מדענים חוששים: התפתחויות בחקר הגנטי יעוררו גל גזענות

במחקרים אחרונים נמצא כי בני אדם מאזורים שונים ניחנו במטען גנטי שונה. הוויכוח על המשמעות נמצא בעיצומו

איימי הרמון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איימי הרמון

כשמדענים הצליחו לקדד בפעם הרשונה את הגנום האנושי, בשנת 2000, הם הזדרזו לטעון כי הגנום הוא ההוכחה הניצחת לדמיון המדהים בין בני האדם. קחו שני בני אדם, נהגו לומר, ותגלו שהם זהים בלפחות 99%.

ואולם, כעת מתפרסם מחקר חדש הבוחן את אותן עשיריות אחוז בודדות המבדילות בינינו, והוא מנסה להסביר את השינויים בין בני אדם שמוצאם מיבשות שונות. בין היתר, מדענים זיהו את השינוים הזעירים בד-נ-א האחראים לצבע העור הבהיר של האירופאים, לנטייתם של בעלי מוצא אסייתי להזיע פחות ולעמידותם של בעלי מוצא מערב-אפריקאי למחלות מסוימות.

הגילויים האחרונים מראים כי בערך עשרה אחוזים ממקטעי הד-נ-א נמצאים בתדירות רבה יותר בקבוצות החיות ביבשות שונות, וניתן לנצל את הידע עליהם כדי להבחין בין בני אדם מגזעים שונים. לדברי מדענים, חקר ההבדלים - שהתפתחו במשך עשרות אלפי שנים בהן התפתחה האוכלוסייה האנושית ביבשות שונות - הוא כלי הכרחי למיפוי הבסיס הגנטי למחלות.

במקביל, יוצא המידע הגנטי מגבולות המעבדה אל חי היום יום, והוא נושא מסר שלא ניתן להימלט ממנו, לפיו לבני אדם מגזעים שונים יש ד-נ-א שונה. בדיקות מוצא מגלות לנבדקים כמה אחוזים מהגנים שלהם באים מאסיה, אירופה, אפריקה והאמריקות.

בהתאם לכך, התרופה "בידיל" למחלות לב משווקת רק לאפרו-אמריקאים, שנוטים להגיב אליה גנטית. יהודים המבקשים להרות עוברים בדיקות גנטיות כדי לבדוק אם הם סובלים מהפרעות גנטיות הנחשבות לנדירות בקבוצות אתניות אחרות.

התפתחויות אלה הן היתרונות המוחשיים הראשונים של האבולוציה הגנטית. עם זאת, כמה פעילים והוגים חברתיים חוששים שהן יפתחו צוהר לדעות קדומות גזעניות שדוכאו וגונו במשך זמן רב. התפיסה לפיה גזע הוא יותר מצבע עור עלולה לפגוע בעקרון ההזדמנות השווה, המבוסס מהותית על ההנחה שכולנו שווים.

"אנו חיים בעידן עליונות הביולוגיה ועלינו להיות זהירים מאוד", אומר הנרי לואיס גייטס מאוניברסיטת הרווארד. "ואנו עומדים ללכת על חבל דק שמפריד בין השימוש בביולוגיה לניצולה לרעה". בינתיים, יש כבר כאלה שמתחילים לחבר יחד, על בסיס המידע החדש, מסקנות ספקולטיוויות למדי על הנושא הטעון היסטורית של גזע ואינטליגנציה. בחודש שעבר תיאר בלוגר ממנהטן בשם Half Sigma מחקר שפורסם באחרונה ושקישר בין מקטעי ד-נ-א מסוימים לאיי-קיו גבוה. האיש הפנה את קוראיו לאתר אינטרנט ובו בנק מידע גנטי, שלטענתו נמצא גם בשימוש של מדענים, ואמר כי המידע באתר מראה ששניים ממקטעי הד-נ-א המדוברים נמצאים בתדירות רבה יותר אצל אירופאים ואסייתים מאשר אצל אפריקאים. לטענתו, קיום ההבדלים הגנטיים בין גזעים משמעותו היא ש"התיאוריה השיוויונית", הקובעת כי כל הגזעים שווים, "מוכחת כשגויה".

דבריו של הבלוגר עוררו כמובן תגובות רבות. "אם הייתי מאמין ל'עובדות' בפוסט הזה, מה היה עלי לעשות?", הגיב אחד הקוראים לטענות. "האם עלי לעודד אפלייה נגד שחורים משום שהם פחות חכמים? האם עלי להפסיק להעסיק אותם בחברה שלי משום שיש סיכויים גבוהים יותר לכך שאוכל למצוא אדם לבן חכם יותר? תפסיק לנסות להוכיח שקבוצה אחת של בני אדם נחותה גנטית בהשוואה לקבוצה שלך. פשוט תפסיק".

מרקוס פלדמן מאוניברסיטת סטנפורד רואה את הסכנה הטמונה במסקנות הנמהרות. "יש הבדלים ברורים בין אנשים שמוצאם מיבשות שונות", הוא אומר. "אנחנו עדיין לא יודעים איך זה קשור לאיי-קיו, אבל אני רואה את זה מגיע. אם לא נתחיל להסביר טוב יותר את משמעות ההבדלים, יהיה לכך פוטנציאל להולדתו של עידן חדש של גזענות".

יש גם כאלה שרואים את ההשלכות החיוביות, ולא רק המפלות, של המחקרים החדשים. "נניח שהנתונים הגנטיים שיש לנו אומרים שנצטרך להשקיע כפליים בכל ילד שחור כדי שייסגר הפער בין שחורים ללבנים", אומר ג'ייסון מאלוני, בן 28 מוויסקונסין.

החברה, טוען מאלוני, תצטרך לשקול כיצד לתת ליחידים "אפשרויות של חינוך ותעסוקה שיפעלו בצורה הטובה ביותר בהתאם לכישוריהם ומגבלותיהם היחודיים".

"ביליתי את עשר השנים האחרונות בחיי בבדיקת המגוון הגנטי בין אוכלוסיות שונות", אומר ד"ר דיוויד אלתוסר מקיימברידג'. "אבל כשחיים באמריקה מבינים באופן ברור לגמרי שלהבדלי השכלה ומעמד יש השפעה גדולה בהרבה משיש לגנים. משום מה, בני אדם מקובעים על גנטיקה, אף על פי שהשפעתה קטנה מאוד".

New York Times

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ