, חוסר הרתעה מצד המשטרה וסלחנות בתי המשפט, הרב-תרבותיות והתקינות הפוליטית, שחיקה בסמכות ההורית ואובדן ערכים כללי בחברה הבריטי. רשימת הנאשמים ארוכה ומגוונת, אבל ככל שמתפרסמים צילומיהם של הפורעים, והעצורים מובאים לבית משפט, מתברר שלא ניתן להכליל אותם בקטגוריה אחת או לקשור את מעשיהם לגורם מכריע.

נכון, מרביתם צעירים וצעירות, אבל יש בין העצורים גם לא מעט גברים בשנות ה-20, ה-30 ואפילו ה-40 לחייהם. בעלי משפחות ועבודה. רבים מהם אמנם שייכים למיעוטים אתניים, אבל בהתפרעויות לקחו חלק כנופיות לבנות, שחורות וגם לא מעט חבורות רב-גזעיות. ונכון, הרוב המכריע משתייך לעשירונים התחתונים מבחינה סוציו-אקונומית, אבל הדיבורים על קיפוח כלכלי נשמעים קצת חלולים כשלוקחים בחשבון את העובדה שמאות צעירים התקהלו במוקדי הפרעות בעקבות הודעות שקיבלו דרך מכשירי הבלקברי שלהם. הם גם היו לבושים במיטב מותגי הספורט. ישנן עדויות על אימהות חד-הוריות, שניצלו את האנרכיה לגנוב חיתולים ומזון תינוקות ממרכולים שנפרצו, אבל עיקר הביזה היה בחנויות אלקטרוניקה וציוד ספורט.

המהומות התחילו בשולי הפגנה של הקהילה השחורה בשכונת טוטנהאם עקב מותו של מארק דאגן, סוחר סמים בן 29, ואב לארבעה, שנורה על ידי שוטרים שבאו לעצור אותו על החזקת אקדח לא-חוקי. אבל ההתפרעויות לא כוונו נגד המשטרה. באזורים רבים, היו המתפרעים כל כך עסוקים בהצטיידות בגדג'טים יוקרתיים ונעלי ספורט, שהם פסחו על תחנות המשטרה המקומיות שנותרו ללא שמירה.

מתחים בין קהילות אתניות, חוסר אמון במשטרה, משבר בין-דורי, עוני, אבטלה ומחסור בתוכניות לנוער. לכולם יש כמובן חלק בליבוי האש, אבל אף אחד מהגורמים האלה כשלעצמו לא מסבירים את היקף המהומה וחריפותה. "האידיאולוגיה היחידה שראינו כאן היתה הזכות האנושית הבסיסית לגנוב טלוויזיה עם מסך 42 אינץ'", אמר השבוע במרירות איש חינוך בעל ותק של 40 שנות עבודה עם נוער בלונדון. וחוץ מזה, החברה הבריטית שיצרה את הפורעים והבוזזים היא גם זו שהוציאה ביום שלישי מבתיהם מאות לונדונים עם מטאטאים לנקות את הרחובות, והמיעוטים המקופחים גם הקימו קבוצות, שסיכנו את עצמם בסיורי לילה כדי לשמור על רכושם של אזרחים תמימים.

התשובות טמונות ביצרים אנושיים בסיסיים המצויים בכולנו, לא רק בתושבי לונדון. מנטליות ההמונים שגורמת לנו להצטרף לקבוצות משולהבות, גם כשהן מבצעות מעשים פסולים. הפיתוי לחטוף חפצים נוצצים שאינם שלנו, תחושת שכרון הכוח בהתגרות בשלטון, האדרנלין המוזרם כשאנחנו מפרים את הכללים והרצון לתבוע את המרחב לעצמנו. בדרך כלל אנחנו שולטים ביצרים האלה, וכשאנחנו נכשלים ולא עומדים בפיתוי, מערכת אכיפת החוק נמצאת שם כדי לשים לנו גבולות. אבל צירוף נפיץ של גמגום משטרתי, שמוביל לאובדן סדר ציבורי והתרת רסן המונית הוא לא כל כך נדיר. אנחנו רק מופתעים כשהוא מתרחש במקום לכאורה מתורבת ומסודר כל כך כמו בירת הממלכה המאוחדת. גם הבריטים, שבעוד שנה בדיוק אמורים לארח את המשחקים האולימפיים, מופתעים. הם לא מוכנים להאמין שגם הם כאלה. לכן הם ממשיכים להתעקש שהמתפרעים פשוט לא מכאן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו