"הוא נהג לומר קדיש על אמו", נזכר הרב הראשי של יהודי צרפת

דניאל בן סימון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דניאל בן סימון

באחד הימים הוזמן הרב רנה-שמואל סיראט להרצאה על השואה שהתקיימה באמפיתיאטרון המהודר של אוניברסיטת סורבון בפאריס. המרצה, חבר באקדמיה הלאומית של צרפת, ריגש את השומעים כשסיפר להם על נערה יהודייה שהחמיצה הזדמנות פז לברוח ממחנה הריכוז כדי להישאר ליד הוריה. לבסוף, היא נשלחה אל מותה יחד אתם.

"לידי ישב הקרדינל לוסטיז'ה", נזכר הרב, "הסתכלתי על פניו וראיתי שדמעות זולגות על לחייו. באותם רגעים ידעתי שנזכר באמו שידעה גורל דומה במחנה המוות של אושוויץ." לא אחת, כששימש הרב הראשי של יהדות צרפת, נתקל הרב סיראט בקרדינל נכנס לשערי בית הכנסת הגדול של פאריז. "הוא היה בא כדי לומר קדיש על אמו", סיפר.

ב-1981, כמה חודשים אחרי שהתמנה לרב הראשי של צרפת, התמנה ז'אן מארי לוסטיז'ה לארכיבישוף של פאריז. השניים התיידדו. הם הרבו להיפגש אך בכל פעם חש הרב סיראט אי-נוחות מהאיש שעטה על עצמו גלימה של הכנסייה הנוצרית. ביום שמונה לתפקידו בידי האפיפיור, הצהיר לוסטיז'ה שהוא רואה עצמו יהודי ונוצרי גם יחד וכי הוא מגשים את יהדותו בכך שהוא נוצרי אדוק.

"לא יכולתי להישאר אדיש להצהרות האלה," סיפר אתמול הרב סיראט, ששוהה בימים אלה בישראל בלימוד בין כותלי הספרייה הלאומית בירושלים, "יחד עם הרבנים של צרפת יצאתי בביקורת חריפה על העירוב שעשה. אחד הרבנים כתב ב'לה מונד' שברגע שיוכיחו לו שעיגול הוא מרובע, יסכים להגדרה שיהודי כמוהו כנוצרי."

בטרם מונה לתפקידו בצרפת, ביקר לוסטיז'ה בישראל ואף שקל לתקוע בה יתד ולמלא בה תפקיד מטעם הכנסייה. הוא ידע עברית והתעמק ביהדות. "שאלו אותי פעם בטלוויזיה מה צריך לעשות כדי שלוסטיז'ה ייחשב כיהודי," סיפר, "אז אמרתי שאם יחזור בתשובה, אהיה אפילו נכון לתת לו את כיסאי כרב ראשי."

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ