בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכסף והנפט קובעים את גבולות מפת המחאה במזרח התיכון

אפקט הדומינו

תגובות

סגן מפקד משמרות המהפכה האיראני, חוסיין סלאמי, יכול היה לחכך אתמול ידיו בהנאה, לקבוע ש"שינוי במצרים עשוי לקרות במדינות ערביות רבות", ולהשוות בין ההפגנות במצרים לבין המהפכה האיראנית. איראן בוודאי היתה רוצה לראות בנפילתו של מובארק, שעד כה לא הסכים לחדש את היחסים הדיפלומטיים אתה ועומד כסכר - אמנם סכר מלא חורים - כדי למנוע את השפעתה במזרח התיכון. אבל כפי שהמהפכה האיראנית לא הצליחה לייצא עצמה למדינות מוסלמיות אחרות, וכפי שמהפכת מוסטפה כמאל אתא-תורק לא הדביקה את שאר מדינות האזור, גם התהליך שעובר עכשיו על מצרים איננו בהכרח מוצר ייצוא.

אמנם בסוף השבוע נדמה היה שגם ירדן מצטרפת לחגיגה. כמה אלפי בני אדם הפגינו נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה, ודרשו לפטר את ממשלת סמיר אל-ריפאעי, אבל איש לא קרא לסלק את המלך מן השלטון. כאן נעוץ ההבדל לא רק בין ירדן למצרים, אלא בין מבנה שלטוני אחד למשנהו. אפשר לדרוש רפורמות, אפשר לדרוש את שינוי שיטת המשטר, ואפשר את שניהם. במצרים הדרישה היא כפולה - לסלק את השלטון וליישם רפורמות. בירדן הדרישה היא לרפורמות. בתוניסיה חשוב היה למפגינים לסלק את משפחת השלטון המושחתת, לפני שמדברים על רפורמות.

מהפכה, כך מסתבר, איננה מגפה. די לבחון היכן אין מתקיימות הפגנות כדי למפות את גבולותיה. מלך סעודיה היה נדיב דיו כדי להצהיר על תמיכתו במובארק, ואפשר שגם הוא חרד מפני התפרצות המונים. אבל סעודיה אינה מצרים, קטאר אינה סעודיה, ואיחוד הנסיכויות אינה תימן. בכל מדינות המפרץ לא נראו המונים ברחובות, ולא נשמעו קריאות לסלק מלכים ונסיכים מארמונותיהם. השוואת ההכנסה לנפש בין המדינות השונות היא אמנם רק ממד אחד להבדלים ביניהן, אבל כאשר ההכנסה לנפש במצרים גבוהה פי שניים וחצי מזו בתימן, אבל נמוכה פי 30 מזו בקטאר, וכאשר שירותי הבריאות בעומאן הם מן המשוכללים בעולם, בעוד שבמצרים וסוריה יודעים מטופלים כי אשפוז בבית חולים הוא צעד אחד לפני המוות, אפשר לשרטט באופן די מדויק את מפת המחאה הצפויה.

קל מדי לחפש מכנים משותפים בין מדינות ערב, ולקבוע ש"המזרח התיכון" עובר מהפכה. אבל האם יש קשר בין ההפגנות שהיו בלבנון בתחילת השבוע לבין ההפגנות בתוניסיה או מצרים? מישהו זוכר בכלל את המהפך שעברה לבנון? שחיזבאללה מינה שם ראש ממשלה? הרבה מלל נשפך על "אפקט תוניסיה", אבל בינתיים גם תוניסיה נשכחה וספק אם נמצא היום בעיתונות הישראלית ידיעה על הרכב הממשלה זמנית בה. המהפכה היא המעניינת - לא תוצאותיה.

המאמץ של מובארק עכשיו הוא למנוע את "אפקט מצרים", ולמנוע ממצרים להפוך ל"מדינה מעניינת". אמנם האינטרס העיקרי שלו הוא לשמר את שלטונו ואת שיטת משטרו, אבל הוא גם רואה עצמו מגן המשטרים הערביים, כולל מדינות יריבות, מפני "אפקט הדומינו". הסדר הישן - בשינויים מתאימים - חייב להישמר, ומצרים, בשל מעמדה במזרח התיכון, רואה עצמה כממונה עליו.



הפגנה נגד מדיניות השלטון, שלשום בעמאן. האחים המוסלמים קראו להתפשטות המחאה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו