בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הברחת הנשק הוסיפה להידרדרות היחסים בין ישראל לאריתריאה

על רקע מעצר הטייסים הישראלים

תגובות

זו "עונת הציד" מול חופי קרן אפריקה, שעה שתקיפות מצד שודדי ים בים האדום ובאוקיינוס ההודי מתגברות. שני הצדדים, הפיראטים הסומליים וצוותי האוניות השטות באזור, נערכים לקראתה. על רקע המתיחות הזו נעצרו לפני כשלושה שבועות בעיר הנמל מאסאווה שבאריתריאה, שני טייסים ישראלים - הקברניט יהודה מעוז והקצינה הראשונה ורד מוסינזון. השניים, שכירים בחברת התעופה הפרטית הקטנה "גשר אווירי", הוחזקו במעין מעצר בית במלונם ונחשדו בניסיון להבריח נשק למדינה. הם שוחררו ביום שלישי האחרון בעקבות התערבות של משרד החוץ בירושלים ובמיוחד של השר לשעבר, הד"ר אפרים סנה, שמקורב לנשיא אריתריאה איסאייס אפוורקי.

במטוס שהטיסו השניים הייתה מעטפה מרופדת בגודל של דף אי-4, שבה היה בריח אחד בודד של רובה סער מסוג קלשניקוב. החלק היה מיועד לשני מאבטחים ישראליים שהיו על אניית מטען של חברת האחים עופר, שנשאה דגל נוחות של ליבריה. כתוצאה מרשלנות או תקלה, נשקו של אחד מהשניים התקלקל והיה זקוק למכלול חדש. קברניט הספינה חשש, בשל "עונת הציד", להיתקל בשודדי הים ודרש להזמין חלק חלופי.

הפרשה נבדקת עתה בידי הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ"ב) והאגף לפיקוח על היצוא הבטחוני (אפ"י). מטרת הבדיקה היא לברר מי הזמין את המשלוח ואם היה לו כנדרש רישיון יצוא לכך. אך כבר עתה יש חילופי האשמות בין חברת "גשר אווירי", שהיא בבעלות של צביקה דננברג, לחברת האבטחה "בוליין דיפנס". הטייסים מסרו באמצעות עורך דינם יובל ששון, כי הם חשים ששיטו בהם. הם הוזעקו לטיסה בהתראה קצרה ונאמר להם כי עליהם להטיס מעטפה שבה בורג למנוע הספינה. בנמל התעופה במסאווה הם מסרו את המעטפה לנציג חברת בוליין דיפנס ונעצרו זמן קצר לאחר מכן.

חברת בוליין דיפנס היא בבעלות קובי בוכריס, לשעבר קצין בשייטת 13 ואחיינו של תת אלוף במיל' פנחס בוכריס, ולפי האתר שלה, החברה מתמחה באספקת שירותי אבטחה לספינות ומעסיקה יוצאי שייטת. מעניין לציין בהקשר זה כי הנשק התקני של לוחמי השייטת הוא קלשניקוב. הסוגיה של אבטחת ספינות נוסעים ומטען אל מול נגע הטרור הימי בכלל, ופעילות הפיראטים מול חופי סומליה בפרט, היא סוגיה רגישה בשל נגע חטיפת הספינות לשם סחיטת דמי כופר.

יש מדינות שמאפשרות למאבטחים להשתמש אך ורק בנשק חצי אוטומטי - אקדחים. אחרות ובהן ישראל מעניקות היתר יצוא לאבטחת ספינות גם לנשק אוטומטי. מאות ישראלים עובדים בשנים האחרונות כמאבטחי ספינות באזור האוקיינוס ההודי, כאשר החברות הבולטות בתחום הן אי-אס-די-אס של ליאו גלסר, והחברה של מנו ניקפהמה.

חברת בוליין דיפנס, שהיא חדשה יחסית בתחום, הסבירה כבר למשרד הביטחון כי מי שהגה את הרעיון להסוות את המשלוח כ"חלק חילוף למנוע" היה קברניט הספינה. כך או כך, הסיפור הסתבך עוד יותר משום שמועצת הביטחון של האו"ם הטילה על אריתריאה אמברגו נשק וישראל מכבדת החלטה זו. לכן, גם אם מדובר ברכיב אחד קטן, הייתה בפרשה זו עבירה על החלטת האו"ם. מבחינת אריתריאה, הדבר נתפס כניסיון לפגוע בריבונותה והתקרית איימה לדרדר עוד יותר את היחסים בין ישראל לאריתריאה, שמצויים בתקופת שפל.

לאריתריאה חשיבות אסטרטגית רבה עבור ישראל: היא שוכנת לחוף הים האדום, חולשת על מיצרי באב אל-מנדב ונתיבי השיט לאילת, מאגפת מדרום-מזרח את מצרים וסודאן ושוכנת מול תימן וערב הסעודית - יעדים בהם מתעניין המודיעין הישראלי. נוסף על כך, טיסות של אל על למזרח הרחוק עוברות בקרבה, ושני נמליה - אסאב ומאסוואה - הם היחידים שנחשבים לידידותיים בחלק זה של העולם בדרך לסין והודו. עוד כשהייתה חלק מאתיופיה, הקים באריתריאה המוסד תחנת האזנה גדולה וסוכני מוסד פעלו משטחה. התחנה נסגרה ב-1978, כששר החוץ משה דיין הודה במסיבת עיתונאים כי ישראל מעניקה סיוע צבאי לאתיופיה. לאחר שאריתריאה הכריזה על עצמאותה בתום מלחמה בראשית שנות ה-90 והתנתקה מאתיופיה, הציפיות בשתי המדינות היו גבוהות. שיתוף הפעולה המודיעיני והביטחוני בין ישראל לאריתריאה התהדק עוד יותר, על פי פרסומים רבים. ישראל מכרה, ולפי גרסה אחרת העניקה במתנה ארבע ספינות "סופר דבורה" בשווי של כעשרים מיליון דולר מתוצרת התעשייה האווירית ומטוס מסוג ביצ'קרט שעליו הותקן ציוד מודיעין ותצפית של חברת ראדום. סוחר הנשק גבי פרץ מכר לחיל האוויר האריתריאי שני מטוסי מיג 29 שרכש בבלרוס בעסקה של כעשרה מיליון דולרים. יחסי הביטחון בין שתי המדינות היו כה הדוקים, שעד היום יש שמועות כי לישראל יש בסיס אווירי סודי באי דחלק השייך לאריתריאה. השליט המודח של לוב מועמר קדאפי בא ב-2005 לביקור מיוחד באריתריאה כדי לבדוק טענות אלה. הנשיא אפוורקי הסכים כי קדאפי יטיס 50 ג'יפים, והרשה לו לסייר לכל אורך החוף האריתריאי כדי שיראה במו עיניו כי אין שום נוכחות צבאית ישראלית במדינה.

אך בשנים האחרונות הצטננו היחסים. אריתריאה זועמת על ארצות הברית ומאשימה אותה כי היא מעדיפה את אויבתה אתיופיה. ארצות הברית, מצדה, מאשימה את אריתריאה כי היא מסייעת לאנשי אל-קעאדה הפועלים בסומליה, וטוענת כי אפוורקי מכונן משטר עריצות. יש גם עניין אישי אינטימי המעיב על היחסים בין וושינגטון לאסמרה: שגרירת ארצות הברית לאו"ם, סוזן רייס, חוותה חוויה קשה בעת מפגש עם הנשיא אפוורקי.

כל אלה מקרינים בהכרח על יחסי ישראל עם אריתריאה. הנשיא אפוורקי, שקיבל פעמיים טיפול רפואי בישראל למחלת המלריה וחייו ניצלו בזכות הטיפול, קובל כי ישראל מפנה לו עורף. הוא גם כועס על כך שאלפי עריקים מצבאו מסתננים לישראל וזוכים כאן למעמד או ליחס של פליטים. בישראל סבורים כי הנשיא אפוורקי שינה את דעתו והפך למנהיג הפכפך ובלתי צפוי. כך או כך אפרים סנה, שפועל זה שנים בהיותו איש ציבור וגם עתה כאיש פרטי לקידום היחסים עם אריתריאה, אומר "היחסים אינם טובים כפי שהיו וחבל. לאריתריאה יש ערך אסטרטגי רב ביותר לישראל ויש לעשות הכול כדי להחזיר את הקשר לקדמותו ואף לשפרו".



פיראט על חוף הים בחוביו שבסומליה, השבוע. מאות ישראלים עובדים כמאבטחי ספינות באזורים המועדים לחטיפות בידי פיראטים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו