בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הלכלוכים על מייסד ויקיליקס ג'וליאן אסאנג': "מסריח, חמקן ומרושל"

בתיאום שאינו נראה מקרי, מפרסמים שלושת העיתונים המובילים ששיתפו פעולה עם מייסד אתר ההדלפות, ספרים על אורח חייו התמוהים של האיש שטלטל את העולם

21תגובות

בארה"ב רוצים להעמיד אותו למשפט באשמת בגידה. השוודים הוציאו נגדו צו הסגרה בינלאומי בעוון אונס. וכעת, כאילו לא חסרות לו צרות, נראה כי גם עמיתיו של ג'וליאן אסאנג', מייסד אתר ההדלפות ויקיליקס, אינם מחבבים אותו במיוחד.

הוא מסריח "כאילו לא התרחץ ימים" ולפעמים הוא "חמקן, מניפולטיבי והפכפך", כך מתאר את אסאנג' ביל קלר, העורך הראשי של "ניו יורק טיימס", אחד מקומץ העיתונים ששיתף פעולה עם האוסטרלי בן ה-39 בפרסום המסמכים בשנה האחרונה.

"הוא היה ערני אבל מרושל, ונראה כמו קבצנית שמסתובבת ברחובות", כתב קלר במאמר ארוך שהופיע בסוף השבוע ב"ניו יורק טיימס" ובספר האלקטרוני "סודות פתוחים: ויקיליקס, מלחמה והדיפלומטיה האמריקאית" שיצא לאור אתמול. "התנהגותו של אסאנג'", ממשיך העורך, "היתה לפעמים מוזרה". כדוגמא להתנהגותו התמוהה כתב קלר כי אסאנג' נהג למשל לצעוק ולפתוח בדילוגים אחרי ארוחות עם עמיתים.

"באחד הלילות, כשכולם הלכו ברחוב אחרי ארוחת הערב, אסאנג' התחיל פתאום לקפץ לפני הקבוצה. אחר כך, באותה פתאומיות, הוא הפסיק, חזר לצעוד איתם (עם שאר העיתונאים) והתערב שוב בשיחה שהפסיק. העיתונאים התרגלו לחשוב שהוא אדם פיקח ומשכיל, מומחה בטכנולוגיה, אבל הוא בעל 'עור דק', נוטה לקונספירציות ופתי במידה מפתיעה", כותב קלר.

לטענת עורך הניו-יורק טיימס, כתבי העיתון חושדים כי אחרי שהיחסים בין העיתון לבין אסאנג' השתבשו, מישהו חדר באופן בלתי חוקי לחשבונות האימייל שלהם.

במה שנראה כמו פרסום מתואם, ה"גרדיאן" הבריטי, ה"דר שפיגל" הגרמני ועוד שני עיתונים חשובים שעבדו עם ויקיליקס הצטרפו ל"ניו יורק טיימס" והם מפרסמים השבוע ספרים על אסאנג'. כל הספרים מתארים יחסים מורכבים ובעייתיים עם מייסד האתר שטלטל את העולם בחודשים האחרונים.

"חמקן, מניפולטיבי והפכפך". תצלום: אי-פי

באחד הקטעים מהספר "ויקיליקס: בתוך מלחמתו של ג'וליאן אסאנג' בסודיות" של ה"גרדיאן", התעמקו שניים מבכירי הכתבים של העיתון בהיסטוריה של אסאנג'. הם בדקו את הפרופיל שפרסם ברשת כדי לצאת עם נשים (באתר אחד כתב שהוא מחפש "פתיינית לרומן, לילדים ולפעמים לקונספירציה פלילית), את ילדותו חסרת הקביעות (הוא למד ב-37 בתי ספר) ואת חדירתו הפלילית למחשבים (אסאנג' נהג לחדור בקביעות למערכות המחשבים של האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה ופיצח את רשת הגנת הנתונים של הצבא האמריקאי). בספר נחשפים גם חיפושיו הפרנואידיים אחר חדירות לאתר שלו.

לטענת עורכי הגרדיאן, כאשר ביקשו מאסאנג' מסמכים אמר על מקורותיו כי "הם מלשינים, ואם ייהרגו, הם יהיו ראויים לכך". אלאן רסבריג'ר, עורך ה"גרדיאן", שמאשר את הפרסומים על התנהגותו ההפכפכה של אסאנג', כותב בהקדמה לספר: "רק מעט מאוד אנשים חשבו שאסאנג' הוא אדם שקל לשתף אתו פעולה. אין ספק שלנו היו רגעים של קשיים ומתח".

אסאנג' עצמו, שממתין בבריטניה לדיון בשבוע הבא על הסגרתו לשוודיה באשמת תקיפה מינית, דחה את הביקורות נגדו. "איך אפשר לתקוף ארגון בצורה הכי טובה?", שאל אסאנג' שאלה רטורית בראיון ל"אובזרוור" הבריטי, "קודם כל, אתה תוקף את ההנהגה שלו". דף הטוויטר של ויקיליקס אף הרחיק לכת: "העובדות לא נכונות מההתחלה ועד הסוף. זהו יום אפל לעיתונות", נכתב בהודעתם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו