בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפור הפרברים של פאריס

רובע 4000 היה מיזם שאפתני שנועד לפתור את מצוקת המהגרים בסמוך לבירת צרפת. עם השנים, הפכה השכונה למעוז של פשע והזנחה, סמל לקושי של הרפובליקה להתמודד עם העוני וההגירה

10תגובות

למרגלות מגדל המגורים הרעוע בלזאק דימם למוות בקיץ 2005 ילד בן 11 שנפגע מכדורים תועים בלבו ובצווארו. ניקולא סרקוזי, אז שר הפנים וכיום הנשיא, הגיע למחרת היום לפרבר הפאריסאי העני והבטיח "לנקות את השטח". שש שנים אחרי האירוע הקשה לא נעלמו נגעי הסמים והאלימות. השכונה, שמוכרת בשם 4000, היא מתחם של בתי מגורים למעוטי יכולת. היא סמל לבעיות הקשות בפרבריה העניים של צרפת.

מגדל בלזאק פונה מדייריו וזרוע מתכת ענקית מפרקת חלקים ממנו מדי יום. את המבנה בעל 16 הקומות שאורכו 183 מטרים יחליפו מבני מגורים קטנים יותר, במסגרת תוכנית לשיקום הפרברים מוכי העוני שעלותה כ-60 מיליארד דולרים. אין זו הפעם הראשונה שנעשה ניסיון שיקום בשכונה. ממשלות שונות לדורותיהן הרסו ובנו באזור במשך 25 שנה, בתקווה שהאדריכלות והתיאוריות החדשות על פתרונות דיור לעניים יפתרו את הבעיות במקום. ואולם, תושבים וגורמים רשמיים מקומיים אינם צופים שקירות חדשים או מדרכות יביאו להתחדשות משמעותית.

"הם לא בונים מרכזי קניות, לא יוצרים מקומות עבודה לצעירים. מה שנעשה כאן כעת לא יפתור את הבעיות שלנו", אמרה סוראיה בת ה-42 שגדלה בבלזאק וכיום חיה במקום אחר באזור. היא ביקשה לא לחשוף את שמה המלא עקב חששה מבריוני השכונה. בלזאק הוא המגדל החמישי שסוראיה צופה בנפילתו. היא גרה כיום בבניין שהוקם במקום מגדל רנואר שנהרס ב-2000. ראוול ופרסוב נהרסו ב-2004. דביוסי היה המגדל הראשון שנהרס כבר ב-1986. האירוע זכה לכיסוי תקשורתי נרחב והוגדר אז כתחילתה של התחדשות עירונית.

ניו יורק טיימס

שכונת 4000 היתה אמורה להיות אוטופיה כשהוקמה בשנות ה-60. ניסוי בהנדסה חברתית, מעין רציונליזציה לחיי המהגרים שיאכלסו את המקום. התיאורה התבססה בזמנו על פילוסופיית האדריכלות של לה קורבוזיה, שלפיה אזורי המגורים אמורים להיות מופרדים ממערכת הכבישים וממקומות העבודה. אשכול הבתים נבנה כאי ועל הדיירים היה לבוסס בבוץ ולחצות שדות כדי להגיע לתחנת הרכבת. בכל אחת מדירות המיזם המהפכני, שדגם שלו הוצג ב-1961 בגראן פאלה בפאריס, היה חדר אמבטיה. תופעה נדירה בפאריס של אותם ימים. הממשלות לדורותיהן הבטיחו לתקן את הנזק שגרמו הבניינים. ב-1973 הופסקה בהוראה רשמית בניית אשכולות הבתים ונמתחה ביקורת רבה על הבידול החברתי שהם יוצרים ועל "ההומוגניות" ו"המונוטוניות" שלהם.

מארי-כריסטין ואטוב, העורכת הראשית של האינובה-פרס, גוף תקשורתי שעוסק באדריכלות ותכנון עירוני, אמרה כי "שילוב ופתיחות החליפו את ההפרדה והאחידות ואלה הן מלות המפתח של היום". היא הוסיפה כי הלקח העיקרי שנלמד מהעשורים האחרונים הוא ההבנה שאמון כה רב בכוחה של האדריכלות הוא שגוי מיסודו. "לא מספיק לבנות בצורה מסוימת", אמרה ואטוב, "במיוחד אם לא נעשה מאמץ לשפר את החינוך ומצב התעסוקה".

סוראיה ציינה כי בלזאק היה בעבר "מקום נפלא ומלא חיים". לדבריה, השכנים נהגו להשאיר דלתות פתוחות והתחרו אלה באלה על עיצוב אדניות הפרחים במרפסות. הייאוש הזדחל למקום כעבור עשור. הבנייה הזולה גררה אחריה נזילות ופגמים. המעליות פעלו לעתים רחוקות והעכברושים פלשו לבניין. הסחר בסמים, בעיקר חשיש ומריחואנה, שגשג בשנות ה-80. בבלזאק שורטטו חצים שחורים לאורך קירות קומת הקרקע כדי לכוון את הלקוחות למעבר צדדי, שבכניסה אליו נכתב בפשטות "כאן". דיירים סיפרו כי כשנודע על הכוונה להרוס את הבניין, עברו הסוחרים הצעירים לבניינים שכנים.

בעיר לה קורנב, הפרבר שבו נבנה מיזם 4000, מתגוררים 37 אלף תושבים ומשרתים בה דרך קבע רק 150 שוטרים. הבנקים, חנויות הנעליים, הפרחים והדגים ובית הקפה השכונתי נעלמו כשהחלה ההידרדרות. כיום פועלים בשכונה רק סופרמרקט זול, איטליז ומאפייה.

בשכונות דומות ל-4000, המוגדרות "אזורים עירוניים רגישים", שיעור האבטלה בקרב הצעירים עומד על כ-40%, כמעט פי שניים מהממוצע הארצי. ההורים מוטרדים מהמצב בבתי הספר המקומיים. נורה, בת 46, שגדלה בבלזאק, מתגוררת כיום בבניין סמוך ומגדלת שלושה ילדים בני פחות מ-14. "אין מספיק מורים. כשאחד לא מגיע, איש אינו ממלא את מקומו. יש ילדים שלא הולכים לבית הספר כיוון שאין מי שידאג להם ולכן הם מסתובבים ברחובות. ככה זה". להערכת גורמים רשמיים, כ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת אינם דוברים צרפתית.

"לה קורנב זקוקה למורים ושוטרים", אמר ז'אן-לוק ויין, מנכ"ל העירייה. ואולם, כיוון שהחינוך ואכיפת החוק נתונים בידי הממשלה, לעירייה אין סמכות להפנות משאבים לתחומים אלה. לעומת זאת, כסף לשיפוצים יש. העבודה ב-4000, שממומנת בעיקר על ידי המדינה ומינהלות אזוריות שונות, החלה ב-2006. עלותה תגיע ל-400 מיליון דולרים, פי חמישה מהתקציב.

"אנחנו מנסים לנצל את עבודות השיקום כדי לטפל בבעיה החברתית", אמר ויין. הבנייה ב-4000 כוללת הקמת בית ספר ומתחם עסקים ליזמים מקומיים וחידוש מתחם הספורט. רבים מהבתים שיקומו במקום בלזאק יהיו דו-משפחתיים ויקרים יותר, בניסיון לשנות את הרכב האוכלוסייה. לדברי ואנסה פיאבה, המתכננת העירונית שמפקחת על הבנייה, עצם ההחלטה להרוס את בלזאק מצביעה על כך שהרס המגדלים האחרים נכשל בפתרון הבעיות. לפי התוכניות המקוריות, בלזאק לא היה אמור להיהרס אולם במצב שנוצר בשכונה אי אפשר היה לפקח על הסחר בסמים. לדבריה, הריסת בלזאק מתבצעת בעזרת מנופים ולא נעשה במקום שימוש בדינמיט. "המשטרה חוששת להכניס לשכונה חומר נפץ בעיקר בשל האפשרות שייגנב", אמרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו