בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דב שפי, שבנו נהרג: "האמריקאים למדו לקח"

4תגובות

שנתיים לפני פיגועי ה-11 בספטמבר, דב שפי נסע לבקר את בנו חגי בביתו בניו ג'רזי, שבארה"ב. משם יצא לשאת הרצאה בפני צוות ההוראה הבכיר של האקדמיה הצבאית "ווסט פוינט", בית הספר לקצינים היוקרתי של צבא ארה"ב. "דיברתי אתם על הניסיון הראשון לרסק את מגדלי התאומים ב-1993, עם משאית תופת בחניון. אמרתי להם שזה כאין וכאפס לעומת מה שעתיד לקרות אם ארצות הברית לא תיערך כהלכה מפני לפיגועים נוספים", הוא אומר בחיוך מריר. "אמרתי להם שארה"ב לא תצליח אם לא תדע להתגבר על ההגנה המתפשרת שלהם על החוקה". שנתיים לאחר מכן, חגי נהרג כשהמגדל הצפוני של בנייני התאומים בניו יורק קרס. רבע שעה אל תוך הראיון, מבקש דב שפי לומר כמה מלים אישיות. לרגע נדמה שהוא נשנק, ואז מבקש בנימוס שלא אשתמש במשפט האחרון שבו ניסה לתאר אהבת אב לבנו. בכל זאת, המלים לא מספקות והקוראים אולי יבינו לא נכון. "תכתוב רק שהערצתי אותו בצורה בלתי-רגילה", הוא מבקש.

עשר שנים עברו מהיום בו חגי שפי נפל אל מותו, אחד מ-2,977 הקרבנות של פיגוע הטרור המשולב ב-11 לספטמבר 2001, בו ריסקו פעילי אל-קאעדה ארבעה מטוסי נוסעים ופגעו בסמלי העוצמה הצבאית והכלכלית של ארה"ב: הפנטגון ומגדלי התאומים. מיליוני מלים נאמרו ונכתבו מאז אותו היום. לא כולן מדויקות. גם דב שפי יודע שכאב שכול, איש לא מצפה ממנו לדייק. ועדיין, הוא לא מרשה לעצמו לחרוג מהמסגרת העובדתית. הוא משרטט בפירוט את תחנות הקריירה המטאורית של חגי, מקצין מצטיין ביחידת המחשבים ממר"ם באגף הכספים של משרד הביטחון, ועד לסדרה מסחררת של תפקידי ניהול בחברות תוכנה מצליחות במגזר הפיננסי העולמי. עד לאותו בוקר בו מצא את עצמו, עוד לא בן 35, מתכונן להרצאה בפני מנהלי בנקים מניו יורק, בקומה ה-106 של המגדל הצפוני במרכז הסחר העולמי במנהטן.

"כשהגענו לניו יורק, לקחו אותנו לאחד הרציפים על נהר ההדסון, שם קיבלנו את הדברים שלו", אומר שפי ומפרט בדיוק את מספר הדולרים שנמצאו בארנק שלו, ואת חמישים כרטיסי הביקור שהיו בארנק שני שנשא עליו, לחלק למאזינים בהרצאותיו. הוא מנסה לתאר את בנו דרך העובדות היבשות, למרות שלא חסרה דרמה בסיפור מותו של חגי שפי: כיצד התקשר בחמש דקות אחרי השעה תשע לאשתו סיגל, עשרים דקות לאחר שהמטוס הראשון התרסק לתוך המגדל, ונפרד ממנה כשכבר היה ברור שהבערה המתגברת לא תאפשר את פינוים. אבל הוא לא איש של דרמות.

תת-אלוף במילואים דב שפי, אפילו לא מדבר על האירוניה שהטרור העולמי הכה דווקא בו, מי שכל חייו הבוגרים עסק בהיבטים המשפטיים, המעשיים והמופשטים של מלחמתן של מדינות דמוקרטיות בארגוני טרור. כמעט חמישים שנה היה בשירות המדינה. תחילה כמשפטן בפרקליטות הצבאית, לאחר מכן כפרקליט הצבאי הראשי, ובהמשך כיועץ המשפטי של מערכת הביטחון וציר בשגרירות ישראל בוושינגטון. גם היום, בגיל 78, הוא לא מאט את הקצב.

כשהוא מכנה את פיגוע התאומים "אחד מפשעי המלחמה הגדולים ביותר", הוא עושה זאת על בסיס משפטי. "התוקפים הפרו באופן הכי בוטה את עקרון ההבחנה בין לוחמים לבלתי-מעורבים כשתקפו מטרה שבבירור היו בה רק אזרחים. ייתכן שאפשר להגדיר זאת אפילו כפשע נגד האנושות. אני לא יכול לומר זאת על תקיפת הפנטגון, מבחינת דיני מלחמה זאת מטרה.

"דיני מלחמה אינם תואמים היום את המלחמה נגד ארגוני טרור חוץ-מדינתיים, שיכולים להילחם מתוך בתי ספר, בתי חולים ומסגדים".

באחד הביקורים הראשונים שלו בארה"ב לאחר הפיגוע, כשבא לסייע לסיגל ולשני נכדיו, נתקל לראשונה בנוהלי החיפוש החדשים והמחמירים בנמל התעופה. "אמרתי שאני גאה בזה, שזה מוכיח שהמוות של חגי לא היה לריק. האמריקאים למדו לקח מהמצב בו התאפשר ל-19 חוטפים לעלות עם סכינים לארבעה מטוסי נוסעים. עובדה שגם ברק אובמה לא שינה את המצב, יש עדיין מעצר מנהלי בארה"ב, הוא לא סגר את גואנטנמו, לא ביטל את החוק הפטריוטי (שהעניק סמכויות חריגות לארגוני הביטחון, א"פ). הוא חיסל את בן לאדן, וזה בהחלט היה סיכול ממוקד וצדק מאוחר".

אך הוא חושש ש"העולם לא עשה מספיק לקדם את פני הרעה, אבל הלוואי שאתבדה". לפני שאנחנו נפרדים הוא מבקש לחזור לאישי, ודוחק בי לקרוא דברים שכתבו אחרים על חגי. הוא נזכר במפגש האחרון ביניהם, כשביקר אותם עם אשתו אסתר בפסח, חמישה חודשים לפני האסון. "הוא התעקש לערוך את הסדר בעצמו. הוא עשה את זה בצורה מושלמת".

תצלום: מוטי מילרוד


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו