בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המפגינים במצרים לא תולים תקווה בסגן הנשיא החדש: "מובארק וסולימאן הם קליינטים של ישראל"

בין האחים המוסלמים במסגד אל-אזהאר לחילונים בכיכר א-תחריר, נראה שאיש לא תולה תקווה בסגן הנשיא החדש. "התעוררנו מהחושך, עכשיו העם בשלטון"

18תגובות

ההודעה בשבת של נשיא מצרים, חוסני מובארק, על כך שלראשונה הוא ממנה לעצמו סגן נשיא, לא עשתה רושם רב על רבבות המפגינים, שהמשיכו גם אתמול לגדוש את כיכר תחריר המרכזית וכיכרות ורחובות ראשיים אחרים בקהיר. הם אפילו לא טרחו להפנות קריאות גנאי אל עבר סגן הנשיא החדש, עומר סולימאן.

סאלח בסיוני, מפקח בנייה בן 59 שהיה בדרכו להצטרף למפגינים בכיכר תחריר, אמר אתמול כי "עומר סולימאן הוא בסך הכל המשך של אותה מדיניות שכבר הפסידה. הוא וכל השרים האחרים שמונו הם אותם אנשים שתמיד תמכו במובארק ובמערכת שלו. סולימאן הוא עוד גנרל ולמרות שאנחנו אוהבים את הצבא, מה שאנחנו צריכים עכשיו זו הגנה אזרחית שתתמנה כתוצאה מבחירות חופשיות".

מזוהה כתומך בישראל סגן הנשיא סולימאן

"מובארק נשאר המוח", ציין מוחמד סלח, רואה חשבון בן 26, "הוא אומר לסולימאן מה לעשות ואין שום חידוש או שינוי בזה שהוא התמנה".

לא רק שאין שום אהדה ברחובות כלפי סולימאן, אלא שמצרים רבים מקשרים אותו ליחסים הקרובים שבין משטר מובארק לבין ממשלת ישראל. "מובארק וסולימאן - שניהם קליינטים של ישראל", אמר אחד המפגינים.

המוני המפגינים קראו אתמול למובארק בעיקר "לך לסעודיה", כמו נשיא תוניסיה בן עלי שברח מארצו לפי שבועיים ומצא שם מקלט מדיני. רק במקים בודדים הם צעקו לו "לך לישראל". המדינה הזרה שספגה את מרב הביקורת היא דווקא ארצות הברית - על תמיכתה הנמשכת במובארק ועל העמימות הרבה במסריהם של ראשי ממשל אובמה. על שלט גדול ברחוב המוביל לכיכר תחריר, המכריז על פרויקט פיתוח של חברה אמריקאית, כתב מישהו באותיות שחורות גדולות באנגלית: "ארה"ב - אל תתערבי! אנחנו נשיג את הדמוקרטיה בזכות הרצון שלנו - תמשיכי לשחק משחקים עם רודנים".

עם זאת, היו גם כאלה שטענו שישראל תומכת בנשיא השנוא. אדם זקן אחד הסתובב בכיכר כשעל אצבעותיו תרמילים ריקים של כדורי גומי. הוא הצביע על פצעי ירי קטנים ועגולים שעל גופו וסיפר כי "שבע פעמים הם ירו עלי. התחמושת היא מתוצרת ישראל", למרות שהיה חרוט באופן ברור על התרמילים Made In Italy.

בהפגנות לא נראו המראות המוכרים של שריפת דגלי ישראל, והנושא הפלסטיני לא הוזכר בשום נאום או קריאה. עם זאת, רבים מהמפגינים מקשרים את התמיכה האמריקאית במשטר בנושא הישראלי. "ארצות הברית רוצה להחליש את כל המדינות הערביות", טענה ראזי אל-חילאל, מזכירה בחברת מחשבים. "ה ם רוצים שיהיו בכל מדינות ערב רודנים, כי זה עוזר לישראל. אסור לנו להמשיך לשרת את האינטרסים הישראליים והאמריקאיים".

ביום שישי ניסתה קבוצה קטנה של פעילים בארגון האחים המוסלמים להפגין מול בניין שגרירות ישראל, הממוקם ברחוב צדדי ליד אוניברסיטת קהיר. הפעילים קראו לסלק את הנציגות הציונית מהבירה המצרית, אבל הם נחסמו על ידי כוחות הביטחון והאזור סביב השגרירות המשיך להיות מתחם סגור ומוגן. עם זאת, אזרחים מצרים רבים אינם מבקשים לבטל את הסכמי השלום עם ישראל, הם רק דורשים לעשות צדק עם הפלסטינים. "אנחנו לא רוצים לבטל את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל", אמרה אל-חילאל, "המלחמות עם ישראל היו רעות ואסור לחזור לזה. אבל בינתיים, אנחנו חייבים לתמוך יותר בפלסטינים ולא למכור גז טבעי לישראל".

סולימאן לא מזוהה רק כאיש הקשר עם הממשל הישראלי. סגן הנשיא החדש, ששימש במשך שנים שר לענייני מודיעין ועמד בראש גופי הביטחון, מזוהה גם כמי שכיוון במשך שנים את הדיכוי האכזרי של קבוצת האופוזיציה הגדולה והמאורגנת ביותר במצרים - האחים המוסלמים. מינויו היה איתות ברור לאיסלאמיסטים.

בכוננות ספיגה אוניברסיטת אל-אזהאר

רחבת המסגד העתיק ביותר בקהיר, שנמצא במרכז אל-אזהאר ברובע אל-דראב אל-אחמאר, שוממה. האוניברסיטה האיסלאמית הצמודה למסגד נסגרה בעקבות האירועים הסוערים, ומבחנים שהיו אמורים להיערך שם השבוע נדחו למועד לא ידוע. המסגד עצמו פתוח ואנשיו שמחים לביקורם של קומץ תיירים קטן, אבל ברגע שנשאלות שאלות פוליטיות, עבדול מוחמד, איש מנהלה במסגד, מחייך וממשיך להסביר על הארכיטקטורה האיסלאמית הייחודית במקום, הבאה לידי ביטוי בחמשת הצריחים של המסגד. כאילו לא הבין את השאלה. אל-אזהאר נחשב למרכז הסוני החשוב ביותר בעולם המוסלמי. האוניברסיטה שבמקום הצמיחה מתוכה את בכיר הפוסקים בעולם המוסלמי כיום, יוסוף אל-קרדאווי, שמזוהה עם ארגון האחים המוסלמים. כשהוצא הארגון מחוץ לחוק במצרים, עזב אל-קרדאווי את המדינה והתיישב בקטאר, משם הוא משדר את תוכניתו הפופולרית בערוץ אל-ג'זירה, בה צופים עשרות מיליונים ברחבי העולם המוסלמי. במשך שנים רבות עמד בראש מרכז אל-אזהאר מוחמד סייד טנטאווי, הנחשב למתון יחסית בדעותיו. טנטאווי התבטא פעמים רבות נגד פיגועי התאבדות של מוסלמים נגד מטרות מערביות וישראליות, ולאחר פיגועי 11 בספטמבר אמר כי "הרג אזרחים חפים מפשע הוא מעשה נורא ומזעזע, אשר אין דת היכולה לאשרו".

השייחים הבכירים של המסגד ספונים בבתיהם, ובמקום נמצא רק אימאם אחד. עזיז מוראדי יושב במשרדו ומתכונן לתפילות. בין לבין הוא צופה בדיווחים מההפגנות בטלוויזיה, אבל הוא מסרב בתוקף להתראיין.

"באזור הזה אנשים לא מפגינים", מספר עורך הדין מוחמד פתחי, המתגורר בסמוך למסגד. "באזור הזה מכירים היטב את הדיכוי של כוחות הביטחון ולא לוקחים סיכונים כל עוד מובארק בשלטון. כולם פה גם ייכנסו לבתים בשעה ארבע וישמרו על העוצר".

נדיר זעלאט, מהנדס מחשבים בן 30 המזדהה כתומך באחים המוסלמים, אומר ש"במצרים האיסלאם הוא לא כמו זה של אל-קאעדה או הווהאבים בסעודיה. אנחנו מאמינים באיסלאם דרך דמוקרטיה וכל מה שאומרים עלינו נאמר כדי להמשיך להנציח את שלטון מובארק והכנופיה שלו". חברי האחים המוסלמים מבינים שאם ישתתפו באופן בולט בהפגנות הנוכחיות הם עלולים לחזק את התעמולה של השלטון ולכן הם שומרים על פרופיל נמוך. "כמובן שיש כאן חברים באיחוואן (האחים המוסלמים - א"פ), אבל יש כאן את כולם", אומר אחד המפגינים.

מתחילים להרים את הראש האחים המוסלמים

אתמול לקראת שעות הערב החלו האיסלאמיסטים להתבלט קצת יותר בכיכר תחריר. בין רבבות המפגינים נראו קבוצות קטנות יחסית, של כמאה או מאתיים איש בזקנים ובלבוש דתי, מתקבצים יחדיו. עם זאת, ניכר שהם רק מיעוט בקהל הגדול. רק מעטים מבין המפגינים טרחו לכרוע ברך ולהתפלל. נשים רבות הסתובבו גלויות ראש ובמכנסיים, וקריאות "אללה הוא אכבר" מעטות אמנם נשמעו, אבל הן הוחלפו כמעט מיידית בסיסמאות לאומניות ובקריאות בעד הדמוקרטיה, החופש והפלת הנשיא מובארק.

בערב הודיעו ראשי האחים המוסלמים שהם תומכים בכך שמוחמד אל בראדעי ינהל בשם גופי האופוזיציה את המשא ומתן עם המשטר על העברה מסודרת של השלטון והנהגת בחירות חופשיות, אבל הם גם הדגישו שמבחינתם הוא יכול להיות מתווך ולא מנהיג. "הוא לא היה כאן בהפגנות, הוא חזר באיחור", אמר עליו חבר האחים המוסלמים אחמד אוסמה, "אבל הוא אדם מכובד והוא יכול לסייע".

מפגין נוסף, מוחמד סאלח, אומר ש"קודם כל צריך ממשלה זמנית ואז בחירות, מה שיהיה אחר כך איש לא יודע. אם העם רוצה איסלאמיסטים או קומוניסטים או סוציאליסטים - מה שהעם יבחר. אי אפשר עדיין לחשוב בכלל מה נצביע כי בבחירות שהיו עד עכשיו אף אחד לא הציע תוכניות אמיתיות או רפורמות, כי הכל היה בשליטת מובארק והבחירות היו בדיחה. המפלגות של האופוזיציה לא יכלו אף פעם להתבטא ועכשיו צריך לבנות מפלגות דמוקרטיות אמיתיות".

אבל לפני שהמערכת הפוליטית החדשה תוכל לקום, מובארק צריך ללכת. "הוא יישאר אולי עוד שבועיים", צופה סאלח, "עד שהצבא יגיד לו שהוא לא יכול להמשיך. בינתיים הוא עדיין חושב ששלושים שנה בשלטון זה לא מספיק ושהבן שלו צריך למשול אחריו עוד חמישים שנה".

"לאף אחד מהמפגינים הצעירים כאן לא היתה נאמנות פוליטית לפני שהם הגיעו להפגנות", טען מוסא קלאפאת, מתרגם בן 23 המעיד על עצמו כמרקסיסט. "לא היה שום טעם בזה, כי מי בכלל היה מקשיב להם. כל הדיבורים על תמיכה נרחבת של הדור הצעיר באחים המוסלמים זה שטויות. יש כאן הרבה מאוד אי אמון בהם, בגלל שהם נראים כמי שמשתפים פעולה עם גורמים חיצוניים, וחוץ מזה יש במצרים גם מסורת ליברלית חילונית שאי אפשר לבטל אותה".

"איך אפשר לדבר בכלל על אופוזיציה במצרים?", שואל מוסטפה מברוק, מהנדס אזרחי בן 25. "עד אתמול בכלל לא היינו יכולים לחשוב בעצמנו, בטח שלא להתבטא. היום התעוררנו מחושך גדול ואנחנו פתאום קולטים שהעם בשלטון. אחרי שזה יהיה ברור לכולם, גם למובארק, נוכל להתחיל לחשוב על מפלגות ועל פוליטיקה. כרגע זאת מהפכה של כל המצרים. לא של אף קבוצה נפרדת".



כוהני דת מאוניברסיטת אל-אזהאר מפגינים אתמול בקהיר


מפגינים על טנק בכיכר א-תחריר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו