שערוריית המין בבוסניה שמעוררת חילוקי דעות באו"ם

סרט חדש המבוסס על שערוריית מין בבוסניה, שבה היו מעורבים חיילי כוח שמירת השלום של האו"ם, מעורר חילוקי דעות בארגון. פרשות האלימות המינית של חיילי האו"ם ממשיכות להיחשף

ניו יורק טיימס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניו יורק טיימס

על המסך שני אנשי או"ם בכירים בבוסניה, דנים בעניין פיטוריה של קאתי בולקובאץ', שוטרת אמריקאית שפועלת כדי למנוע מחיילי כוח השלום של האו"ם לעסוק בסחר בנשים ולבקר בבתי בושת. "מבחינתי זה עניין של כבוד, כדי שהאו"ם לא ייזכר בשל אונס האנשים שעליהם אנו אמורים להגן", אומרת מדליין ריס, פעילת זכויות אדם שאת דמותה מגלמת ואנסה רדגרייב. "הבנות האלה הן זונות מלחמה", נוהם פקיד שעומד בראש משלחת האו"ם, "אלה דברים שקורים. אני לא אמור להכתיב קודים מוסריים".

ריס, שהיתה מנהלת משרד הארגון לזכויות אדם בסרייבו בין השנים 1998 ל-2006, אמרה כי הוויכוח בסרט "הלוחשת", (כפי שנקרא בארץ הסרט The Whistleblower) שיצא באחרונה לאקרנים בארה"ב, הוא חזרה, מלה במלה, על שיחה שניהלה ב-2001.

עשור מאוחר יותר, סדרת שערוריות מין שהתרחשו בבוסניה, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובהאיטי, שבהן היו מעורבים אנשי משלחות שמירת השלום, אילצו את האו"ם לשנות את הטיפול בהאשמות בגין סחר, אונס ופשעים נלווים. אולם, הנושא ממשיך להטריד את הארגון, שבכיריו טרם הסכימו אם לברך על הסרט או להתעלם מקיומו.

אין ספק שהבעיה לא נעלמה. השבוע יצאו מאות מתושבי האיטי להפגין תמיכה בצעיר בן 18, שטען כי הותקף מינית בידי חיילי או"ם מאורוגוואי. התוצאה היתה נזיפה זועמת מלשכת נשיא האיטי והתנצלות מטעם אורוגוואי. האו"ם התמקד במתן תגובה נחרצת לעניין הפשיעה המינית בקרב יותר מ-120 אלף החיילים המוצבים ב-16 אזורים בעייתיים בעולם. אולם דיפלומטים, פעילים ואפילו בכירים באו"ם, תוהים מדוע מתמהמה הטיפול בחקירות ובהטלת האחריות על החיילים. מומחים לזכויות האדם ואחדות מהמדינות החברות תולים את האשם באו"ם, שמותיר את עניין אכיפת מדיניות "אפס הסובלנות", עליה הוחלט ב-2003, בידי המדינות שמהן מגיעים החיילים. מקרים פרטניים מתפרסמים לעתים נדירות. "הם לא מדווחים על העובדות לאשורן", אמרה בולקובאץ'.

שי ג'ינפינג. לפי השמועות, הוא סובל מבעיות בריאותיות צילום: אי-פי

גורמים באו"ם מציגים את הסטטיסטיקות המופיעות באתר האינטרנט של כוח שמירת השלום כראיה לשקיפות. המספרים, שמקורם לא ברור, מראים ירידה הדרגתית במספר האירועים.

אולם יותר מ-200 מקרים טרם זכו לטיפול, ולפי דו"ח האו"ם לשנת 2010 על פשעי מין, מגע מיני עם קטינים ויחסי מין שלא בהסכמה מהווים יותר ממחצית ההאשמות עליהן דווח, בדומה למספרן ב-2008. נחשפו מקרים שבהם חיילי או"ם שילמו לילדים דולר או סוכריה, כדי שמקרה אונס ייראה כמו עיסוק בזנות. נוסף על כך, נסיונות לקבל מידע מהמדינות התורמות על פעולות משפטיות או משמעתיות זוכים להתייחסות מועטה. בכירים באו"ם אמרו כי הנתונים משתפרים, וטוענים שביזוי פומבי של מדינות חברות יקשה על גיוס חיילים. "הגישה שדוגלת ב'להאשים ולבייש' אינה יעילה משום שהיא דורשת שינוי בהתייחסות", אמרה סוזנה מלקורה, הממונה על נושא הלוגיסטיקה בכוח אכיפת השלום. פעילים ודיפלומטים מותחים ביקורת חריפה על האו"ם בגין יחס סלחני ואוזלת יד באכיפת משמעת פנימית בארגון. מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, ניהל מאבק מתמשך עם מי שעמדה בראש מחלקת ביקורת הפנים עד לשנת 2010, שהסתיים במחסור חמור בחוקרים. פקידים בכירים הודו שלחוקרים יש יד חופשייה לעשות הרבה יותר מאיתור מקרים של התעללות מינית.

האו"ם משלם 1,024 דולר בחודש עבור חייל בכוח שמירת השלום, מה שהופך את ההשתתפות בכוחות לעסק רווחי עבור מדינות עניות. בחודש יוני, כמה מדינות חברות הצביעו בעד הענקת בונוס בסך 100 דולר לחייל לחודש. עלות הבונוס בשנה הקרובה נאמדת ב-85 מיליון דולר. אולם האו"ם לא ניצל את ההזדמנות להתנות את הבונוסים בהגברת שיתוף הפעולה. "המדינות החברות אינן די אחראיות, ואין לסמוך עליהן שינקטו את הפעולות הנחוצות, בייחוד בשלבים הראשונים של החקירות", אמר הנסיך זייד ראאד אל-חוסיין, שגריר ירדן באו"ם. אל-חוסיין פרסם מסמך על אודות ניצול מיני בקרב כוחות שמירת השלום ב-2005, בעת שעסק בכך כיועץ מיוחד למזכ"ל הקודם. המדינות החברות דחו את המלצת המסמך להנהיג הליך מזורז ומתואם של חקירת תלונות. חיילים המשרתים בכוחות האו"ם כפופים למערכת המשפט הצבאי במדינותיהם, ולעתים קרובות עונשם מסתכם בכך שהם נשלחים בחזרה לארצם. כך, באפריל נשלחו הביתה 16 חיילים מרפובליקת בנין, אשר שירתו בכוח שמירת השלום בחוף השנהב, יותר משנה וחצי אחרי שארגון "הצילו את הילדים" מבריטניה, חשף שהם דרשו שירותי מין מקטינות תמורת מזון. בשנת 2007, הוחזרו מהאיטי יותר מ-100 חיילים מסרי לנקה, אשר הואשמו בקיום יחסי מין עם קטינים. ואולם, לעתים קרובות נותרות תוצאות החקירות בגדר תעלומה. "האו"ם לא לוקח חלק בחקירות, אינו מודע לראיות ואין ביכולתו לפקח על טיפול הצבא בנושא", אמר אל-חוסיין. "אנחנו, המדינות החברות, לא ביצענו את המוטל עלינו כפי שקיוויתי שנעשה".

מזכר שהודלף מנציגות הוועדה לזכויות אדם באו"ם, העיד על חילוקי הדעות בנוגע לשקיפות בנושא. בדיון שעסק בהתייחסות לסרט "הלוחשת", טענו קיוטאקה אקאסקה, ראש מחלקת ההסברה, ופטרישה אובריאן, עורכת הדין האחראית, שיש להימנע מלהקרין את הסרט באו"ם. לעומתם, נשיאת צ'ילה לשעבר והמנהלת בפועל של סוכנות UN Women באו"ם, מישל באשלה, תמכה בפתיחות. באן כתב לבמאית הסרט, לריסה קונדראקי, ש"כאב לו" לראות את המוצג בסרט. "סרטך מצביע על אזור אחד, שבו פעילותנו הותירה שאלות פתוחות", אמר והוסיף: "אנו נקיים הקרנה פתוחה של הסרט בבניין האו"ם".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ