בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

19.09.1952 / צ'רלי צ'פלין לא יורשה לחזור לארצות הברית

24תגובות

בתחילת שנות החמישים התמקדו מרבית חששותיה של ארה"ב במאבק בקומוניזם. את דגל המאבק נשא הסנאטור ג'וזף מקארתי, שאחד מקורבנותיו היה צ'רלי צ'פלין, מגדולי השחקנים והבמאים בעולם. עמדותיו הפוליטיות-חברתיות של צ'פלין, שהשניאו אותו על הממשל האמריקני, באו לידי ביטוי בסרטיו. ב"זמנים מודרניים" למשל, גילם צ'פלין עובד פס ייצור שנבלע במכונה שאותה הוא אמור להפעיל.

בהצעה לגירוש אנשי שמאל ו"אלמנטים חסרי מוסר" שהגיש ב-1950 הסנאטור הרפובליקני ויליאם לאנגר מצפון דקוטה, הופיעו גם שמותיהן של השחקניות אינגריד ברגמן וריטה הייוורת. לפי דיווח "הארץ", גם אם לא היו קומוניסטיות, הרי ש"ברומנים הבינלאומיים שלהן עירערו את מוסר הציביליזאציה".

בקיץ 1951 הבהיר צ'פלין בבירור את דעותיו הפוליטיות. רו"ן, בעל הטור הקבוע ב"הארץ", דיווח ביולי 1951 כי "אין זה סוד שהוליבוד אחוזה בולמוס של אנטי קומוניזם", והוסיף כי "צ'פלין, שרוחש אהדה מסוימת למוסקבה", נשאל על ידי עיתונאי: "'כלום אדוני אינו מתעניין בפוליטיקה'? ענה לו, ‘לא ידידי. אני איני פוליטיקאי. יש לי מקצוע מכובד. אני מוקיון'".

בספטמבר 1952 יצא צ'פלין עם בני משפחתו לחופשה ארוכה באירופה, ונראה שוושינגטון ניצלה את היעדרותו כדי להודיע ב-19 בחודש, על פתיחת דיון בהצעה לאסור על השחקן יליד בריטניה לחזור לביתו בארה"ב. צ'פלין מצדו הגיב בקור רוח, ולפי "הארץ" אמר כי הוא "מניח שממשלת ארה"ב תכיר בתוקף רשיון השיבה שלו לארה"ב תוך 12 חודש מהפלגתו". עוד דיווח "הארץ" כי "צ'פלין הכחיש את היותו קומוניסט, אולם גילה אהדה כלפי ארגונים ורעיונות שמאליים שונים".

הדיונים על חזרתו של צ'פלין לארה"ב נמשכו בחצי שנת היעדרותו. שבועיים לאחר שהחל הדיון בעניינו, דיווח "הארץ" כי "התובע הכללי של ארצות הברית פקד להתייחס לצ'פלין כאל מהגר חדש ולחקור אם הוא ראוי מבחינת השקפותיו הפוליטיות והתכונות המוסריות שלו לשבת כנתין זר (בריטי) בארה"ב, אם כי כבר ישב שם 40 שנה". בתגובה אמר צ'פלין כי מעולם לא היה "אדום", על אף שביקר באנייה רוסית שעגנה בסן פרנסיסקו, ושם, לפי "הארץ", "הביע, על כוס וודקה, את אהדתו לרוסיה ולקומוניזם".

בסוף פברואר 1953, כך לפי רו"ן ב"הארץ", אושרה ההחלטה סופית: "צ'פלין לא יוכל לחזור לארצות הברית. דובר מיניסטריון המשפטים בוואשינגטון הודיע כי מיניסטר המשפטים לא נתן הוראה לחזור ולבדוק את ההוראה שנתן קודמו שלא להרשות את כניסתו של צ'פלין אם ירצה לשוב מנסיעתו לאנגליה". לפי הידיעה, הסירוב לאפשר את חזרתו של השחק נבע מ"האשמות מוסריות חמורות שהושמעו נגד צ'פלין וגם בגלל הטענות שפורסמו נגדו, כי הוא אוהד הקומוניזם". עוד ציין רו"ן כי "אף שצ'פלין עשה את רוב ימיו בארה"ב, הוא לא הגיש מעולם בקשת התאזרחות. נימוקו היה כי אינו יכול להיעשות אזרח אמריקאי כיוון שהוא מאמין בעולם אחר".

מדסק החוץ של "הארץ" נמסר כי צ'פלין ובני משפחתו הגיעו לנמל שרבורג על סיפון "קווין אליזבת" ב-22 בספטמבר 1952, והתקבלו "בתשואות רמות... צ'רלי הודה ל-80 הכתבים הצרפתים והזרים ולמבקרים הרבים שעלו לספינה, ואמר כי חקירת הממשלה האמריקאית לא תשנה את החלטתו לשוב לשם כעבור שישה חדשים".

נראה שבישראל היתה השנאה לצ'פלין ולקומוניזם נטועה היטב גם לאחר מותו של מקארתי. ב-1958 דיווח "הארץ" כי "מר חביב שיבר, מזכיר ‘קול ירושלים האנטי-קומוניסטי', תבע להפסיק מיד את הצגת הסרט ‘מלך בניו יורק', המהווה תעמולה פרו-קומוניסטית ולועג בצורה מחפירה למוסדות אמריקניים רציניים". עוד נאמר בידיעה, כי שיבר דרש "למסור את כל רווחי הסרט למוסדות צדקה, ולתת סכום סמלי לארגון אנטי קומוניסטי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו