בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 14 שנה: הרודן האחרון של מזרח גרמניה נידון למאסר

תגובות

"אגון קרנץ, בן 60, מנהיגה האחרון של מזרח גרמניה, נשפט אתמול לשש וחצי שנות מאסר, על אחריותו לירי של שומרי גבול לאורך חומת ברלין באזרחים, שניסו להימלט מתחומי המדינה", דיווח "הארץ" למחרת 25 באוגוסט 1997, היום שבו נגזר דינם של קרנץ ושל שני חברי פוליטביורו בכירים, שקיבלו שלוש שנות מאסר כל אחד.

עד לאותו יום נענשו רק קציני צבא ושומרי גבול; אך השופט קבע שהדרג הפוליטי הבכיר בפוליטביורו הוא שהקפיד לרענן את ההוראות לשומרי הגבול במזרח גרמניה, לירות במטרה להרוג כל מי שמנסה לחצות את הגבול מערבה. כ-260 בני אדם נורו למוות בניסיון לחצות את חומת ברלין, ומאות נוספים טבעו או נורו בניסיון לצלוח את הים הבאלטי. חברי הפוליטביורו, אמר השופט, "היו ערים לכך כי מי שינסה להימלט יסתכן במוות, אך לא עשו דבר כדי למנוע זאת".

החיוך הרחב שאפיין את הבעתו של קרנץ ב-20 חודשי המשפט נותר על פניו גם ביום הזה, והוא כפר בהאשמות בטענה שהמשפט התקיים משיקולים פוליטיים והאשים את מערכת המשפט הגרמנית שהיא מנהיגה "דין מנצחים". קרנץ, ששלטונו נמשך 44 יום בלבד ובמהלכו ניתנה ההוראה לפתוח את הגבול, כפר כבר בפתח משפטו בסמכותו של בית המשפט להעמידו לדין, ותבע להסיר ממנו אחריות פלילית. "לטענת קרנץ, בשפיטת מנהיגי מזרח גרמניה יש לראות העמדה לדין של 70 שנות קומוניזם", כתב אז רועי גרינוולד ב"הארץ". "בבית המשפט הוא פונה אל ההיסטוריה. הוא מתאר את כל דברי ימיה של המלחמה הקרה ואת תולדות אירופה בתקופה שקדמה לה כזירה של מאבק בין הפאשיזם והנאציזם לבין הקומוניזם. כל זאת כדי להוכיח שלא מדובר בעבירות בנות שפיטה, אלא במחלוקת היסטורית-אידיאולוגית, במדינות בעלות חוקים שונים".

קרנץ ניסה, במהלך המשפט, להתנגד למה שהיה בעיניו אפיונה של מערב גרמניה כרודפת שלום ושל מזרח גרמניה כמלאך חבלה, בניסוחו. עמדתו מצאה הד במזרח גרמניה לשעבר, אף שכפי שהזכיר גרינוולד, "הרפובליקה של מזרח גרמניה מילאה באדיקות חמורה את צווי השיטה הסובייטית-סטאליניסטית, ונותרה נאמנה לה אפילו כשזו האחרונה כבר חדלה להיות נאמנה לעצמה". בסקרים שנערכו בתקופת המשפט, חלק גדול מאזרחי מזרח גרמניה ביטאו געגועים לסדר הישן שלפני נפילת חומת ברלין; וגם בעיתונים, שעדיין נותרו קוראיהם מחולקים בין מזרח למערב, ניכר פער בסיקור משפטו של קרנץ: "העיתונים במערב דיווחו על הפרשה בנימה של 'טובים נגד רעים'", הבחין אריק קירשבאום במאמר שהתפרסם ב"הארץ" אחרי המשפט: "קרנץ, הנוול הקומוניסטי, נלקח לכלא לאחר שלא מנע משומרי גבול מזרח גרמניה לירות בפליטים שניסו לברוח דרך חומת ברלין. עיתונים במזרח, כמו 'ברלינר צייטונג', ניסו לתאר את החלקים ה'אפורים' של המשפט, ופירסמו תיאורים 'אנושיים' של מצוקה רגשית בקרב התושבים עקב ההרשעה".

אם נוול קומוניסטי ואם אידיאולוג שנקלע לסדר עולם חדש, משפטו של קרנץ הדגיש את צלה של החומה, ששבע שנים אחרי נפילתה עדיין הפרידה בין מזרח למערב. עדיין לא הגלידו הפצעים בין מזרח גרמניה למערב. "קרנץ ביטא אולי את רגשותיהם של מזרח גרמנים רבים", כתב גרינוולד, "כשאמר בעדותו: 'במבט עכשווי קל לומר, כי מלכתחילה התחרות בין הטראבי למרצדס היתה חסרת סיכוי. עם זאת, כמיליוני מזרח גרמנים, אני מביט בגרמניה המזרחית מתוך פרספקטיווה היסטורית. מזרח גרמניה, על תקוותיה ואכזבותיה, הצלחותיה ושגיאותיה, יתרונותיה וחסרונותיה, היתה חיי'". קרנץ הגיש ערעור שנדחה וריצה את מאסרו בין 2000 ל-2003.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו