בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקופטים מתקשים להתרגל למצב החדש, ומרגישים נרדפים

חצי שנה לאחר המהפכה במצרים והדחת הנשיא חוסני מובארק, רבים מהנוצרים במדינה מרגישים חסרי ביטחון ונרדפים בידי הרוב המוסלמי. חלק מהם אף שוקלים לעזוב למערב

4תגובות

נגר עזימי

איימן, 43, ואשתו אינאס, 37, הופתעו מהתקוממות העממית ששטפה בתחילת השנה את מצרים. בסוף ינואר הצטרף איימן למפגינים יחד עם עמיתים ממקום עבודתו. "רבתי אתו", אומרת אינאס. "פחדתי נורא. לא רציתי שיילך. אבל הוא התעקש". כמו מצרים רבים, שמחו בני זוג, לאחר שב-11 בפברואר הודח מובארק מתפקידו. "זו היתה תקופה מאושרת", סיפרה אינאס.

בניגוד למנהגם בעבר, בשבועות הבאים הם קראו עיתונים באובססיביות, ובעיקר את הפרטים המדאיגים: הכאוס בשורות המשטרה, בריחת אסירים מבתי כלא, ביזת בתי חולים. מעל לכל נחרדו מהדיווחים על כנסיות וקהילות קופטיות שהיו קורבן לאיומים מצד מוסלמים קיצונים.

במארס גברו החששות של איימן והוא החל לשאול חברים מצרים שהיגרו לארה"ב על החיים שם. לדבריו, קודם לכן, מעולם לא שקל ברצינות לעזוב את ארצו, אבל עכשיו הוא מברר איך הצליחו חבריו להגר, וכיצד עליו לנהוג אם יצטרך להוציא את משפחתו ממצרים.

איימן ומשפחתו נמנים עם כ-10 מיליון נוצרים, רובם קופטים, החיים במצרים. הם מתגוררים בשוברא, פרוור צפוף וסואן של קהיר. אף על פי שלאורך השנים קופטים רבים שהתקדמו בסולם החברתי עזבו את האזור, הוא עדיין מאכלס את אחד הריכוזים הגדולים של נוצרים במצרים. איימן ואינאס גדלו שם. הכנסייה שלהם שוכנת כמה מאות מטרים מביתם, וכך גם בית הספר של שלוש בנותיהם.

הקופטים הם אחת הקהילות הנוצריות העתיקות במזרח התיכון. הנצרות היתה הדת של רוב האוכלוסייה במצרים עד להופעת האיסלאם במאה השביעית, אז התאסלמו מיליונים. לאורך ההיסטוריה ידעו הקופטים לסירוגין תקופות של אפליה ותקופות שבהן הניחו להם לנפשם. ב-30 שנות שלטון מובארק נהנו מרגיעה יחסית, ועם זאת המשיכו להיות קורבן של אפליה באוניברסיטאות, בשורות המשטרה ובמשרות ממשלתיות. סיפורים על נערות קופטיות שנחטפו ואולצו להתאסלם הם חלק מהפולקלור.

בני המעמד הבינוני והמשכילים עוזבים את מצרים והמזרח התיכון זה עשרות שנים - לארה"ב, בריטניה, אוסטרליה - בחיפוש אחר חינוך איכותי יותר, עתיד עסקי מבטיח יותר ואוויר נקי יותר. עם זאת, אפשר שדווקא המהפכה, שהיתה אמורה להפוך את מצרים למקום מסביר פנים שנעים יותר לחיות בו, תעודד עזיבת משפחות רבות יותר מאי פעם בעבר. אם מצרים שאחרי מובארק תעורר פחד באנשים כמו איימן, היא עלולה לדחוק החוצה דווקא את אלה שהיא זקוקה להם כדי לבנות את הדמוקרטיה החדשה שלה.

באפריל החלו איימן ואינאס לדבר בגלוי על האפשרות להגר לארה"ב. "אני מכיר שם אנשים", אמר לי איימן והוציא ערמה של כרטיסי ביקור. לדבריו, אחד מהחבריו מנהל מרכול, אחר סוחר מכוניות. איימן חשב לבקש מקלט מדיני על סמך הטענה שמצרים הפכה ללא בטוחה לאזרחיה הקופטים. אף על פי ששמע שעורכי דין ימציאו לו סיפור אמין תמורת 4,000 דולר, הוא לא רצה בזה. "אני לא מתכוון לשקר, וגם אני לא בטוח במאה אחוז בעניין. לא קל לעזוב את כל מה שבנית ב-43 שנים. שם אהיה מוכרח להתחיל מההתחלה". כעבור שבועות אחדים, פגשתי את איימן ואינאס באחד מבתי הקפה החביבים עליהם בשכונת זמאלק. בשעה שישבנו לעשן נרגילה, סיפרו לי בגאווה על ג'ולי, בתם הבכורה, המקבלת את הציונים הגבוהים בכיתתה. "לעולם לא יסכימו להודות שנערה קופטית היא התלמידה המצטיינת", אמר איימן. "היא יכולה להיות רק מספר שתיים".

בין השאר שוחחנו על איך הם מדמיינים את חייהם בארה"ב, אם אכן יחליטו לעבור אליה. אינאס ציינה כי שם תוכל להתלבש כרצונה. בעקבות התגברות התעמולה הסלפית נגד "הנשים הלא צנועות" וסרטונים מאיימים שהועלו ליוטיוב והמופצים בין הקופטים, הפסיקה אינאס ללכת בשרוול קצר והיא גם מסתירה את הצלב שלה בתוך חולצתה. היא גם הפסיקה ללכת לספר ואפילו למרכזי קניות בקהיר. לאחר המהפכה, הודבקו שלטים על דלתות הקניון האוסרים לבוש חושפני.

לקראת סוף יולי איימן ואינאס עדיין היו במצרים. חוק חדש הגביל את הסכומים שאפשר למשוך או להעביר ל-10 אלף דולר בחודש, על כן הוא ניסה לראות כיצד יצליח להלוות כספים מחבריו בחו"ל. הוא עדיין חשב לבקש מקלט מדיני. ואז הגיע 29 ביולי. איימן ואלפי מפגינים השתתפו ב"יום שישי של אחדות", הפגנה של חילונים ומוסלמים דתיים, שנועדה לשמש מפגן תמיכה במצרים מאוחדת. במקום זאת, פלשו לכיכר א-תחריר עשרות אלפי מוסלמים קיצוניים, חברי האחים המוסלמים וקיצונים. הסיסמה "שא ראשך בגאון, אתה מצרי" הוחלפה ב"שא ראשך בגאון, אתה מוסלמי". רבים קראו לאכוף את חוקי האיסלאם. אחדים נופפו בדגל הסעודי ואחרים "תיקנו" את הדגל המצרי: הורידו ממנו את הנשר ושמו במקומו פסוקי קוראן. איימן, שהלך לכיכר מוקדם באותו יום, גילה כחילונים רבים אחרים, שהימצאותו במקום אינה רצויה, והסתלק משם אחרי שעה קלה.

כעבור שבוע אמר איימן כי "אני לא מסוגל להישאר פה עוד יום אחד, אפילו שאני אוהב את מולדתי". הוא תהה כמה כסף יידרש לו לפתוח תחנת דלק בארה"ב ואם יוכל לקבל הלוואות ברגע שיעבור לשם. "אולי אם נקבל אזרחות אמריקאית, אוכל להשאיר את הבנות שם עם אינאס ולחזור הנה לעבוד למען מולדתי. אבל כרגע, הגיע הזמן לעזוב".



נוצרים על רקע שלט של ישו מוכתם בדם, לאחר שקיצונים מוסלמים תקפו כנסייה באלכסנדריה בינואר
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו