המוסלמים בבולגריה מקווים שהאיחוד יגן על פרנסתם ותרבותם

חאורחינה איגראס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חאורחינה איגראס

אל פאיס

"אתה רוצה את שמי הבולגרי או הטורקי?", שאל רמדאן מחמד את העיתונאי שהתעניין בשמו. תשובתו של מחמד, פועל בניין בן 31 מהכפר דג'בל בדרום בולגריה, היא תוצאה של מאמץ ממושך של השלטון הקומוניסטי בבולגריה, בין השנים 1946 ל-1990, לכפות על הטורקים להשתלב במדינה - הטורקים נדרשו להחליף את שמם. הלחץ הקומוניסטי גרם ל-300 אלף בולגרים ממוצא טורקי לברוח לטורקיה. עכשיו, ימים אחדים לפני כניסת המדינה לאיחוד האירופי, המיעוטים בבולגריה רואים בבריסל את המגן החדש על הייחוד התרבותי שלהם.

מרבית תושבי דג'בל, שנמצא בהרי רודופי ליד הגבול עם יוון וטורקיה, הם טורקים שנשארו במקום לאחר הסכם סן סטפאנו, שסיים ב-1878 יותר מ-500 שנות שליטה עות'מאנית בבולגריה. תושבים אחרים הם פומאקים - בולגרים שאימצו את הדת המוסלמית תחת השלטון העות'מאני. רק 10% מתושבי הכפר הם נוצרים אורתודוקסים, המשתייכים לקבוצה האתנית הגדולה בבולגריה. דג'בל נראה כמו כל כפר סובייטי, רק המסגד במרכז הכפר מעיד על הנוכחות הטורקית.

רוב הטורקים שנמלטו מהדיכוי הקומוניסטי שבו לבולגריה ב-1989, לאחר נפילת הגוש הסובייטי. כיום חיים בבולגריה כ-650 אלף טורקים ו-200 אלף פומאקים, בעיקר בדרום המדינה ולחופי הים השחור.

היסטוריה של אפליה

"בולגריה היא דגם יחידי לסובלנות בבלקן. למרות הדיכוי, שאילץ את המיעוטים לשנות את שמותיהם, התהליך עבר בלי שנשפכה טיפת דם אחת", הסביר לוטבי מסטאן, בן 46, נציג מפלגת הזכויות והחירויות (ה-MRF), אחת משלוש המפלגות בקואליציה השלטת. החוקה הבולגרית אינה מאפשרת הקמת מפלגה פוליטית על בסיס אתני, אך ה-MRF מזוהה עם הטורקים במדינה. בתקופה האחרונה, הרחיבה המפלגה את השפעתה והגיעה גם למיעוטים מוסלמים אחרים כמו הפומאקים וכן שליש מהקהילה הצוענית - הצוענים הם 4.5% מאוכלוסיית בולגריה. הודות לכך המפלגה התחזקה וזכתה ל-34 מושבים בפרלמנט בבחירות של 2005 - לעומת 21 נציגים לפני כן.

מסטאן טוען שב-17 שנות הדמוקרטיה בולגריה "התקדמה רבות בדרך לשילוב המיעוטים במבנה החברתי הלאומי". עם זאת, האזורים העניים ביותר במדינה הם אלה שמאוכלסים בעיקר במיעוטים המוסלמיים. מסטאן מסביר זאת "בירושה של המדינה הרודנית שריכזה את הייצור והתעשיה באזורים בעלי רוב בולגרי נוצרי".

עם נפילתה של הדיקטטורה הקומוניסטית הידרדר המצב הכלכלי במדינה, ששקעה במשבר עמוק בעת שניסתה להתרגל לשוק החופשי. רק בשנה שעברה השתוותה רמת הייצור לזו שהיתה בשנת שלטונו האחרונה של טודור ז'יבקוב, המנהיג הקומוניסטי האחרון. דרום המדינה, שהייצור החקלאי והתעשייתי בו מתמקד בייצור טבק, נפגע קשות במשבר הכלכלי. מפעלים נטושים ועזובה מאפיינים את האזור עד היום.

שגשוג כלכלי או החרפת המתחים?

כ-30% מ-5000 תושבי דג'בל כבר עבדו במדינות שונות באיחוד האירופי. חלק היגרו מבולגריה, רבים אחרים עובדים באיחוד באופן זמני למשך תקופות קצרות - בחקלאות, בנייה או תעשייה - ואז שבים אל הכפר עד שחסכונותיהם אוזלים.

אוזקאן אוקה, בן 43, בעליו של מרכול בכפר, משוכנע שהכניסה של בולגריה אל האיחוד האירופי תועיל להבטחת הייחוד של המיעוט הטורקי-בולגרי, תפיח חיים מחודשים בדג'בל ותגרום לשיבת התושבים.

בקרג'לי, בירת המחוז ששמו זהה, ניתן להבחין בקלות בתרעומת של הנוצרים כלפי ההתקדמות הכלכלית והחברתית של המוסלמים, שקודם לכן חיו תחת דיכוי. "ברמה האישית אין בעיות, אולם ברמה הכלכלית והמסחרית אין קשרים בינינו לבינם כי הטורקים מסתמכים רק על עצמם, ומסיבה זו הם גם משתלטים על כל המשרות בשלטון המקומי", אמר דימיטר גיורגייב, איכר בן 32.

איליאנה טיז'לבה, תלמידה בת 17, היתה יותר ישירה, "כאן כולם טורקים. אנחנו בולגרים, אנו המיעוט ואנחנו מופלים לרעה". היא חולמת לעבור לעיר אחרת בה הבולגרים הם הרוב. המשבר הכלכלי ומורת הרוח מההישגים להם זכתה מפלגת ה-MRF הובילו להתחזקות מפלגת הימין הקיצוני "אטאקה", שזוכה לקולות רבים בקרב הנוצרים בקרג'לי.

ת.ז.

בולגריה >> שפה: בולגרית שטח: 110,910 קמ"ר אוכלוסייה: 7.4 מליון איש קבוצות אתניות: בולגרים (84%), טורקים (9.4%), צוענים (4.7%) היסטוריה: עצמאית מ-1908, לאחר כ-500 שנות שלטון עות'מאני. בין 1946 ל-1990 היתה תחת משטר קומוניסטי מטבע: לב

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ